ע"א 4784-22 ע"א 4784-22

1.בקשת רשות הערעור דנן מופנית כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת הבכירה ר' ברקאי) בת"א 57980-02-20 מיום 12.6.2022, בגדרה התקבלה ברובה בקשת המשיב 1 (להלן: המשיב) לסלק על הסף את התביעה שכנגד שהגיש נגשו המבקש (להלן: ההחלטה).

2.ברקע הבקשה, סכסוך ארוך המתנהל בין הצדדים שנים ארוכות, שבמהלכו הוגשה על-ידי המשיב תביעת לשון הרע נגד המבקש, ראש עיריית קריית גת (יצוין כי התביעה הוגשה גם נגד עיריית קריית גת, היא המשיבה 2). המבקש הגיש תביעה שכנגד נגד המשיב בעילת לשון הרע ובעילות נזיקיות אחרות, בה עתר לפיצויים כספיים בגין נזקים לא ממוניים ובגין פרסומים אסורים שנעשו בזדון. במסגרת הסעדים שהתבקשו (בסעיף 87 לכתב התביעה שכנגד) התבקש פיצוי בסכום של 1,000,000 ש"ח בגין הנזק הלא ממוני; פיצוי בסך של 13,300,000 ש"ח, שהם 700,000 ש"ח בגין כל אחד מ-19 הפרסומים המתוארים בסעיף 85 לכתב התביעה שכנגד, ואשר נטען כי כל אחד מהם פורסם לפחות 5 פעמים; 480,000 ש"ח החזר התשלום ששילם המבקש למשיב; 100,000 ש"ח הוצאות משפט.

3.המשיב הגיש בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף, וכאמור בקשתו התקבלה ברובה. בהחלטתו, קבע בית המשפט המחוזי כי מרבית הפרסומים שעליהם מבוססת התביעה שכנגד התיישנו. כן נקבע כי שני פרסומים עיקריים אינם מקימים עילת תביעה של לשון הרע לנוכח קיומו של מעשה בית דין ביחס לאחד מהם ולנוכח היותו של השני פרסום מותר. בית המשפט המחוזי אף קבע כי פרסומים אלו אינם יכולים להקים עילות תביעה אחרות בנזיקין. פרסומים נוספים סולקו על הסף בהיעדר תשתית עובדתית המבססת עילת תביעה. לבסוף, נקבע כי אך שני פרסומים המפורטים בסעיפים 85(ב) ו-85(ד) יתבררו לגופם. בהתאם לכך, הורה בית המשפט המחוזי למבקש להגיש כתב תביעה מתוקן המתייחס לעילות התביעה שנותרו לדיון בלבד.

4.המבקש, כאמור, הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, ובהתאם להחלטת כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ מיום 18.9.2022 הועבר ההליך לטיפולי לשם סיווגו כערעור או כבקשת רשות ערעור.

5.הצדדים הגישו עמדתם בנדון בהתאם להחלטתי מיום 19.9.2022, ושניהם סבורים כי יש לסווג את ההליך כערעור בזכות.

6.לאחר העיון, אף אני סבורה כי למבקש עומדת זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, כמפורט להלן.

7.כידוע, פסק דין חלקי הוא החלטה המסיימת את הדיון לגבי חלק מבעלי הדין או לגבי חלק מהסעדים שהתבקשו בתובענה. לעניין זה הודגש כי המבחן הקובע לצורך סיווג החלטה שיפוטית מתמקד במהות ההחלטה ותוכנה, ולא בכותרת שניתנה לה. מכל מקום, משעה שנמצא כי החלטה מסוימת היא פסק דין חלקי, בהתאם לאמור לעיל, הרי שמדובר בפסק דין לכל דבר ועניין, ודיני הערעור החלים עליו הם הדינים החלים על פסק דין (ראו: ע"א 2524/21 הועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת השרון נ' הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול בע"מ (12.9.2021); ע"א 3685/20 דקלה חברה לביטוח בע"מ נ' קלר, פסקה 13 (14.10.2021); ע"א 1622/22 זיו נ' נוריס מדיקל בע"מ (26.7.2022); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 107 (2012)).

8.במקרה הנדון, בית המשפט המחוזי דחה על הסף את התביעה שכנגד ביחס למרבית הפרסומים שנטענו בה, מחמת התיישנות ומטעמים נוספים. כתוצאה מכך, במסגרת ההחלטה נדחו אף הסעדים שנתבקשו בתביעה שכנגד בגין כל אחד מהפרסומים האמורים. במצב דברים זה, ובהתאם להלכה הפסוקה בנדון, החלטתו של בית המשפט המחוזי היא פסק דין חלקי, אשר תקיפתו היא בדרך של ערעור בזכות לבית משפט זה (ראו: ע"א 97/77 זונבנד נ' קלוגמן, פ"ד לא(3) 466 (1977); בש"א 6184/02 ניסים נ' מעריב - הוצאת מודיעין בע"מ, פסקה 5 (26.8.2002)).

9.סוף דבר: לנוכח כל האמור לעיל, סיווגו של ההליך שבכותרת ישונה מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות. המבקש (שמעתה יכונה: המערער) ישלים את האגרה ואת הערובה בהתאם לנדרש עד ליום 20.11.2022, שאם לא כן יימחק ההליך ללא צורך בהודעה נוספת. כן יגיש המערער עד למועד האמור שלושה עותקים של הודעת הערעור.

10.המזכירות תשנה אפוא את סיווג ההליך, ותצרף את החלטתי זו להליך שייפתח.