פסק-דין4 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 4465/13 אליעזר נידם נ. "הפול" - המאגר הישראלי לביטוח רכב שיורי

ניתן ביום

בקצרה

נזיקין · פיצוי לנפגע תאונת דרכים ועבודה – ניידות ועזרת צד ג'ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתביעה נזיקית לפיצוי בגין תאונת דרכים, וערעור שכנגד

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שנפגע בתאונת דרכים שהייתה גם תאונת עבודה, ערער על פסק הדין וטען לחישוב נזקיו המוגזם, והמשיבה הגישה ערעור שכנגד על בסיס השכר והנכות התפקודית. בית המשפט העליון לא מצא להתערב בבסיס השכר ובנכות התפקודית, אך הגדיל את הפיצוי בראשי הניידות ועזרת צד ג'. נקבע כי הפיצוי הכולל יוגדל בסך 200,000 ₪ בתוספת שכר טרחה ומע"מ.

העובדות

המערער נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, בעת שרכב על קטנוע, ולאחר אשפוז וטיפולי שיקום חזר לעבוד. בית המשפט קמא העמיד את נכותו התפקודית על 45% ואת בסיס השכר על בסיס השתכרות בפועל ולעתיד. הערעור והערעור שכנגד נסבו על ראשי הנזק, והמערער זכה לתוספת בראשי הניידות ועזרת צד ג'.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בקביעת בסיס השכר ובקביעת הנכות התפקודית של הנפגע?
  2. 2.האם יש להגדיל את הפיצוי בראש הנזק של ניידות לעבר ולעתיד?
  3. 3.האם יש להגדיל את הפיצוי בראש הנזק של עזרת צד ג' לעבר ולעתיד?

הלכות

  1. 1

    קביעת הנכות התפקודית היא בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה ברגיל.

    ״קביעת הנכות התפקודית היא בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, וברגיל, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון דא״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש להגדיל את הפיצוי בראש נזק הניידות בשל מגבלות הנפגע בהליכה ובנסיעה, לאור נכויותיו.

    ״אני סבור כי יש להגדיל את הסכום שנפסק, ואעמיד אפוא את הפיצוי בראש נזק זה לעבר ולעתיד על 100,000״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    יש להעלות את הפיצוי בראש נזק עזרת צד ג' לאור מכלול הנכויות ותקופת האשפוז.

    ״לאור מכלול הנכויות של המערער ותקופת אשפוזו, ראוי להעלות את הסכום שנפסק עבור עזרת צד ג'״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תאונת דרכים
  • תאונת עבודה
  • נכות תפקודית
  • בסיס השכר
  • הפסד שכר
  • ניידות
  • עזרת צד ג'
  • כאב וסבל
  • ערעור שכנגד
  • המל"ל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית

משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

4465/13

וערעור שכנגד

לפני:

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט צ' זילברטל

המערער והמשיב שכנגד:

אליעזר נידם

נ ג ד

המשיב

והמערער שכנגד:

"הפול"

המאגר הישראלי לביטוח רכב שיורי

ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של

בית המשפט המחוזי בתל אביב בת"א 8648-05-10 שניתן ביום 25.04.2013 על ידי

כבוד השופטת ח' וינבאום-וולצקי

תאריך הישיבה:

י"ג בשבט התשע"ד

(14.1.2014)

בשם המערער והמשיב שכנגד:

עו"ד אורי נבו

בשם המשיב והמערער שכנגד:

עו"ד יובל ראובינוף

פסק-דין

השופט י' עמית :

1.

המערער, יליד 22.10.1978, נפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה ביום 11.6.2007 בעת שרכב על קטנוע. בתאונה נפגע המערער, בין היתר, פגיעת ראש, ולאחר אישפוז בבית החולים הועבר לבית לוינשטיין עם המלצה לשיקום אורטופדי וקוגנטיבי. המערער שהה בבית לוינשטיין עד ליום 30.8.2007, ולאחר מכן הועבר למחלקת אישפוז יום, שם עבר טיפולים עד לחודש נובמבר 2007.

2.

נכותו הצמיתה המשוקללת של המערער על פי קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל ) – המחייבת על פי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה-1975 – הועמדה על 60%, והמל"ל הפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות ) במלואה, כך שהמערער זכאי כיום לגימלה לפי 90% נכות.

ואלו הנכויות שהוכרו על ידי המל"ל: 30% בתחום הנוירולוגי בגין חולשת פלג גוף קשה והפרעה קוגנטיבית ניכרת לאחר חבלת ראש; 10% בתחום הנפשי בגין שינויים אישיותיים קלים על רקע אורגני; 10% נכות אורטופדית בגין הפגיעה במפרק ירך שמאל; 20% בגין צלקות; 10% נכות בגין חתך בלשון והגבלת דיבור; ו-0.5% אחוז בגין אובדן שיניים.

3.

בית משפט קמא העמיד את נכותו התפקודית של המערער על 45%, לאחר שהתרשם כי המערער חזר לעבוד וכיום אף משתכר יותר מאשר השתכר בעבודתו כשליח לפני התאונה. המערער טען כי במקביל לעבודתו כשליח השתכר גם כזמר, אך בית משפט קמא מצא כי לא הובאה כל ראיה בנושא, וכי גם לאחר התאונה, ולמרות הכחשותיו של המערער, הוא המשיך ליתן קולו בזמר, ומופיע כיום במועדונים כזמר חובב כפי שעשה לפני כן.

