ע"א 5063/08 מ.ציג בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

לפני בקשה לביטול החלטתי מיום 31.7.08 לפטור את המערערת מהפקדת ערבון, באין תגובה מטעם המשיב. ההחלטה ניתנה בעקבות החלטתי מיום 8.7.08, בה נתבקש המשיב להגיב לבקשה לפטור מערבון "תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין)". בבקשה לפניי נטען כי בא-כוח המשיב סבר בטעות כי עליו להגיש את התגובה 10 ימים ממועד קבלת הבקשה, אשר נתקבלה בפועל במשרד בא-כוח המשיב רק ביום 22.7.08. נטען כי התגובה נשלחה לבית המשפט אולם ביום 4.8.08 נדחתה מהרישום לאור ההחלטה מיום 31.7.08.

דין הבקשה להידחות. בהחלטתי מיום 7.8.08 צוין המועד להגשת תגובה בצורה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים. טענת המשיב בדבר טעות בהבנת ההחלטה נטענה בעלמא, ללא הסבר מספק בנסיבות העניין. לא מ דובר אפוא בטעות סבירה שיכולה להצדיק היעתרות לבקשה. לכך מתווספת העובדה שהמשיב השתהה בפנייה לבטל את ההחלטה עד ליום 10.8.08, למרות שנמסר לו, לדבריו, כבר ביום 4.8.08, כי התגובה לא קובלה לרישום. ניתן היה לצפות כי לנוכח העובדה שמ דובר בטעות מצד המשיב, יתבקש ביטול ההחלטה במהירות האפשרית. כאמור, המשיב השתהה במשך ששה ימים, מבלי שניתן לשיהוי זה הסבר כלשהו. מחדליו המצטברים אינם מצדיקים היעתרות לבקשה. לעניין זה הבאתי בחשבון את העובדה שהפגיעה באינטרס המשיב מצומצמת לכך שהערעור יתנהל מבלי שהופקד ערבון. לא מ דובר בשלילת עצם הגישה שלו לבית המשפט או שלילת זכות הטיעון שלו בערעור גופו. במצב דברים זה, עוצמת האינטרס של המשיב אינה בעלת משקל כה גבוה שיש בה כדי להטות את הכף. הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המערערת איני עושה צו להוצאות.