פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 4745/21
רע"א 4746/21
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
איילון חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיב:
עזבון המנוח מרדכי רשקס
בקשה לביטול החלטה מיום 3.8.2021
בשם המבקשת:
עו"ד דן שפט
החלטה
1.
לפניי בקשה לביטול החלטתי מיום 3.8.2021, בגדרה נקבע כי ההליכים שבכותרת יועברו ללשכת הרשמים לשם הכרעה בדבר סיווגם – אם כערעור בזכות ואם כבקשת רשות ערעור.
2.
המבקשת הגישה לבית משפט זה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' וינבאום וולצקי ) בת"א 1929/06 מיום 6.6.2021. בערעורה ציינה המבקשת כי אמנם בית המשפט המחוזי הכתיר את פסיקתו כ"החלטה", אך הלכה למעשה, יש לסווגה כפסק דין, ולפיכך, קמה למבקשת זכות לערער עליה. לחלופין, טענה המבקשת כדלקמן: "היה ומותב תלתא בערכאה זו יפסוק כי טעות ביד המערערת [המבקשת, י.ו.] ובא כוחה וכי על המערער להגיש בקשת רשות ערעור, משעניננו ב'החלטה', במעמד בו מוגש ערעור זה, מגישה המערערת/המבקשת, בד בבד, בקשה למתן רשות ערעור...". בהתאם, הגישה המבקשת אף בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי.
3.
לאור טענתה המתוארת של המבקשת, ולמקרא כתבי טענותיה, הוריתי בהחלטה מיום 3.8.2021 כי "ההליכים דנן יועברו ללשכת הרשמים לשם הכרעה בדבר אופן ההשגה על החלטת בית המשפט המחוזי – אם בדרך של ערעור בזכות ואם בדרך של בקשת רשות ערעור". בעקבות זאת, הועברו ההליכים האמורים ללשכת הרשמים ובהחלטתה מיום 5.8.2021 קבעה כב' הרשמת ש' עבדיאן כי המשיב יגיש עמדתו באשר לסיווג ההליכים הנדונים עד ליום 5.9.2021, וכי המבקשת תהא רשאית להגיב לעמדתו זו עד ליום 3.10.2021. בהמשך הגיש המשיב את עמדתו לעניין סיווג ההליכים, לצד בקשה לדחייתם על הסף, ואילו המבקשת הגישה בקשה לביטול החלטתי מיום 3.8.2021.
4.
בבקשתה טוענת המבקשת, בעיקרו של דבר, כי הסמכות להכריע בדבר סיווג ההליכים הנדונים מצויה בידי מותב תלתא של שופטי בית משפט זה, וכי הרשמת נעדרת סמכות לדון בסיווג ההליכים דנן, וזאת בהיעדר ביסוס לכך בהוראות חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. יחד עם בקשתה זו הגישה המבקשת אף בקשה לדון בבקשת רשות הערעור שהוגשה על-ידה כבערעור ולפני מותב תלתא; וכן בקשה להארכת המועדים שנקבעו בהחלטת הרשמת מיום 5.8.2021.
5.
לאחר עיון בבקשה לביטול החלטתי מיום 3.8.2021, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, מבלי לבקש תשובה.
6.
תקנה 421 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי "ערעור שאינו ממלא אחרי הוראות פרק זה לא יקובל לרישום" (יוער כי סמכויות המוקנות לרשמים בתקנות האמורות עודן חלות בשלב זה, חרף התקנת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ראו סעיף 2 לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון) (תיקון), התשפ"א-2020). תקנה זו מסמיכה, אפוא, את מזכירות בית המשפט להימנע מלקבל לרישום ערעור שאינו עומד בהוראות התקנות הרלוונטיות. מכאן נלמד בפסיקה כי ברי שאף לרשם בית המשפט נתונה סמכות "מינהלית" למחוק ערעור אשר הוגש שלא כדין, וכן נקבע כי סמכות זו נמשכת לאחר קבלת הערעור לרישום, וניתנת ליישום גם ביוזמת הרשם, וללא הגשת בקשה מקדימה מטעם מבעלי הדין (ראו: בש"א 3868/90 יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א. , פ"ד מה(1) 256, 262-261 (1990); בש"א 8839/18 כהן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") , פסקה 7
(19.12.2018) וההפניות שם). אציין כי סמכות זו מוקנית אף לשופט, בדן יחיד, מכוח הסיפא לתקנה 421 האמורה, אך בענייננו לא הוגשה בקשה לפי הסיפא לתקנה זו (ראו למשל:
בש"א 375/97 קדם נ' בלום (3.2.1997); בש"א 537/99 טלמור נ' צ'רניאק (28.1.1999)).
