ע"א 4910/11דוד אורון נ. רו"ח עליזה שרון ,כונסת נכסים

ביום 31.5.11 נעתר בית המשפט המחוזי מרכז, כב' השופט שילה לבקשת הגב' עליזה שרון, כונסת הנכסים והמפרקת הזמנית, ואישר שני הסכמי מכר מיום 27.4.11. הראשון – הסכם למכירת נכסיהן ופעילותן של ארבע חברות העומדות במוקד ההליך המתנהל בבית משפט קמא ואשר על פי הנטען המבקש הינו בעל עניין בהן וערב לחלק מחובותיהן. החברות הן סול-אור החזקות, סול-אור תעשיות גז, דיקסון גז תעשיות וסול מורן ניהול ושיווק (נספח 1 לבקשה). השני – הסכם למכירת מקרקעין סול מורן המצויים במתחם בו ממוקמים מפעליהן של חברות אלו באזור התעשייה "ניצני שלום" (נספח 2 לבקשה). שני ההסכמים נערכו על פי סעיף 34א' לחוק המכר התשכ"ח-1968.

בית המשפט המחוזי ביסס החלטתו על עמדת הכנ"ר, על הסכמת הנושים המובטחים ועל העדר התנגדות לאחר הוצאת מניות אינסטל מכלל המכר. עוד ציין בית המשפט כי המערער, שהיה אז בכינוס נכסים, לא גייס משקיעים אחרים לרכישת פעילות החברות ונכס המקרקעין וכי כונסת הנכסים ערכה התמחרות.

שמענו טעוני הצדדים בהרחבה. נטען שכונסת הנכסים הזמנית נאלצה לפעול במהירות בשל מצבה הכושל של החברה ושנערכה התמחרות. הובהר שהקרקע היא חלק מהעסקה הכוללת יחד עם הפעילות של החברה, והיה חשוב למכור את החברות כ"עסק חי". מסתבר, אפוא, שעסקת המכר הושלמה, התמורה על פיה שולמה, הממכר הועבר לקונה ומבוצעות הזמנות עבור לקוחות. יצוין, כי לא מצאנו שנפלו פגמים מהותיים בהסכמי המכר, כטענת בא כוח המערער, ואף אם היו כאלה – נסיבות המקרה מונעות את החזרת המצב לקדמותו (ראו למשל: רע"א 8129/02 ארגיל שירותי הובלה נ' רו"ח גבי טרבלסי , פס' 11 להחלטה (לא פורסמה, 1.7.2003)). בנסיבות אלו שוכנענו כי בפנינו סיטואציה המוגדרת כ"מעשה עשוי", ולפיכך לא ראינו מקום להתערבותנו ואנו מחליטים לדחות את הערעור.

אין צו להוצאות.