פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
8949/17
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המערער:
סהר ינאי שוקר
נ ג ד
המשיבה:
אינספקס בע"מ
בקשה לפסלות שופט
מטעם המערער מיום 12.8.2019
בשם המערער:
בעצמו
החלטה
1.
ביום 1.8.2019 התקיים דיון בערעור דנן, אשר בסופו הוחלט, בשים לב לטענות פסלות שונות שאותן העלה המערער כנגד שופטי ההרכב, כי על המערער להגיש בקשה נפרדת והנמקה נפרדת לכל אחד משופטי ההרכב שהמערער מבקש את פסילתם על מנת שתינתן על ידי כל אחד מהשופטים החלטה כנדרש.
2.
בהתאם לאמור, הגיש המערער ביום 12.8.2019 בקשה להורות על פסילתי מלשבת בתיק. טענתו העיקרית של המערער היא כי בעבר ישבתי בדין בהליך אחר בעניינו (רע"א 1437/14 שוקר נ' אינספקס בע"מ (19.5.2014) (להלן: ההליך הקודם )), וכי בשל קביעותי באותו הליך עליי לפסול את עצמי מלדון בעניינו כעת. עוד הפנה המערער לאמור בבקשתו לפסילת השופט מ' מזוז, אשר הוגשה ביום 21.10.2018 ואשר במסגרתה טען כי הגיש תביעה נזיקית נגד הנהלת בתי המשפט בה הועלו, בין היתר, טענות נגד קביעותי בהליך הקודם (ת"א (שלום ת"א) 4062-03-18 שוקר נ' מדינת ישראל (14.12.2018). הערעור שהגיש על הליך זה עודנו תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"א (מחוזי ת"א) 4318-01-19)), ולשיטתו של המערער קיומו של הליך תלוי ועומד אשר במסגרתו נטענו טענות נגדי מחייב אף הוא את פסילתי מלשבת בדין בעניינו. לבסוף, העלה המערער טענה לפיה אין זה ראוי כי אשב בדין לאור חברותי בוועדה לבחירת שופטים, משום שכפועל היוצא מכך אני עשויה לדון בקידומם של השופטים אשר דנו בעניינו בערכאות השונות.
להשלמת התמונה יוער כי במקביל לבקשת הפסלות דנן, הגיש המערער גם בקשה לפסילתו של השופט מ' מזוז שהינו חבר בהרכב דנן, וכן של השופט נ' הנדל , הגם שהוא אינו יושב בדין בהליך זה.
3.
דין הבקשה להידחות. התנאי לפסילתו של שופט מלשבת בדין הוא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (ע"א 4569/19 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (7.8.2019)) וכבר נפסק כי העובדה שאותו המותב ניהל הליך קודם בעניינו של בעל דין היא כשלעצמה אינה מקימה עילת פסלות. לצורך ביסוסה של עילה כזו נדרש המבקש להראות כי קיים חשש ממשי ל"נעילת" דעתו של השופט בשל ההליך הקודם ( ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית , פסקה 3 (18.7.2018)). אינני סבורה כי העובדה שדנתי בהליך הקודם מקימה חשש כזה. מדובר בבקשת רשות ערעור אשר נדחתה על ידי בהחלטה קצרה מן הטעם שההחלטה מושא בקשת רשות הערעור
הייתה החלטה שבסדרי דין, אשר נתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. ברי כי החלטה זו אין בה כדי להוביל למסקנה לפיה דעתי "ננעלה" לעניין הערעור דנן
או כי קיים בנסיבות אלה
חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את פסילתי מלדון בו.
לכך יש להוסיף כי הטענות שהעלה המערער בת"א 4062-03-18 ובערעור בע"א 4318-01-19 לעניין החלטתי בהליך הקודם אינן מצביעות על "ענין אישי ממשי" כלשהו שיש לי בהליכים אלה או בתוצאותיהם, כדרישת סעיף 77א(א1)(2) (ראו: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 228-227 (2006)). לבסוף לא מצאתי כל ממש בטענות המערער הנוגעות לחברותי בוועדה לבחירת שופטים והטענות חסרות השחר שהועלה בעניין זה, מוטב היה להן אלמלא נטענו.
מן הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, כ' באב התשע"ט (21.8.2019).
ה נ
ש י א ה