ע"א 4938/21 סלע קפיטל נדל"ן בע"מ נ. ירון ישיעהו בע"מ

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.6.2021 (כב' השופטת ח' פלינר ), בה"פ 12049-05-20, בגדרו נקבע כי סך של 5 מיליון ש"ח שהופקדו על ידי המבקשת בנאמנות יועברו לרשות המסים בגין תשלום

מס ערך מוסף (להלן: מע"מ ) .

העובדות הצריכות לעניין

2.

כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי ומטענות הצדדים, בין משיבה 1 (להלן: ישעיהו ) לבין המבקשת (להלן: סלע ) נכרת בשנת 2020 הסכם מכר (להלן: הסכם המכר ) , ולפיו מכרה ישעיהו לסלע את חלקה במקרקעין בפתח תקווה, הידועים כמגרש א' לפי תכנית פת/4/178 (להלן: המקרקעין ).

3.

בעת חתימת הסכם המכר, ניצב על המקרקעין "מקבץ דיור" אשר הושכר לחברת עמידר בע"מ (להלן: עמידר ). במסגרת הסכם המכר, נקבע כי סלע תפקיד בנאמנות סכום של 5 מיליון שקלים מתוך תמורת המכר, שיועבר לידי ישעיהו ככל שהסכם השכירות עם עמידר יוארך (להלן: הפיקדון ) .

עוד נקבע בהסכם המכר, כי שתי חברות נאמנות המוחזקות על ידי משרדי עורכי הדין שיצגו את הצדדים בעסקה ישמשו יחד כ"נאמן" בעסקה. כמו כן, נקבעו בסעיף 6.1.17 מספר חלופות שעל פיהן הנאמנים צריכים לנהוג בפיקדון.

בחלופה הראשונה, הוסכם כי ככל שתקופת השכירות תוארך "וזאת באותם תנאים אשר קבועים בהסכם השכירות עם עמידר עובר לחתימת הסכם זה... יעביר הנאמן למוכרת [משיבה 1 – י' א' ] את סכום פיקדון הבטחת הארכת תקופת השכירות של עמידר".

בחלופה השנייה, הוסכם כי ככל שתקופת השכירות תוארך "בתנאים פחותים מאלו הקבועים בהסכם השכירות עם עמידר עובר לחתימת הסכם זה, אזי במקרה זה יחול מנגנון התאמת התמורה הקבוע בסעיף 5.5.1.2 להסכם המכר".

4.

לאחר שישעיהו חתמה עם עמידר על הסכם הארכת תקופת השכירות, נתגלעה מחלוקת בין ישעיהו לסלע בדבר שחרור הפיקדון. בתמצית הדברים, ישעיהו פנתה לנאמנים בבקשה לשחרור הפיקדון לזכותה, כשלטענתה התנאים המפורטים בהסכם המכר לשחרור הפיקדון – התקיימו.

מנגד, סלע הודיעה לנאמנים כי קיבלה מכתב מחברת חלקה 93 בגוש 6386 (להלן: חלקה בע"מ ) , המחזיקה בשותפות במקרקעין, ולפיו ישעיהו התקשרה עם עמידר בהסכם להארכת השכירות גם בשמה, כאשר היא לא הייתה מוסמכת לעשות זאת. משכך, טענה סלע כי הסכם הארכת השכירות עם עמידר נחתם בחוסר סמכות ומשולל תוקף, ועל כן ביקשה כי הפיקדון לא ישוחרר.

בהמשך לכך, משיבה 2, המשמשת בנאמנות מטעם ישעיהו, סברה כי יש לשחרר את הפיקדון לידי ישעיהו.

אולם, משיבה 3, המשמשת בנאמנות מצד סלע, הגישה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ובה עתרה כי בית המשפט יורה לנאמנים כיצד לפעול בעניין הפיקדון לאור המחלוקת הנטושה בין הצדדים.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

5.

בית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו כי הפיקדון יועבר במלואו לידי ישעיהו. צוין כי "בשום שלב לא הייתה מחלוקת כי עמידר אכן חתמה על הסכם הארכת האופציה", כך שהתנאי להעברת הפיקדון לידי ישעיהו התקיים במלואו. בהתאם לכך נפסק כי על הנאמנים לפעול על פי החלופה הראשונה הנזכרת בהסכם המכר, וכי לנוכח העיקול שהוטל על הפיקדון על ידי רשויות המס בשל חוב של ישעיהו ובהתאם להסכמת ישעיהו – יש להעבירו לידי מע"מ.

