בבית המשפט העליון
ע"א
4990/18 - ב'
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המערער:
פלוני
נ
ג
ד
המשיבה:
המאגר הישראלי לביטוח
רכב (הפול)
בקשה למחיקה על הסף
פסק דין
1.
הערעור שבכותרת, אשר נסב על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 28.3.2018 (ת"א 23253-03-12; כבוד השופט כ' סעב ), הוגש ביום 27.6.2018. המשיבה הגישה בקשה למחיקת הערעור מחמת איחור בהגשתו, היא הבקשה שלפניי.
2.
יצוין כי לאחר מתן פסק הדין, ביום 24.5.2018, המערער הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לפסיקת הוצאות. בהחלטתו מיום 6.7.2018 קבע בית המשפט המחוזי, בין השאר, כי פסק הדין הומצא למערער באופן אלקטרוני בהתאם להוראות תקנה 497ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), וכי המערער אף צפה בו ביום 28.3.2018.
3.
לטענת בא-כוח המערער פסק-הדין הומצא לו לראשונה ידנית ביום 16.5.2018, כשהגיע למזכירות בית המשפט. עוד נטען כי אין ראיה לכך שפסק הדין נשלח לכתובת הדואר האלקטרוני של בא-כוח המערער וכן לכך שהוא מסר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו לצרכי המצאה כנדרש לפי התקנות.
4.
לאחר שעיינתי בחומרים שהונחו לפניי ובאתר "נט המשפט" הגעתי גם אני
למסקנה כי פסק הדין הומצא למערער באופן אלקטרוני כדין עוד ביום 28.3.2018. עיון באתר "נט המשפט" מעלה כי בא-כוח המערער, עו"ד ויסולי , מסר את כתובת הדואר האלקטרוני שלו לצרכי המצאת כתבי בי-דין. כן עולה כי פסק הדין הומצא לבא-כוח המערער באמצעות משלוח הודעה בדבר מתן פסק-הדין לכתובת הדואר האלקטרוני שלו. כפי שציינתי בעבר, משמעות המונח "הודעה באתר" תחת הקטגוריה של "אופן המשלוח" היא כי ההודעה בדבר מתן ההחלטה נשלחה לתיבת הדואר של עורך הדין המוזנת במערכת לצורכי קבלת כתבי בי-דין. מדובר בהמצאה כדין לפי הוראות סעיף 497ג(ג1) לתקנות, לפיהן די במשלוח הודעה לתיבת הדואר האלקטרוני של בא-כוח הצדדים על מנת לראות בה כהמצאה, אף מבלי שיצורף המסמך עצמו (ראו: בש"א 5690/18 ודובין נ' כונס נכסים רשמי (24.10.2018)).
5.
בנסיבות העניין, בהן פסק הדין הומצא לבא-כוח המערער עוד ביום 28.3.2018, הערעור שבכותרת הוגש בחלוף המועד הקבוע בדין. משלא התבקשה הארכת מועד להגשת הערעור, אין מנוס אלא להורות על מחיקתו.
6.
הערעור נמחק אפוא. המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,000 ש"ח.
ניתן
היום, י"ח בכסלו
התשע"ט
(26.11.2018).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת