ע"א 4855/22 מיכאל פוזין נ. אריק ברנשטיין

1.

בפני בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי בנצרת ביום 20.6.2022 (ת"א 61181-01-17, השופט הבכיר ש' אטרש ) ובצדה אף בקשה למתן סעד זמני.

2.

מקורו של ההליך שבפני בהתקשרות חוזית שנסבה על בניית בית מגורים בישוב שורשים (להלן: הבית ). המשיבים הם בעלי המגרש שעליו הוקם הבית והמבקש הוא המהנדס ששימש כמתכנן הקונסטרוקציה וכמפקח העליון בבנייתו.

3.

ביום 26.1.2017 הגישו המשיבים תביעה כספית נגד המבקש לבית המשפט המחוזי ובה עתרו לקבלת פיצוי על סך של כ-2.5 מיליון שקלים. זאת, בטענה כי התרשלותו של המבקש בתכנון שלד הבית גרמה לליקויי בנייה חמורים, המחייבים את הריסתו של הבית ובנייתו מחדש. יצוין כי מלכתחילה הוגשה התביעה נגד אנשי מקצוע נוספים שהיו מעורבים בהקמת הבית, אולם בהמשך תוקן כתב התביעה כך שזה התייחס למבקש בלבד. מנגד, המבקש טען כי דין התביעה להידחות בציינו כי לא התרשל בעבודתו. לחלופין המבקש טען כי לכל היותר יש מקום להגביל את פסיקת הפיצויים לעלויות התיקון של המבנה הקיים, ללא צורך בהריסתו.

4.

בין לבין, הליך הגישור אליו הופנו הצדדים לא צלח. על רקע זה, ביום 6.4.2021 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו יינתן פסק דין מנומק בתיק ללא חקירות נגדיות, ולאחר הגשת סיכומים. עוד יצוין כי נוכח הפערים בין חוות הדעת שהוגשו על-ידי הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט. על-פי חוות דעתו של מומחה זה, תכנון הבית היה לקוי בהתחשב במאפייני הקרקע שעליו נבנה. בשים לב לכך, חוות הדעת התייחסה לשתי החלופות שנמצאו כאפשריות – תיקון וחיזוק של המבנה בעלות שהוערכה בסך של כ-600,000 שקלים, לצד רכיב של ירידת ערך, או הריסת המבנה ובנייתו מחדש, חלופה שהוערכה בעלות של כ-2.1 מיליון שקלים. בהשוואה בין שתי השיטות, סבר המומחה כי החלופה השנייה בטוחה וראויה יותר, אף כי ציין שעלותה גבוהה יותר.

5.

בסופו של יום, בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשיבים בקבעו כי המבקש נהג ברשלנות, וכי הליקויים בבית נובעים מכך. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי דחה את עמדת המבקש לפיה יש להסתפק בנסיבות העניין בחלופה של חיזוק ושיקום הבית, וקבע כי החלופה הראויה היא הריסת המבנה ובנייתו מחדש. על כן, נקבע כי על המבקש לשלם למשיבים סך של 2,141,100 שקלים בגין הריסת המבנה ובנייתו מחדש (בהתאם כאמור להערכת מומחה בית המשפט). זאת, בנוסף לחיובו של המבקש בפיצוי על נזקים נלווים בסך של 159,020 שקלים וכן בתשלום הוצאות משפט.

6.

ביום 18.7.2022 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצועו, היא הבקשה דנן. הבקשה כוונה לעיכוב מלא של פסק הדין שניתן, ולחלופין לעיכוב ביצוע חלקי שלו, כך שיעוכב תשלום כל סכום העולה על גובה הכיסוי הביטוחי שלו הוא זכאי, כ-1.4 מיליון שקלים. כמו כן, המבקש הגיש אף בקשה נוספת למתן סעד זמני לפיו יאסר על המשיבים להרוס את הבית עד להכרעה בערעור.

7.

בעיקרו של דבר, לטענת המבקש סיכויי הערעור שהגיש להתקבל טובים. בהקשר זה הובהר כי ערעורו של המבקש ממוקד בכך שהיקף החיוב הכספי שהושת עליו היה צריך להיות מצומצם יותר, בין בשל אשם תורם מצד המשיבים, ובין על בסיס טענות שעניינן העדפת החלופה של חיזוק המבנה הקיים. לשיטתו של המבקש, התעקשותם של המשיבים על הריסה ובניה מחדש היא חסרת תום לב. על רקע זה, נטען כי אף מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. כך הודגש כי במקרה זה אין מדובר אך בסעד כספי, בשים לב לכך שיישום פסק הדין יוביל הלכה למעשה להריסת הבית. במובן זה, עיכוב הביצוע, כך נטען, נועד לשמר את המצב הקיים, כך שהאפשרות של חיזוק בלבד לא תסוכל. המבקש מדגיש כי הפער בין שתי החלופות – חיזוק או בניה מחדש, הוא גדול ועולה על מיליון שקלים. המבקש הוסיף כי הביטוח המקצועי שלו מכסה רק כ-1.4 מיליון שקלים, כך שתשלום מלוא הסכום יסב לו, איש מבוגר שמצבו הבריאות אינו מאפשר לו לעבוד בהיקף גדול, נזק בלתי הפיך. עוד נטען כי אם יתקבל ערעורו של המבקש, המשיבים עלולים להתקשות להשיב לו את הסכום, במיוחד אם יפעלו להריסת הבית ובנייתו מחדש.

8.

בו ביום שהוגש הערעור הוריתי למשיבים להגיב לבקשה לעיכוב ביצוע ולבקשה לסעד זמני. כמו כן, הוריתי על מתן צו ארעי האוסר על המשיבים להרוס את הבית עד להכרעה בבקשות לגופן.

9.

בתגובתם מיום 28.7.2022, טענו המשיבים כי דין הבקשות להידחות, בהדגישם כי פסק דין המטיל חיוב כספי יעוכב במקרים חריגים בלבד. עוד נטען כי המשיבים, הם בעלי הבית, רשאים להחליט כיצד להיטיב את נזקיהם, בעמדם על הצורך בהריסת הבית ובבנייתו מחדש. בהקשר זה נטען כי קבלת הבקשות תוביל להארכת סבלם של המשיבים. יתר על כן, המשיבים טוענים כי אם יתקבל הערעור, תהיה זו חובתם להשיב למבקש סכומי כסף וכך יעשו. כן מוסיפים המשיבים כי מכל מקום אין יסוד לבקשת עיכוב הביצוע ככל שהיא נסבה על הסכום של כ-1.4 מיליון שקלים, שכבר הועבר לידם על-ידי המבטחת של המבקש. לבסוף, ולגופו של עניין נטען כי המבקש אכן התרשל בעבודתו, וכי לא היה כל אשם תורם מצדם.

10.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל בחלקה בכל הנוגע לסעד הכספי. לצד זאת, לא מצאתי להיעתר לבקשתו הנוספת של המבקש למתן סעד זמני שיורה על עיכוב הליכי הריסת הבית, הכל כמפורט להלן.

11.

אכן, נקודת המוצא לענייננו היא כי אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי להצדיק עיכוב ביצועו של פסק דין (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018). כידוע, הדברים אף נכונים ביתר שאת מקום בו הבקשה נוגעת לעיכוב ביצוע פסק דין הנסב על חיוב כספי (ראו למשל: ע"א 6952/12 ביו נ' קלמנסון , פסקה 15 (7.1.2013); ע"א 3126/22 מילוז (1989) בע"מ נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ , פסקה 24 (29.5.2022)). עם זאת, כאשר עסקינן בסעד כספי לא מבוטל אשר תשלומו עלול ליצור מצב בלתי הפיך מבחינתו של המשלם, ולצד זאת מדובר בעיכוב ביצוע חלקי שאינו צפוי לפגוע משמעותית ברווחתו של הזוכה, בית משפט זה יטה, במקרים המתאים, להורות עליו (ראו והשוו: ע"א 370/21 אגסי אחזקות נדל"ן בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , פסקה 12 (1.2.2021) ; ע"א 7054/21 איכות קייטרינג שולץ 1997 בע"מ נ' צח ייבוא ושיווק חומרי ניקוי וכלים חד פעמיים בע"מ , פסקה 6 (1.11.2021) ).

12.

במקרה דנן, לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות, אני סבורה כי יש מקום להורות על עיכוב ביצוע חלקי, המבוסס על הערכת מאזן הנוחות של המבקש, מצד אחד, ושל המשיבים, מצד אחר. בענייננו, המשיבים כבר קיבלו חלק ניכר מהסכום שתבעו מכספי הביטוח (כאמור כ-1.4 מיליון שקלים), באופן שיכול לאפשר להם להתחיל בפרויקט הבינוי, ככל שהם חפצים בכך. על כן, עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כך שיעוכב בשלב זה חלק מהפיצוי שנקבע כי על המבקש לשלם בהתאם לחלופת ההריסה והבנייה מחדש, לא יוביל לפגיעה ממשית ברווחתם של המשיבים. מנגד, המבקש טען כי נוכח נסיבותיו האישיות צפויים להיגרם לו נזקים משמעותיים ככל שיידרש לשלם את יתרת הסכום על אתר, וגם אם לא נקבל את טענותיו בהקשר זה במלואן עדיין לא ניתן לומר שהן קלושות לחלוטין. בנסיבות אלו, ואף מבלי להידרש לשאלה של סיכויי הערעור, השתכנעתי כי יש לקבל את הבקשה בחלקה. לצד זאת, ובהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי כי יש הצדקה להיעתר אף לבקשה למתן סעד זמני, שכוון כאמור למניעת הריסת הבית. אשר על כן, ובכפוף לעיכוב הביצוע החלקי כאמור, אני מורה על ביטולו של הצו הארעי עליו הוריתי בהחלטתי מיום 18.7.2022.

13.

סוף דבר: אני מורה אפוא על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, במובן זה שעל המבקש לשלם למשיבים סך של 300,000 שקלים בנוסף לכספים שכבר הועברו על-ידי המבטחת. תשלום יתרת הסכום שבו חויב המבקש יעוכב עד למתן הכרעה בערעור.