ע"א 5018-22 ע"א 5018-22

רקע

1.הראל חברה לביטוח בע"מ (היא המשיבה 1, להלן: הראל), הוציאה פוליסות קבוצתיות לביטוח חיים עבור שוטרי משטרת ישראל וגמלאיה, העמיתים בקרנות השוטרים בישראל בע"מ (היא המשיבה 2, להלן: קרנות השוטרים), ובני זוגם. קרנות השוטרים היא בעלת הפוליסה, ועמיתיה הם המוטבים בה. המערערים, גמלאי משטרת ישראל המבוטחים בביטוח החיים האמור, הגישו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות.

2.בבקשת האישור נטען, בעיקרו של דבר, כי הראל ביצעה שינויים בפוליסה שאינם לטובת המבוטחים, וזאת מבלי שהשינויים האמורים אושרו קודם לכן על-ידי המפקח על הביטוח ומבלי שהופליסה המתוקנת הומצאה למבוטחים. כן צוין בבקשת האישור כי היא מוגשת בהתאם לפרט 2 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: התוספת השנייה), אשר לפיו ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין "תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת...".

3.המשיבות הגישו בקשה למחיקת בקשת האישור על הסף כלפי קרנות השוטרים, בטענה כי בקשת האישור נעדרת עילת תביעה כלפיה ובהיעדר פרט מתאים להגשת תביעה ייצוגית נגדה לפי התוספת השנייה. כן נטען כי קרנות השוטרים אינה באה בגדר "מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת", ומשכך לא ניתן להגיש נגדה תובענה ייצוגית מכוח פרט 2 לתוספת השנייה כאמור בבקשת האישור. במקביל, הגישו המערערים בקשה לתיקון בקשת האישור, כך שבקשת האישור נגד קרנות השוטרים תוגש בהתאם לפרט 1 לתוספת השניה, שלפיו ניתן לבקש אישור תובענה ייצוגית בגין "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן...". המבקשים טענו עוד כי יש לראות בקרנות השוטרים "עוסק" כאמור בפרט 1 לתוספת השנייה, וכן כי יש להותיר את קרנות השוטרים כצד לבקשת האישור, שכן היא חיונית להכרעה באופן יעיל ומלא בכל המחלוקות שבין הצדדים.

4.בהחלטה מיום 30.12.2020 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המערערים לתיקון בקשת האישור וקיבל את בקשת המשיבות לסילוק בקשת האישור כלפי קרנות השוטרים. בתוך כך, נקבע כי בקשת האישור אינה מבססת את הטענה בדבר היותר קרנות השוטרים "עוסק", שכן תפקידה של קרנות השוטרים לעניין כריתת חוזה הביטוח היה לנהל את המשא ומתן עבור עמיתיה, מתוך ראיית טובתם בלבד, תוך ניצול יתרון גודלה של קבוצת העמיתים המנועים מלהתאגד, וכי במסגרת זו היא לא מכרה לעמיתיה שירות ולא סיפקה להם שירות דרך עיסוק כאמור בהגדרת "עוסק" בחוק הגנת הצרכן. בית המשפט המחוזי אף דחה את הטענה שטענו המערערים שלפיה קרנות השוטרים פעלה כ"מתווך" לעניין כריתת חוזה הביטוח, וכן את הטענה שלפיה יש להותיר את קרנות השוטרים כמשיבה בהליך בהיותה צד נדרש. על רקע האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי בקשת האישור עצמה נמחקת על הסף בהתייחס לקרנות השוטרים.

5.בהמשך לכך, המשיך ההליך להתנהל נגד הראל, וביום 30.5.2022 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בגדרה נדחתה בקשת אישור התובענה הייצוגית נגד הראל. יצוין כי בכותרת ההחלטה צוינה קרנות השוטרים כמשיבה 2 בהליך, אך לצד שמה נרשם "נמחקה".

6.ביום 24.7.2022 הגישו המערערים ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.5.2022 נגד המשיבות, וביום 13.9.2022 הגישה קרנות השוטרים בקשה לסילוק על הסף של הערעור נגדה. בבקשה לסילוק הערעור על הסף טענה קרנות השוטרים כי ההחלטה מיום 30.12.2020 בה התקבלה בקשתה לסילוק בקשת האישור נגדה על הסף מהווה פסק דין שעליו המערערים לא ערערו, ומשכך הוא הפך לחלוט, ולא ניתן לערער עליו כעת במסגרת הערעור על ההחלטה בעניינה של הראל שהתקבלה ביום 30.5.2022.

