ע"א 456/01 תאודור כץ נ. עמותת אלכסנדרוני ו-8 אח'

1.בגדרי עבודת-גמר, שהוגשה במסגרת לימודיו לתואר מוסמך החוג להיסטוריה של המזרח-התיכון באוניברסיטת חיפה, ייחס המבקש לאנשי חטיבת אלכסנדרוני, שהמשיבים 8-1 (להלן: המשיבים) נמנו על לוחמיה, ביצוע טבח באנשי הכפר טנטורה בשנת 1948, לאחר שהסתיים הקרב לכיבוש הכפר. בתגובה הגישו המשיבים תביעה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כנגד המבקש בגין הוצאת לשון הרע, וזה שלח מצדו הודעת צד שלישי למשיבה 9.

2.לאחר שהחל שלב שמיעת הראיות, חתמו הצדדים בתאריך 19.12.00 על הסכם (להלן: הסכם-הפשרה), שבגדרו התחייב המבקש - בתמורה למחיקת התביעה נגדו - לפרסם מכתב התנצלות על-פני חצי עמוד בעיתונים "מעריב" ו"הארץ", שבו יודיע, בין היתר, כי "אין כל יסוד לטענה כי בוצע בטנטורה הרג של אנשים לאחר כניעת הכפר, על ידי לוחמי חטיבת אלכסנדרוני או על ידי כוח אחר של הישוב העברי..." וכי המבקש "מוצא לנכון להביע התנצלות[ ]כנה בפני לוחמי החטיבה, בפני משפחותיהם ובפני משפחות חללי החטיבה בכך שניתלו בהם האשמות שווא מסוג זה".

בתאריך 21.12.00 העניק בית-המשפט המחוזי, לבקשת הצדדים שהוגשה בכתב - ובהעדרם - תוקף של פסק-דין להסכם-הפשרה, ובמקביל אף אישר את שחרורם מייצוג של שישה מעורכי-דינו של המבקש, וביניהם גם עורך-הדין אביגדור פלדמן. בפתח הדיון שנקבע לאותו יום במעמד הצדדים, הודיע בית-המשפט המחוזי לצדדים את החלטתו.

3.ואולם אז נתבקשה הפסקה, שבסיומה הודיע המבקש לבית-המשפט המחוזי, באמצעות עורך-הדין אביגדור פלדמן, כי הוא מבקש לחזור בו מהסכם-הפשרה. טענת המבקש הייתה, כי חתם על הסכם-הפשרה מתוך תשישות נפשית, שנגרמה כתוצאה ממצבו הבריאותי וממשך הזמן הרב שבו נוהל המשא-ומתן לקראת הסכם-הפשרה.

בקשתו נדחתה. נקבע, כי אם המבקש מעוניין לבטל את פסק-הדין, עליו לפתוח בהליך נפרד ועצמאי. עוד נקבע, כי המבקש לא הציג עילה המצדיקה את ביטול הסכם-הפשרה.

4.המבקש הגיש ערעור על פסק-הדין לבית-משפט זה. כן הגיש את הבקשה שבפניי לעיכוב ביצוע פסק-הדין המחייבו לפרסם התנצלות כאמור. טענתו היא, כי חיובו לפרסם את מכתב ההתנצלות ייתר את ערעורו.

מנגד, טענת המשיבים 9-1 היא, כי סיכויי ערעורו של המבקש קלושים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, שהם אנשים מבוגרים, חלקם חולים, המעונינים לראות עוד בחייהם את שמם מטוהר.

5.מבלי לחוות דעה בשאלת סיכויי ערעורו של המבקש, ברי כי אין מנוס מלהיעתר לבקשתו ולעכב את ביצוע פסק-הדין. שכן, אם יידרש המבקש לפעול על-פי פסק-הדין ולפרסם התנצלות בהתאם להסכם-הפשרה, יהא בכך כדי לאיין את ערעורו.

עם זאת, ראוי כי ערעורו של המבקש יישמע בהקדם.

6.אשר-על-כן, ניתן בזאת צו לעיכוב ביצוע פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 21.12.00 בת"א 1686/00. הצו יעמוד בתוקפו עד למתן פסק-דין בערעור שהגיש המבקש.

המזכירות תקבע את הדיון בערעורו של המבקש למועד שבמהלך ארבעת החודשים הקרובים.