ע"א 4457/17 אליהו סבן נ. שי שלמה רכב בע"מ

1.ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (הרשם הבכיר נ' רף ) מיום 22.5.2017 בת"א 39379-02-15 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

2.כנגד המערער ניתן פסק דין ביום 1.6.2016 לתשלום פיצויים בגין נזקי תאונת דרכים. בעקבות ערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על פסק הדין קבע בית המשפט (סגן הנשיא י' שינמן; ע"א 22094-07-16) ביום 10.1.2017, כי יוזמת הרשם הבכיר לקצר ולייעל את ההליכים ואת שמיעת הדיון אינה אפשרית מבחינת הדין וגרמה לתקלות ולאי הבנה, לפחות מצד המערער. בנסיבות העניין, קבע בית המשפט המחוזי כי אין מנוס אלא להורות על ביטול פסק הדין. נפסק, כי "התיק יושב לבית משפט קמא על מנת שיחל שמיעתו מחדש, לאחר שיתוקן כתב התביעה כך שבכתב התביעה יכללו כל העובדות והעילות גם כלפי המערער, או שתבוטל מחיקת הודעת הצד השלישי והיא תתברר כדבעי". בית המשפט המחוזי קבע כי הרשם הבכיר יתן הוראות לניהול התיק ויקבע מועד לשמיעתו בהקדם האפשרי. נפסק, כי "יתכן שהתוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא - נכונה, אלא ש'הדרך' אינה נכונה". מיד לאחר החזרת הדיון לידי הרשם הבכיר, הגיש המערער בקשה לפסילתו. במסגרת בקשתו טען המערער, בין היתר, כי נוכח העובדה שהרשם הבכיר נתן פסק דין בו נדחו טענותיו ונתקבלו טענות המשיבים, קם חשש ממשי למשוא פנים נגדו, וכן כי בית המשפט כבר קבע את מהימנותם של העדים.

3.הרשם הבכיר דחה את בקשת הפסלות. תחילה, ציטט מדברי בית המשפט המחוזי לפיהם: "יתכן שהתוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא- נכונה, אלא ש'הדרך' אינה נכונה", וציין, כי הלכה פסוקה היא כי אופן הדיון מסור לידי בית המשפט. הרשם הבכיר הוסיף כי לא ניתן לקבוע שדעתו גובשה באופן באינו מותיר כל טעם בהמשך רגיל של הדיון בהתאם להוראותיו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט ציין עוד כי הלכה פסוקה היא שאין לפסול שופט מלשוב ולדון באותו עניין אם הובא לפניו בשנית בעקבות התערבות ערכאת הערעור. משכך, דחה את הבקשה. מכאן הערעור שלפניי.

4.המערער שב וטוען כי קם חשש ממשי למשוא פנים נגדו, המתחזק נוכח ההחלטה בבקשת הפסלות. לדברי המערער, הציטוט מפסק הדין של בית המשפט המחוזי אינו מלא, שכן בפסק הדין נכתב: "מן הראוי להאיר ולהבהיר כבר עתה (ומטבע הדברים בשלב זה איני רוצה לקבוע עמדה), שיתכן שהתוצאה אליה הגיע בית המשפט קמא- נכונה, אלא ש'הדרך' אינה נכונה". לדעת המערער, אי איזכור הרישא של המשפט מצביע על נעילת דעתו של בית המשפט. המערער מסכים כי אכן ככלל לא פוסלים שופט כאשר חוזר אליו הדיון מערכאת הערעור. ואולם, לטענתו, במקרה דנן הביע הרשם הבכיר דעה נחרצת בנוגע לכל הסוגיות שתעמודנה לפניו בדיון הנוכחי. לדברי המערער: "צדק צריך להראות ולא רק להיעשות". לכן מבקש הוא לקבל את הערעור.

5.דין הערעור להידחות. אכן, המערער לא היה שבע רצון מהתנהלות בית המשפט קמא ומפסק דינו, שבוטל. ואולם, אין די בכך כדי להקים עילת פסלות. מקומן של הטענות בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות. כך פעל המערער כשהגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. ויודגש, אין ללמוד מתוכן החלטה או פסק דין שאינם לרוחו של המערער על כך שהם נובעים, בהכרח, ממשוא פנים נגדו. כידוע, הלכה פסוקה היא כי הבעת עמדה או דעה בהליך קודם אינה מקימה, כשלעצמה, חשש ממשי למשוא פנים, אפילו מדובר באותו תיק ממש (ע"א 3639/16 חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד 2001 בע"מ (17.5.2016); יגאל מרזל דיני פסלות שופט

266-265, להלן: מרזל ). ככלל, אף אין מניעה כי בית משפט ידון מחדש בעניין שהוחזר לו על ידי ערכאת הערעור – בהעדר הנחייה מפורשת אחרת (ע"א 7376/16 עו"ד סורני אליאב נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

(6.12.2016)). כך אמנם נעשה במקרה דנן. עצם הדיון המחודש בתביעה, בהתאם להנחיית ערכאת הערעור, אין בו כדי להביא לפסילת המותב (מרזל, עמוד 272). אף אם בראיית המערער נוצר חשש כי פסק הדין שנתן הרשם הבכיר והחלטותיו מצביעים על קיום חשש ממשי למשוא פנים נגדו, אין מדובר אלא בחשש סובייקטיבי גרידא אשר אין בו כדי להקים עילת פסלות על יסוד אובייקטיבי (השוו: ע"א 5926/16 בוקובזה נ' ישוע (30.8.2016)).

6.כאמור, במקרה דנן הורה בית המשפט המחוזי על ביטול פסק הדין ועל השבת הדיון לבית המשפט קמא תוך מתן הוראות מופרשות בנוגע לאופן ניהול הדיון:

"התיק יושב לבית משפט קמא על מנת שיחל שמיעתו מחדש, לאחר שיתוקן כתב התביעה כך שבכתב התביעה יכללו כל העובדות והעילות גם כלפי המערער, או שתבוטל מחיקת הודעת הצד השלישי והיא תתברר כדבעי".

הנה כי כן, בית המשפט המחוזי נתן הוראות מפורשות לגבי אופן ניהול הדיון המחודש, ולא הורה על שמיעת הטענות בהרכב אחר. בנסיבות אלה, לא מתעורר חשש ממשי כי דעתו של הרשם הבכיר ננעלה בנוגע לתוצאות ההליך ואין הצדקה להעביר את הדיון לידי מותב אחר. לפיכך, לא קמה במקרה דנן עילה לפסילת בית המשפט מלהמשיך לדון בעניינו של המערער. אם המערער לא יהיה שבע רצון מפסק הדין שיינתן, פתוחה בפניו הדרך להשיג על פסק הדין לערכאת הערעור, על פי סדרי הדין.

הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.