החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 45/08 מדינת ישראל נ. דני אוחנה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · תיקון הודעת ערעורבקשה לתיקון הודעת הערעור על פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הסעדים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון התיר תיקון הודעת הערעור בגדרי הערעור הקיים, לאחר שניתן פסק דין נוסף בעניין הסעדים שבגין פסק הדין החלקי. נקבע כי הגשת ערעור נוסף תגרור עיכוב ועלויות מיותרות. לא נפסקו הוצאות בבקשה.

העובדות

המערערים הגישו ערעור על פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי העוסק באחריות בגין הפרת סימן מסחר ועוולת גניבת עין. לאחר מכן ניתן פסק דין נוסף בעניין הסעדים, והמערערים ביקשו לתקן את הודעת הערעור כך שתכלול השגה על הסעד שנפסק נגדם. המשיבים טענו כי המערערים יצרו את הקושי ויש לחייבם בהוצאות או לאפשר ערעור נפרד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאפשר תיקון הודעת הערעור בגדרי הערעור הקיים, או להורות על הגשת ערעור נפרד או חדש, לאחר שניתן פסק דין נוסף בעניין הסעדים?
  2. 2.האם יש לחייב את המערערים בהוצאות בגין הבקשה לתיקון הודעת הערעור?

הלכות

  1. 1

    נוכח עיכוב בהליך ומועד הדיון שנקבע, הפתרון העדיף הוא תיקון הודעת הערעור בגדרי הערעור הקיים, במקום הגשת ערעור נוסף שיגרור הקצאת משאבים נוספת וצורך בסיכומים מחודשים.

    ״הגשת ערעור נוסף תביא לצורך בהקצאת משאבי ממון וזמן מטעם כלל הנוגעים בדבר.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    משהיה לאפשר למערערים להגיש ערעור נפרד, והם בחרו בדרך מקוצרת של דיון, אין מקום לחייבם בהוצאות הצד שכנגד בבקשה זו.

    ״לא מצאתי מקום לחייבם בגין זאת בהוצאות הצד שכנגד וממילא אין צו להוצאות בבקשה זו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הודעת ערעור
  • תיקון הודעת ערעור
  • פסק דין חלקי
  • סעדים
  • הפרת סימן מסחר
  • גניבת עין
  • הוצאות
  • סיכומי תשובה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

45/08 - ד'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המערערים:

1. מיגדור בע"מ

2. אולג רבינוביץ

נ ג ד

המשיבים:

1. בוריס גייל

2. אולג קלדרובסקי

בקשה לתיקון הודעת הערעור

החלטה

1.

לפני בקשה לתיקון הודעת הערעור בהליך שבכותרת. הערעור הוגש – עוד ביום 1.1.08 – על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 13.11.07. היה מדובר בערעור על פסק-דין חלקי שעיקרו בשאלת האחריות של המערערים בגין הפרת סימן מסחר, כמו גם עוולת גניבת עין. המערערים והמשיבים הגישו סיכומים בכתב בתיק והוא קבוע לדיון (ליום 16.11.09). עניינה של הבקשה לתיקון הודעת הערעור, בפסק-דין נוסף של אותו המותב בבית המשפט המחוזי, שעניינו הסעדים בגין פסק הדין החלקי. התיקון שנתבקש – עיקרו השגה על הסעד שנפסק כנגד המערערים.

2.

עמדת המשיבים – בתגובותיהם לעניין זה – הינה כי המערערים הם שיצרו את הקושי שנוצר בהליך זה שעה שבחרו לערער כבר על פסק הדין החלקי בלא להמתין להשלמתו לעניין הנזק, ועל כן יש לאפשר להם: או להגיש ערעור נפרד לעניין זה של הנזק (תוך זכות המשיבים לערעור שכנגד), או להגיש ערעור חדש הכולל את כל ראשי הערעור ותוך חיוב המערערים בהוצאות.

3.

אכן, יכול והיה מתעורר ספק אם מלכתחילה עמדה למערערים הזכות לערער על פסק הדין החלקי (מיום 13.11.07) תחת הגשת בקשת רשות ערעור. אלא שעניין זה לא נטען לפני ובעלי הדין הגישו סיכומים. מעבר לכך – וזהו העיקר – אין חולק כי עם השלמת פסק הדין לעניין הסעדים (מיום 26.4.09), עומדת למערערים הזכות להשיג על כלל הכרעותיו של בית המשפט קמא כנטען – ובערעור בזכות. השאלה היא, אם כן, מהי הדרך הראויה, היעילה והצודקת לעשות כן בשלב זה של הדיון.

4.

לאחר עיון בחומר שלפני כמו גם בתיקון שמבוקש לתקן, מסקנתי היא כי יש לאפשר התיקון בגדרי הערעור הקיים. הגשת ערעור נוסף תביא לצורך בהקצאת משאבי ממון וזמן מטעם כלל הנוגעים בדבר. בה בעת, הגשת ערעור מתוקן בהליך זה תחייב גם היא צורך בסיכומים מחודשים של הטענות. על רקע זה, ובשים לב למועד הדיון שנקבע, סבור אני כי הפתרון העדיף הוא תיקון הודעת הערעור כפי המבוקש בבקשה הנוספת מיום 9.7.09. כך הדבר, בייחוד נוכח ההיקף המוגבל למדי של התיקון המבוקש, הן בהודעת הערעור והן בסיכומים.

5.

הגשת הודעת ערעור מתוקנת וכן סיכומים מתוקנים (בנוסח שהובא לפני בתגובה מיום 9.7.09) מטעם המערערים תעשה תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין). סיכומי תשובה מתוקנים, בהיקף כולל של 18 עמודים, יוגשו עד ליום 10.9.09. סיכומי תשובה, בהיקף של 5 עמודים, יוגשו עד ליום 11.10.09. אשר להוצאות, הרי שנגרם אמנם טורח למשיבים בגין עניין זה של תיקון; אלא שמשעה שאף לשיטת המשיבים יכלו המערערים להגיש ערעור נפרד על כל המשתמע מכך, ובחרו בדרך מקוצרת זו של דיון, לא מצאתי מקום לחייבם בגין זאת בהוצאות הצד שכנגד וממילא אין צו להוצאות בבקשה זו.

6.

החלטתי זו תומצא לבעלי הדין באמצעות הפקסימיליה וכן תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין.

ניתנה היום, ה' באב תשס"ט

(26.7.2009).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (5 מסמכים)

  • ע"א 7629/12אלעד מנחם סוויסה נ. TOMMY HILFIGER LICENSING LLCפסק-דין
  • ע"א 5066/10שלמה א.אנג'ל בע"מ נ. י.את א.ברמן בע"מפסק-דין
  • ע"א 1611/07מיכה דנציגר נ. שמואל מורפסק-דין
  • ע"א 5671/11אנדרסון מדיקל בע''מ נ. אוניפארם בע''מפסק-דין
  • ע"א 5207/08WORLD ORT נ. אורט ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1נוכח עיכוב בהליך ומועד הדיון שנקבע, הפתרון העדיף הוא תיקון הודעת הערעור בגדרי הערעור הקיים, במקום הגשת ערעור נוסף שיגרור הקצאת משאבים נוספת וצורך בסיכומים מחודשים.
  2. 2משהיה לאפשר למערערים להגיש ערעור נפרד, והם בחרו בדרך מקוצרת של דיון, אין מקום לחייבם בהוצאות הצד שכנגד בבקשה זו.