7.בתשובת המערערים נטען כי יש לדחות את הבקשה לסילוק הערעור על הסף. לטענת המערערים, ההחלטה מיום 30.12.2022 בגדרה הוחלט על סילוק בקשת האישור על הסף כלפי קרנות השוטרים הוכתרה כ"החלטה" ולא כפסק דין, ומשכך רשאים המערערים לערער עליה בעת הנוכחית מכוח תקנה 150 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. בשולי התשובה, ציינו המערערים כי ככל שיידחו טענותיהם בנדון, מבוקש להאריך את המועד להגשת הערעור נגד קרנות השוטרים לנוכח האינטרס הציבורי הכללי בתובענות ייצוגיות.

דיון והכרעה

8.לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה לסילוק הערעור על הסף ביחס לקרנות השוטרים, כמפורט להלן.

9.כידוע, והדברים חזרו ונשנו בפסיקת בית משפט זה, ההבחנה בין "פסק דין" לבין "החלטה אחרת" היא הבחנה דיונית בעיקרה, והיא נובעת מהשאלה – האם סיים בית המשפט, עם מתן ההחלטה, את בירור המחלוקת שבאה לפניו ו"סגר את התיק" (ראו: ב"ש 130/87 שנסי נ' גלעדי, פ"ד מא(4) 707 (1987); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 103-102 (2012) (להלן: בן-נון וחבקין)). בהתאם לכך, נפסק כי החלטת בית המשפט לסלק כתב תביעה נגד חלק מבעלי הדין היא פסק דין חלקי ביחס לאותם בעלי דין, משום שעם מתן ההחלטה נסתיים הדיון והתיק נסגר נגד אותם בעלי הדין. עוד נפסק כי לכותרת שניתנה להחלטה אין משקל מכריע בדבר סיווגה כ"פסק דין" או כ"החלטה אחרת" (ראו: ע"א 1622/22 זיו נ' נוריס מדיקל בע"מ, פסקה 5 (26.7.2022); בן-נון וחבקין, 108-107).

10.בהתאם לאמור, החלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.12.2020 היא "פסק דין חלקי" אשר סיים את הדיון ביחס לקרנות השוטרים וסגר את התיק בעניינה. משכך, ומשעה שהמערערים לא ערערו על פסק הדין החלקי במועד, הפך פסק הדין החלקי לחלוט, ולא ניתן להגיש ערעור עליו במסגרת הערעור על ההחלטה מיום 30.5.2022 (שגם היא, הלכה למעשה, מהווה "פסק דין" ביחס להראל). עוד יוער כי קרנות השוטרים כלל לא הייתה צד להחלטה מיום 30.5.2022, שכן אף בכותרת פסק הדין צוין במפורש כי היא נמחקה מההליך, ואף מטעם זה לא ניתן להגיש את הערעור דנן נגדה (השוו: ע"א 2714/22 רו"ח כהן נ' המשבב אייץ. אמ. טי.אס. בע"מ, פסקה 10 (31.7.2022)).

11.אשר על כן, דין הבקשה לסילוקו על הסף של הערעור נגד קרנות השוטרים להתקבל.

12.אשר לבקשתם החלופית של המערערים להאריך את מועד הגשת הערעור על פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי מיום 30.12.2022 – הרי שהמערערים לא הציגו כל טעם (וממילא לא הציגו "טעם מיוחד" כנדרש) לאיחור של כשנה וחמישה חודשים בהגשת הערעור, אלא אך טענו בעלמא כי קיים אינטרס ציבורי כללי בתובענות ייצוגיות, ומשכך דין הבקשה להידחות.

13.סוף דבר: הבקשה לסילוק הערעור על הסף נגד קרנות השוטרים מתקבלת.

המערערים יגישו ערעור מתוקן בהתאם לאמור לעיל עד ליום 3.11.2022. הראל תגיש תשובה לערעור כאמור בהחלטתי מיום 4.8.2022, אך זאת עד ליום 3.1.2023.

המערערים יישאו בהוצאות קרנות השוטרים בסך של 4,000 ש"ח.