ע"א 459/20 מרדכי חכם נ. עו"ד מור נרדיה ,מנהל מיוחד

בקשה לעיכוב ביצוע החלטות בית המשפט המחוזי (השופטת א' לושי-עבודי ) בפר"ק 14785-05-18, בגדרן אושרה מכירת פרויקט בנייה של חברה שבפירוק לצד שלישי.

1.

השתלשלות האירועים בעניינם של המבקשים פורטה במסגרת ההחלטות הקודמות שניתנו במסגרת ע"א 3937/19, ואחזור רק על עיקרי הדברים הצריכים לענייננו. עסקינן בחברה שהתקשרה בהסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוים, ובמסגרת זו קיבלה היתר לבניית דירות נוספות. המבקשים התקשרו עם החברה בהסכם לרכישת הזכויות בשתיים מהדירות העתידיות, ונרשמו הערות אזהרה לטובתם. בעיצומה של הבנייה, החברה נקלעה לקשיים כלכליים והבנייה הופסקה. בהמשך, ניתן לחברה צו פירוק והמשיב 1 (להלן: המשיב ) מונה כמנהל המיוחד. ביום 15.4.2019 אישר בית המשפט המחוזי את בקשת המשיב לוותר על חוזי המכירה עם רוכשי הדירות החדשות (להלן: הרוכשים ) בהיותם נכסים מכבידים. כפועל יוצא, בית המשפט הורה על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו לטובת הרוכשים, ואישר למשיב לפעול לפרסום הזמנה להצעת הצעות לרכישת הפרויקט כשהוא נקי מכל שעבוד. עוד נקבע כי שאלת מעמדם של הרוכשים בכספים שיתקבלו ממכירת הדירות תתברר במסגרת תביעות החוב שיוגשו על ידם.

2.

על החלטה זו הגישו המבקשים ערעור, הוא ע"א 3937/19 הנזכר לעיל, ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי. בקשתם נדחתה בהחלטת השופט מ' מזוז מיום 3.7.2019, לאחר שנקבע כי בחינת שיקולי מאזן הנוחות אינה מצדיקה להיעתר לה. בית המשפט עמד על כך שההחלטה לבטל את הסכמי המכר ואת הערות האזהרה נעשתה כמוצא אחרון, לאחר שלא נמצא פתרון אחר שיביא להשלמת הבנייה בפרויקט. עוד צוין, בין היתר, כי במצב הקיים נגרם נזק לדיירי הבניין, נוצרות בעיות בטיחות וקיים חשש שהמשך קיפאון הפרויקט יגרור עלויות נוספות בהשלמתו. מנגד, הפגיעה שתיגרם למבקשים אינה ודאית בהתחשב בכך שהם מחזיקים כיום אך בזכויות כלפי חברה בפירוק בדירות שבנייתן נפסקה, וכלל לא ברור כי המשיב יצליח למצוא רוכשים לפרויקט. בקשה נוספת שהגישו המערערים נדחתה ביום 19.7.2019 על הסף (השופט ע'

גרוסקוף ), בעיקרו של דבר מן הטעם שעסקינן למעשה בבקשה לעיון מחדש בהחלטה הראשונה ולא התקיים שינוי נסיבות המצדיק להיעתר לה.

3.

בבקשה שלפניי מעדכנים המבקשים כי ביום 6.11.2019 אישר בית המשפט המחוזי את מכירת הפרויקט למשיבה 3 (להלן: הרוכשת ), וכי בקשתם לביטול החלטתו זו נדחתה. החלטות אלה של בית המשפט המחוזי עומדות במוקד ערעור נוסף שהגישו המבקשים, לצדו הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי. בבקשתם, המבקשים הלינו על כך שלא היו צד לבקשה לאישור המכר וטענו כי זכויותיהם בפרויקט מובטחות באג"ח, כשהחלטה על מכירת הפרויקט בסכום נמוך מהסכום המבוטח באג"ח הייתה צריכה להתקבל לאחר שמיעת טענותיהם. עוד לטענת המבקשים, סיכויי הערעור להתקבל טובים, בין היתר מכיוון שהיה על בית המשפט לפסול את עצמו מלדון בבקשה בשל היכרותו עם בעל השליטה של הרוכשת; למשיב 1 קשרים עם הרוכשת, וזכייתה בפרויקט נבעה משיקולים לא עניינים; ואישור מכירת הפרויקט המשועבד באג"ח הינו שגוי ופוגע בזכותם הקניינית של המבקשים.

במישור מאזן הנוחות נטען כי הנימוקים שעמדו ביסוד דחיית בקשתם הראשונה לא עומדים במבחן הזמן ואם לא יעוכב פסק הדין יגרם למבקשים נזק ודאי שאינו ניתן להשבה. כך, אישור מכירת הפרויקט לרוכשת יאיין את זכויותיהם הקנייניות של המבקשים ויאפשר העלאת טענת "מעשה עשוי" בערעור. המבקשים הציעו מתווה חלופי בו השלמת הבנייה תיעשה על ידי רוכשי הדירות החדשות וכי זכויותיהם של הרוכשים המתנגדים לכך ירכשו על ידי המבקשים. נטען כי מתווה זה הוא הראוי ביותר ויפחית משמעותית את נזקיהם של המבקשים. בשל כל אלה ועוד, סבורים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם ויש לעכב את ביצוע אישור מכר הפרויקט עד להכרעה בערעור.

4.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה. מבלי להקל ראש בטענות המבקשים, טענותיהם בבקשה הנוכחית מכוונות במידה רבה נגד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 14.5.2019, וככאלו, מהוות מעין בקשה לעיון חוזר בהחלטות הקודמות שניתנו בעניינם. אישור מכר הפרויקט הוא התפתחות עובדתית צפויה של דחיית בקשותיהם לעיכוב ביצוע ההחלטה המתירה למשיב לפעול למכירת הפרויקט כשהוא נקי משעבודים. בהינתן שהמתווה החלופי שהציעו המבקשים להשלמת הבנייה עמד בפני בית המשפט קמא (כעולה מסעיף 45 לבקשה) וכן בפני בית משפט זה, לא מתקיים שינוי נסיבות שימנע את החשש מהנצחת קיפאון הפרויקט, על הנזקים והעלויות הכרוכים בהקפאתו, כמפורט בהחלטת השופט מזוז מיום 3.7.2019.

5.

אי לכך הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, לא יעשה צו להוצאות.

לבקשת המבקשים, אני מורה כי התיק ישמע יחד עם ע"א 3937/19 הקבוע לדיון ביום 1.7.2020. זאת, מבלי להידרש לשאלות שעשויות להתעורר ביחס לסיווג ההליך ומועד הגשתו.