ע"א 4569/19 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (השופט ס' ג'יוסי ) מיום 20.6.2019 בעמ"ש 9109-05-19 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

בין הצדדים, בני זוג לשעבר שלא נישאו, מתנהלים הליכים משפטיים שונים שנוגעים לחלוקת הרכוש שהיה ברשותם ולמשמורת ומזונות ילדיהם. כמו כן התנהל בעניינו של המערער הליך שנפתח כתוצאה מתלונות שהגישה המשיבה. בשנת 2013 הכריע בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופט ב' ברגר ) בשתי תביעות שהגישו הצדדים בעניין הרכוש המשותף לרבות דירת מגורים שרכשו בשנת 1998 (להלן: הדירה ). בית המשפט הורה על פירוק השיתוף בדירה כך שכל צד קיבל מחצית מן הזכויות בה, וכן קבע כי למשיבה יש זכות ראשונה לרכוש את חלקו של המערער. כמו כן, קבע בית המשפט כי הכספים המתנהלים בחשבונות הבנק של הצדדים הם משותפים, ומינה מומחה לצורך בחינת היקף הכספים המשותפים. ביום 15.5.2018 הגיש המערער תביעה חדשה לבית המשפט לענייני משפחה בה טען, בין היתר, כי בידיו ראיות חדשות אשר בגינן התבקשה שורה של סעדים בנוגע לרכוש המשותף. ביום 5.3.2019 סילק בית המשפט לענייני משפחה את התביעה על הסף וקבע כי התביעה היא למעשה ניסיון לערער על פסקי הדין הקודמים בעניין (תלה"מ (משפחה חי') 33917-05-18 (5.3.2019)). המערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בחיפה (רמ"ש (מחוזי חי') 11781-04-19 (להלן: בקשת רשות הערעור )), הואיל וסבר כי מדובר בהחלטת ביניים ולא בפסק דין. בקשת רשות הערעור נדונה בפני השופט ס' ג'יוסי . ביום 11.4.2019 הגיש המערער "בקשת הבהרה / בקשה למתן הוראות" במסגרת בקשת רשות הערעור, בה ביקש כי בית המשפט המחוזי יורה למשיבה להתייחס לטענותיו לפיהן פסק הדין בהליך בפני בית המשפט לענייני משפחה ניתן על סמך עדות שקר, ולשקול את האפשרות להחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה. ביום 12.4.2019 נמחקה הבקשה תוך שצוין כי " בהליך ערעור/בקשת רשות ערעור, דוגמת זה המונח לפני, אין מקום לבקשה כזו למתן הוראות ". בהמשך, לאחר מתן החלטה נוספת על ידי בית המשפט לענייני משפחה ביום 15.4.2019 אשר הורתה על סגירת ההליך, ביקש המערער ביום 5.5.2019 למחוק את בקשת רשות הערעור בטענה כי יש באפשרותו להגיש כעת ערעור בזכות ובו ביום אף הגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה.

2.

ביום 7.5.2019 הורה השופט ג'יוסי על מחיקת בקשת רשות הערעור כמבוקש והערעור בזכות שהגיש המערער נותב אף הוא לדיון בפני השופט ג'יוסי. בעקבות כך הגיש המערער ביום 28.5.2019 "בקשה למינוי שופט", אשר הייתה למעשה בקשה לפסילתו של השופט ג'יוסי מלשבת בדין בערעור. לשיטת המערער, הדיון בטענותיו במסגרת הערעור יחייב את המותב לקבל החלטה אשר סותרת את החלטתו של השופט ג'יוסי מיום 12.4.2019 בבקשת רשות הערעור ועל כן, אין לאפשר קיום הדיון בפני אותו המותב. ביום 20.6.2019 דחה בית המשפט קמא את הבקשה, לאחר קבלת עמדת המשיבה ומתן רשות תגובה למערער. בית המשפט קמא קבע כי הליך בקשת רשות הערעור נמחק לבקשת המבקש בטרם נבחנו טענותיו לגופן, ועל כן, אף אם בערעור מועלות טענות אשר זהות לאלה שהועלו בבקשת רשות הערעור, ממילא בית המשפט לא גיבש כל דעה לגביהן.

3.

מכאן הערעור דנן בו חוזר המערער, שאינו מיוצג, על טענותיו. לשיטתו, החלטת המותב מיום 12.4.2019 במסגרת בקשת רשות הערעור לדחות את בקשתו הייתה החלטה מהותית שבה גיבש המותב את דעתו ביחס לאמינות שהוא מייחס למשיבה, וכי בנוסף לכך לא ניתן כל הסבר לכך שלא התקבלה החלטה להפוך את בקשת רשות הערעור לערעור בזכות, בחלוף כחודש ימים ממועד הגשתה. עוד מוסיף המערער וטוען לראשונה בשלב הערעור כי טעם נוסף אשר מצדיק את פסילת המותב נעוץ בכך שהמותב דן והכריע לאחרונה בהליך אחר שהתנהל בין הצדדים, עמ"ש (מחוזי חי') 33090-03-18 (28.2.2019), וכן היה חבר במותב נוסף אשר דן בעניינם של הצדדים (עמ"ש (מחוזי חי') 9796-09-13 (6.4.2014)). המערער סבור כי מקביעות המותב בהליכים אלה עולה כי דעתו לגביו שלילית.

בד בבד עם הערעור הוגשה בקשה להפסקת ההליך בפני בית המשפט קמא, אשר נדחתה על ידי ביום 4.7.2019.

4.

דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא זה הקבוע בסעיף 77(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון האם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית , פסקה 3 (18.7.2018)). עיון בערעור ובהחלטות בית המשפט קמא, הן במסגרת הערעור והן במסגרת בקשת רשות הערעור מעלה כי המערער לא הצביע על חשש כלהו למשוא פנים העולה בנסיבות העניין. בקשת רשות הערעור נמחקה לבקשת המערער, מבלי שנקבעה בה כל קביעה לגופם של דברים ואין לקבל את טענת המערער לפיה בהחלטת המותב מיום 12.4.2019, הוא הביע את דעתו בדבר טענות המערער. יתר טענות המערער לא הועלו על ידו בפני בית המשפט קמא וממילא לא נדונו על ידו. לפיכך, אין מקום לדון בהן לראשונה במסגרת הערעור דנן.

אשר על כן, הערעור נדחה.