לצד זאת, נדחתה טענת סלע – כי הסכם השכירות הוארך ב"תנאים פחותים" מהסכם השכירות שקדם לו, ועל כן יש להורות לנאמנים על שימוש בחלופה השנייה שנקבעה בהסכם המכר, לפיה יחול מנגנון התאמת התמורה.

הבקשה לעיכוב ביצוע

6.

המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין לבית משפט זה. בד בבד, הוגשה הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.

7.

לטענת המבקשת, סיכויי הערעור גבוהים וכן מאזן הנוחות נוטה לטובתה, מאחר שהעברת הפיקדון לידי מע"מ תביא לכך שאף אם תזכה בערעורה לא תוכל לקבל את כספה בחזרה. לשיטתה, מע"מ בהיותה צד ג' בהליך ונושה של ישעיהו לא תחוייב בהחזרת הכסף, וכן לא ניתן יהיה להיפרע מישעיהו, שכן זו האחרונה "חברה ריקה מתוכן, ללא נכסים ועם חובות כה כבדים", כלשונה.

8.

מנגד, לטענת ישעיהו, סיכויי הערעור "קלושים ביותר", כהגדרתה. באשר למאזן הנוחות, נטען כי בהינתן שהפיקדון יועבר לידי מע"מ, לא יהיה כל קושי להורות לה להשיבו לנאמנות, כך שלא ייגרם נזק בלתי הפיך לסלע ככל שהיא תצלח בערעורה.

עוד הדגישה ישעיהו, כי עיכוב סכום הפיקדון ואי העברתו לידי מע"מ חושף אותה להליכים פליליים שעשויים להינקט נגדה.

9.

משיבות 3-2, המחזיקות בפיקדון בנאמנות, הודיעו בתגובתן כי הן אינן צד לסכסוך ומשיבה 3 אף ציינה כי היא משאירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

דיון והכרעה

10.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

11.

הלכה היא כי בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין, ואין בהגשת ערעור, לכשעצמה, כדי להצדיק את עיכוב ביצועו של פסק הדין או מתן סעד זמני שימנע את מימוש הזכייה (ראו עע"מ 3068/17 עיריית תל אביב-יפו נ' מיכקשווילי (26.9.2017)).

12.

על המבקש סעד זמני בערעור להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד – כי סיכויי הערעור להתקבל הם גבוהים; השני – כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו. ההלכה הפסוקה קבעה, כי בין שני התנאים הללו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכויי הערעור להתקבל פחותים, על המבקש מוטל נטל כבד יותר להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, וההיפך (ע"א 7037/20 י.ב שיא משאבים בע"מ נ' רשות שדות התעופה , בפסקה 6 להחלטתי (28.10.2020)).

13.

יש לציין, כי מבין שני התנאים הללו, הוענק משקל הבכורה לשיקול בדבר מאזן הנוחות. בהקשר זה מוטל על המבקש הנטל להוכיח כי אם לא יעוכב פסק הדין ובסופו של ההליך יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ע"א 3783/18 קאץ נ' יעקב סדן אחזקות והשקעות בע"מ , בפסקה 15 (12.7.2018)).

בפרט, כאשר הבקשה לעיכוב ביצוע נסובה על חיוב תשלום כספי, נדרשת תשתית ראייתית ממשית כדי לתמוך בטענה כי מימוש פסק הדין יגרום למבקש לנזק בלתי הפיך, שכן ההנחה היא כי ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ככל שיזכה המבקש בערעור (ע"א 3893/18 אינבנקום טכנולוגיות בע"מ נ' מפרק ריט טכנולוגיה בע"מ (בפירוק) וריט וויירלס בע"מ , בפסקאות 13–14 להחלטתי (2.6.2019)).

14.

במקרה דנן, אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, שוכנעתי כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת.

עיינתי בטענות המבקשת, ולא מצאתי הסבר מתקבל על הדעת מדוע העברת הפיקדון לידי מע"מ תיצור מצב בלתי הפיך שיסכל את תוצאות הערעור, ככל שיתקבל. בניגוד לטענת המבקשת, לוּ יתקבל ערעורה בסופו של דבר, ברי כי ניתן יהיה להורות למע"מ להשיב את הכסף לנאמנות (ראו ע"א 9263/20 אחים שרבט יוזמים ובונים (1989) בע"מ נ' א.מ. תורג'מן בע"מ (בפירוק) , בפסקה 8 להחלטתי (20.1.2021)).

15.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

16.

המבקשת תישא בהוצאות משיבה 1 בסך של 5,000 ש"ח.