ע"א 504/98 זגורי סימון, חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ. המועצה האזורית חוף עז

בקשה להורות על מתן ערובה אחרת במקום ערבון, ולחילופין על הפחתת סכום הערבון.

ביום 28.1.98 נקבע כי על המערערת להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבה בתיק זה. המערערת סבורה כי סיכוייה לזכות בערעור טובים, ועל כן היא מבקשת להמיר את חובת הפקדת הערבון בערבות עצמית או בערובה אחרת ולחילופין להקטין את סכום הערבון.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המערערת נמצאת במצב כלכלי גרוע ביותר, ועל כן אין להיענות לבקשתה. המשיבה מדגישה את העובדה כי המערערת לא ציינה את מצבה הכלכלי הקשה בבקשתה. כמו כן, המשיבה סבורה כי סיכויי הערעור נמוכים.

דין הבקשה להדחות. בקשת המערערת נתמכת אך ורק על סיכויי הערעור, והיא לא צירפה לבקשתה תצהיר ולא התיחסה כלל ליכולותיה הכלכליות. כבר מטעם זה, דין הבקשה להפחתת סכום הערבון להדחות. באשר לבקשה לערובה אחרת, הלכה היא כי: "התחייבות עצמית של המערער אינה 'ערובה'. המערער עצמו חייב בתשלום ההוצאות אם בית המשפט יטילן עליו, בין אם ערב לתשלומן בין אם לאו, ולפיכך אין הרשם מוסמך להסתפק בהתחייבות עצמית שכזאת במקום הערבון". (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בע' 821). המערערת לא הביאה כל נימוק המצדיק מתן "ערובה אחרת", בהתאם להוראת תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, ואף לא הציעה כל ערב שיכול להוות חלופה להפקדת ערבון.

הבקשה נדחית. המערערת תפקיד את הערבון בתוך שלושים ימים מיום המצאת החלטתי זו.