ע"א 4431/02 פלונים נ' פלונים

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופט א' ד' גולדס) מיום 12.5.2002, שלא לפסול עצמו מלדון בתמ"ש 12980/01.

1.בין בעלי הדין מתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה. ביום 2.5.02 הגישו המערערות בקשה כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינן. בבקשתן טענו המערערות נגרם להן אי צדק בשל אופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט. המערערות טענו כי במהלך שמיעת העדויות לא איפשר להן ב"כ המשיבים לסיים את מתן תשובותיהן לשאלותיו, מה שגרם לאי רישום מלא של תשובותיהן בפרוטוקול. משפנה בא כוחן לבית המשפט וביקש את עזרתו על מנת לאפשר למערערות להשיב לשאלות במלואן, לא התייחס בית המשפט לפניותיו ובמספר מקרים אף לא איפשר לבא כוחן לומר את דבריו. כך גם משהורה בית המשפט על מחיקת שאלה שהוצגה למערערת 3, נמחקה תשובתה של המערערת במקום השאלה. כן טענו המערערות, כי בית המשפט סרב לאפשר להן להשלים את העדויות הראשיות, וזאת בניגוד להחלטה קודמת שלו. המערערות הוסיפו וטענו, כי משוא הפנים מצד בית המשפט בא לידי ביטוי גם בגילוי יחס סלחני כלפי הצד שכנגד. כך, נרשמו בפרוטוקול דברים לא נכונים שנאמרו על ידי ב"כ הצד שכנגד. כך גם בית המשפט איחל לב"כ הצד שכנגד, במסגרת בקשה להארכת מועד, איחולי "מזל טוב רוב נחת ושמחות" לרגל הולדת בנו.

2.בית המשפט, בהחלטתו מיום 12.5.02, דחה את בקשת הפסילה. בית המשפט קבע כי טענת המערערות כי גילה משוא פנים כלפי ב"כ המשיבים בכך שאיחל לו ברכות לרגל הולדת בנו אינה ממין העניין, שכן כאשר בעל דין או בא כוח זוכה והשמחה במעונו, או חלילה פוקד מאן דהוא אסון או מחלה, בית המשפט מביע את השתתפותו בשמחה או באבל או באיחולי החלמה על גבי אותה בקשה שבעטיה מתבקשת הדחייה. כן קבע בית המשפט, כי הורה על הפסקת תשובותיהן של המערערות כאשר היו ארוכות ולא ממין השאלה, וכי מלוא תשובות המערערות נרשמו בפרוטוקול. בית המשפט ציין כי אם שאלה או תשובה לא נרשמו בפרוטוקול או נרשמו בחסר, רשאיות המערערות להגיש בקשה לתיקון פרוטוקול והעניין יישקל לגופו. בית המשפט הוסיף כי בקשת פסילה אינה יכולה לבוא במקום ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה, ואם צד אינו מרוצה מהחלטת ביניים שניתנה, אין זו עילת פסילה.

3.על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. המערערות חוזרות על טענותיהן בבקשת הפסילה ומוסיפות כי בהחלטתו בבקשת הפסילה לא התייחס בית המשפט לטענתן בדבר מחיקת תשובת המערערת 3 מהפרוטוקול. כן טוענות המערערות, כי היה על בית המשפט לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשת הפסילה שהגישו, ולאפשר להן לחקור את המשיבים על העובדות הנטענות בתגובתם לבקשת הפסילה. המשיבים מתנגדים לערעור. לטענתם, אין בערעור דבר ממנו ניתן ללמוד על חשש למשוא פנים, ומדובר לכל היותר בתחושותיהן הסובייקטיביות של המערערות. לגופם של דברים, מכחישים המשיבים את טענת המערערות כי בא כוחם לא איפשר למערערות להשיב לשאלות שהציג להן, וטוענים כי בית המשפט נהג עם המערערות באורך רוח ואיפשר להן לענות תשובות ארוכות שנרשמו בפרוטוקול. כך גם איפשר בית המשפט למערערות להקדים לחקירתן הנגדית "השלמה קצרה לעדותן". כן טוענים המשיבים, כי אין כל קשר בין התנהגות נימוסית, ראויה ומקובלת בין שופטים לפרקליטים, שבאה לידי ביטוי באיחולים שאיחל בית המשפט לבא כוחם, לבין משוא פנים.