בית המשפט העמיד את בסיס השכר בעבר על סך של 5,000 ₪ לתקופה עד ליום 1.2.2010, עת החל המערער לעבוד במקום עבודתו החדש, וממועד זה ועד לפסק הדין על סך של 6,000 ₪. לצורך חישוב הפסדי השתכרות לעתיד, העמיד בית המשפט את בסיס השכר על 7,000 ₪, בהתחשב בכך שהמערער היה משביח את שכרו ובהתחשב באפשרות שהיה משתכר כ-500 ₪ לחודש כזמר. בהתאם לכך חישב בית משפט קמא את הפסדי השכר לעבר ולעתיד, תוך שהוא לוקח בחשבון אובדן שכר מלא לתקופה של שנתיים לאחר התאונה.

בשורה התחתונה נפסקו לזכות המערער הסכומים הבאים: הפסד שכר בעבר – כ-261,000 ₪; הפסד שכר לעתיד – 785,000 ₪; הוצאות רפואיות – 20,000 ₪; ניידות ונסיעות – 20,000 ₪; עזרת צד ג' עבר ועתיד – 80,000 ₪; הפסדי פנסיה – 90,000 ₪; כאב וסבל – כ-171,000 ₪. סך הכל נפסק לזכות המערער סך של 1,427,098 ₪, ומסכום זה נוכו תגמולי מל"ל בסך 1,053,595 ₪.

4.

על פסק הדין נסב הערעור והערעור שכנגד שבפנינו.

המערער הלין על כל תג ותג בפסק דינו של בית משפט קמא, ובהודעת הערעור "הפריח" סכומים דמיוניים, שאין כל קשר בינם לבין מצבו דהיום של המערער. כפי שעולה מחומר הראיות ומפסק דינו של בית משפט קמא, המערער עובד בחברת השכרת רכב, ובתפקידו מקבל את הרכבים המוחזרים על ידי השוכרים, ועושה את כל הפעולות הנדרשות לשם "קליטת" הרכב המוחזר,

הן במחשב והן במגרש החנייה.

בערעור שכנגד הלינה המשיבה בעיקר על בסיס השכר ועל הנכות התפקודית שנקבעה למערער.

5.

אומר בקצרה, כי לא מצאנו להתערב בבסיס השכר ובקביעת הנכות התפקודית. כפי שנאמר פעמים רבות בפסיקה, קביעת הנכות התפקודית היא בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, וברגיל, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון דא (ראו לדוגמה, ע"א 4767/13 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' שובבו , פסקה 11 (25.11.2013)) . בסיס השכר לעבר במקרה דנן נקבע על פי השתכרותו של המערער בפועל, ובסיס השכר לעתיד נקבע על פי הערכת בית המשפט את כושר השתכרותו של המערער, וגם בכך אין מקום להתערב.

עם זאת ובסופו של יום, מצאתי להתערב בשני ראשי הנזק הבאים:

ניידות – בית משפט קמא פסק למערער הסך של 20,000 ש"ח לעבר ולעתיד בראש נזק זה, וכך נאמר בפסק הדין בהקשר זה:

"לא ניתן להתעלם מן העובדה שהתובע נותר סובל מחולשה מסוימת, גם אם קלה , בפלג גוף שמאל וכן סבל משבר משמעותי באצטבלום ונותר עם דלדול שרירים קל בירך. נכויות אלה משפיעות על כושרו של התובע להלך מרחקים ארוכים ועל-כן יש להביא בחשבון כי התובע נזקק ויזקק להוצאות נסיעה מוגברות מחמת הפגיעה.

עוד יש לזכור כי ככל שהתובע יתבגר יתקשה יותר בנסיעה בתחבורה ציבורית ויידרש יותר לעשות שימוש ברכב פרטי או במוניות בשל אותה הפגיעה (הדגשה הוספה – י"ע).

אזכיר כי על פי קביעת המל"ל, המערער סובל מחולשת פלג גוף קשה. מכל מקום,

גם על פי קביעות בית משפט קמא לגבי מגבלותיו של המערער בתחום הניידות, אני סבור כי יש להגדיל את הסכום שנפסק, ואעמיד אפוא את הפיצוי בראש נזק זה לעבר ולעתיד על 100,000 ₪.

עזרת צד ג' – לאור מכלול הנכויות של המערער ותקופת אשפוזו, ראוי להעלות את הסכום שנפסק עבור עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, ואעמיד אפוא את סכום הנזק בראש נזק זה על סך של 200,000 ₪ לעבר ולעתיד, במקום הסך של 80,000 ₪ שנפסק למערער בבית משפט קמא.

6.

סופו של דבר, שאני דוחה את הערעור שכנגד ומקבל באופן חלקי את הערעור של המערער, באופן שלסכום שנפסק בבית משפט קמא יווסף הסך של 200,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 13% ובצירוף מע"מ. יתר חלקי פסק הדין ישארו על כנם.

ש ו פ ט

השופט י' דנציגר :

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט צ' זילברטל :

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית.

ניתן היום, ט"ו בשבט התשע"ד (16.1.2014).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1קביעת הנכות התפקודית היא בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה ברגיל.
  2. 2יש להגדיל את הפיצוי בראש נזק הניידות בשל מגבלות הנפגע בהליכה ובנסיעה, לאור נכויותיו.
  3. 3יש להעלות את הפיצוי בראש נזק עזרת צד ג' לאור מכלול הנכויות ותקופת האשפוז.