ע"א 4733/04 נחמיה אהרון נ. תעוז מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חק

בהליך זה התעוררה שאלה בדבר דרך התקיפה של החלטת הערכאה הקודמת, ולצידה – בקשות לסילוק ההליך על הסף ולמתן ארכה לצורך הגשת בקשת רשות לערער.

אין המערער כופר בכך, שההליך הנכון לתקיפת החלטת הערכאה הקודמת הינו בקשת רשות לערער, ולא ערעור, כפי שהוגש. דין הערעור, אפוא, להימחק, וכך אני מורה. ונותר לדון בבקשת הארכה.

הערעור שבכותרת הוגש ביום 19.5.04, לאחר שניתנה ארכה להגשתו (בש"א 2280/04). אין מחלוקת, כי הערעור הוגש בתוך תקופת הארכה שניתנה. יוצא, כי המשיבים הועמדו מבעוד מועד על כוונת המערער להגיש הליך ערעורי לבית משפט זה, ועל כך שאינו משלים עם פסק דינה של הערכאה הקודמת. אכן, הטעות שהובילה להגשת ערעור בזכות לא היתה טעות סבירה, שכן הדין הקובע את דרך ההשגה על החלטת הערכאה הקודמת הינו דין ברור וידוע היטב. עם זאת, גם המשיבים לא חלקו, בתגובה שהגישו לבקשת הארכה בבש"א 2280/04, על הנחת המבקש כי עומדת לו זכות ערעור, ונראה כי המדובר בטעות משותפת. מכל מקום, במצב שתואר לעיל עולה כי המשיבים לא יכלו לפתח ציפיה כלשהי לכך שלא יוטרדו בהליך ערעורי ביחס להחלטת הערכאה הקודמת. יצויין, כי המשיבים לא ערערו על ההחלטה בבש"א 2280/04, ועל החלטה מאוחרת יותר באותו הליך בה נקבע מועד להגשת ערעור, ומכך יוצא כי השלימו גם עם לוח הזמנים שנקבע בהחלטה באותו הליך להגשת הליך ערעורי לבית משפט זה.

במצב זה, אני סבור כי יש טעם טוב להעתר לבקשת הארכה, ולהאריך את המועד להגשת בקשת רשות לערער לבית משפט זה (השוו רע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, דינים עליון סא 32). בקשת הרשות לערער תוגש תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו, ובהם ימי פגרה. כאמור לעיל, אני מורה על מחיקת ההליך שבכותרת על הסף. עם זאת, נוכח העובדה שהליך זה התחייב בשל מחדל של המבקש, אני מתנה את הארכה וקבלת בקשת רשות לערער לרישום בכך שהמבקש ימציא אישור על תשלום הוצאות הליך זה בסך של 2,000 ₪ למשיבים. סכום זה כולל מע"מ.