4.לאחר שעיינתי בחומר שבפני, לרבות המסמכים הנוספים שהוגשו על ידי המערערות ביום 5.6.02, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. עיקר טרונייתן של המערערות הוא על כך שבית המשפט לא איפשר לה ן להשלים את תשובותיהן במענה לשאלות שהוצגו לה ן על ידי ב"כ המשיבים, ואף לא שעה לפניותיו של בא כוחן שביקש את עזרתו של בית המשפט בעניין זה. מבלי להביע עמדה באשר לנכונות הטענות, הרי טענות אלו, המופנות בעיקרן כנגד החלטות דיוניות שעניינן אופן ניהול ההליך על ידי בית המשפט, אין בהן כשלעצמן כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט (ראו, למשל: ע"א 2505/00 חברת קוביק בע"מ נ' מיקרוסופט קורפוריישן (לא פורסם); ע"א 2668/96 וינברג דורון ושות', עו"ד נ' הרב משה יהודה לייב רבינוביץ (לא פורסם)). אפשר שבראייתן של המערערות נוצר חשש, כי אופן ניהול ההליך וההחלטות השונות שקיבל בית המשפט בעניינן מצביעים על קיום משוא פנים כלפיהן, אולם חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות. ההחלטות שקיבל בית המשפט בעניינן של המערערות, בין אם הן צודקות ובין אם הן מוטעות (ולעניין זה אין אני נצרך), אינן מעוררות את אותה אפשרות ממשית לקיום משוא פנים כלפי המערערות (וראו: ע"פ 5/82

אבו חצירא נ' מדינת ישראל , פ"ד לו (1) 247, 250). הוא הדין באשר לטענת המערערות כי בית המשפט לא איפשר להן להשלים את העדויות הראשיות, בניגוד להחלטה קודמת שלו. המדובר הוא בהחלטה דיונית אשר הדרך לתקיפתה שמורה להליך הערעור ולא להליך הפסלות (ראו, למשל: ע"א 2949/96 כלל חברה לביטוח נגד מנסור אדיב (לא פורסם); ע"פ 77/93 אליהו עובדיה נגד מדינת ישראל

(לא פורסם); ע"א 4487/99 מחמד כאמל אלקורד נגד ועד עדת הספרדים ואח'

(לא פורסם)). ואכן, המערערות ציינו כי בכוונתן להגיש ערעור על החלטה זו, ובמסגרתו יישמעו כל טענותיהן לעניין זה. אף טענת המערערות כי פרוטוקול הדיון אינו משקף את מהלך הדיון אינה עילה לפסילתו של בית המשפט. כפי שציין בית המשפט בהחלטתו, אם סבורות המערערות כי פרוטוקול הדיון אינו משקף את מכלול האירועים והאמירות בדיון, הן רשאיות להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול וטענותיהן תישקלנה לגופן.

5.אין בידי לקבל את טענת המערערות כי הברכות שאיחל בית המשפט לב"כ הצד שכנגד לרגל הולדת בנו, במסגרת בקשה להארכת מועד שהגיש, מלמדות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. כפי שציין בית המשפט בהחלטתו, נוהג הוא להביע את השתתפותו בשמחתם או בצערם של בעלי הדין או באי כוחם המגישים במסגרת החלטותיו בבקשות דחייה המוגשות בשל האירוע המשמח או המצער. בנסיבות העניין ולאור האופן בו ניסח בית המשפט את דבריו, הרי שלא מצאתי כי יש בדברים אלה כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים.

6.אשר לטענת המערערות כי בית המשפט לא קיים דיון בבקשת הפסילה במעמד הצדדים, הרי שאין בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, הוראה המחייבת את בית המשפט לקיים דיון בבקשת פסילה במעמד הצדדים, ורשאי הוא להכריע בבקשת הפסילה על סמך הבקשה שבפניו. מכל מקום, אין בעובדה זו כשלעצמה משום עילת פסלות.

אשר לבקשת המערערות מיום 5.6.02 לטעון טענות נוספות בעל-פה, הרי שבנסיבות העניין איני מוצא מקום להיעתר לבקשה.

הערעור נדחה, אפוא. המערערות תשאנה בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 7,500 ש"ח.