7.
בהתאם לאמור, נקבע כי סמכותם המינהלית המתוארת של רשמי בית המשפט נוגעת אף למחיקת ערעור מחמת סיווג שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין, ובהן תקנות סדר הדין האזרחי המבחינות בין הגשת ערעור בזכות ובין הגשת ערעור ברשות (ראו והשוו: ב"ש 1096/83 גמזו נ' גולוב , פ"ד לח(1) 29, 32-31 (1984)). יפים לעניין זה דברי השופט צ' זילברטל :
"ענין של יום ביומו הוא שהשאלה האם יש מקום לקבל כתב ערעור שעה שנדרשת קבלת רשות בטרם הגשת הערעור, נדונה על ידי רשמי ערכאת הערעור או על ידי שופט יחיד של ערכאת הערעור, המוסמכים לסלק על הסף 'ערעור' שלא היה מקום להגישו (בין אם מדובר בהשגה על סירוב המזכירות לקבל את הערעור לרישום ובין אם מדובר בדיון בטענת משיב לפיה הערעור שהוגש נגדו לא הוגש כדין). החלטה זו אינה בגדר החלטה בערעור עצמו, שלעיתים מצריכה קיום דיון בפני מותב תלתא, אלא זו החלטה בשאלה מקדמית האם בכלל הוגש לבית המשפט ערעור, אם לאו " (ראו: רע"א 4198/14 בן-ארי נ' בנק המזרחי-טפחות בע"מ , פסקה 5 (16.6.2014); ההדגשות הוספו, י.ו.).
(ראו עוד: בש"א 793/01 ועד הנאמנים (לנכסי הווקף המוסלמי) בתל-אביב-יפו נ' יוסי חסון חברה להשקעת בע"מ , פסקה 6 (15.8.2001); החלטת הרשם ש' צור בב"ש 130/87 שנסי
נ' גלעדי , פ"ד מא(4) 707, 712-711 (1987); והחלטת הרשם ע' שחם בע"א 4405/02 יורשת נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית , פ"ד נו(6) 385, 388-387 (2002)) .
8.
למעלה מן הצורך, יצוין כי לבעלי הדין עומדת כמובן הזכות לערער על הכרעת רשמי בית המשפט שלערעור בעניין סיווג ההליך המתנהל בעניינם, וזאת מכוח הוראות סעיף 96 לחוק בתי המשפט. מכאן כי לא זו בלבד שרשמים מוסמכים להכריע בדבר סיווג הליכים ערעוריים הנדונים לפני בית המשפט בו הם מכהנים, אלא שבעלי הדין אף עשויים לצאת נשכרים מבחינת עניינם על-ידי הרשמים (להבדיל משופטי ערכאת הערעור), שכן יהא בכך כדי להצמיח להם זכות ערעור בסוגיית הסיווג.
9.
יישום הדברים שלעיל על ענייננו מוביל לכלל מסקנה כי רשמי בית משפט זה
מוסמכים לדון בכל עניין הנוגע לסיווג ההליכים דנן, וזאת על מנת להכריע אם יש מקום למחוק את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, או שעומדת למבקשת הזכות לערער עליה.
10.
סוף דבר – הבקשה לביטול החלטתי מיום 3.8.2021 נדחית. ההליכים שבנדון יוחזרו ללשכת כב' הרשמת ש' עבדיאן לשם הכרעה באשר לאופן ההשגה הראוי על החלטת בית המשפט המחוזי. בתוך כך, תחליט הרשמת אף בבקשת המבקשת להארכת המועדים אשר נקבעו בהחלטתה מיום 5.8.2021.
אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ח בתשרי התשפ"ב (4.10.2021).
ש ו פ ט ת