ע"א 5071/21 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופט י' אליהו ) מיום 7.7.2021 בתמ"ש 69922-12-20 ובתמ"ש 56628-02-21 (להלן: ההליכים דנן ) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

המערער והמשיבה הם אחים המנהלים ביניהם הליכים משפטיים הנוגעים לנכסי עיזבון אמם המנוחה (להלן: המנוחה ז"ל ), ובהם נדון, בין היתר, כושרה הקוגניטיבי.

ביום 9.12.2019 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלדון בהליך קודם שהתנהל בינו ובין המשיבה (להלן: בקשת הפסילה הראשונה ), בטענה כי בתקופה שבה היה המותב עורך-דין שטיפל בתיקי משפחה, ייצג בא-כוח המערער בעלי-דין יריבים ללקוחות המותב, ונוצרו ביניהם משקעים רבים המחייבים את פסילתו. בקשה זו נדחתה בהחלטת המותב מיום 5.1.2020, בה הבהיר כי מדובר בתחושות סובייקטיביות של המערער ובא-כוחו ותו לא.

2.

ביום 7.7.2021 התקיים דיון בהליכים דנן. כעולה מפרוטוקול הדיון, המערער התפרץ לדברי ב"כ המשיבה מספר פעמים והמותב ביקש ממנו להימנע מלהתפרץ לדברים ולנהוג באיפוק. עוד עולה כי המערער ביקש לטעון בעצמו אך המותב קבע כי ב"כ המערער הוא שיטען. חרף זאת, המערער טען כי בית המשפט מינה מומחה "שיקבע ש[המנוחה ז"ל] פסיכית", והמותב העיר בתגובה כי השימוש במונח זה פוגע בכבוד המת. המערער הוסיף כי מינוי המומחה הוא "לא חוקי ואולי אפילו פלילי"; כי לא ניתן לקבוע שהמנוחה ז"ל איבדה את כושרה הקוגניטיבי; וכי יגיש תלונה נגד כל רופא שיקבע זאת.

בעקבות זאת, נתן המותב החלטה שלפיה "אין בכוונתי לשמוע איומים באולמי המופנים הן כלפי בית המשפט והן כלפי מומחה שמונה מטעם בית המשפט [...] לא אאפשר להמשיך בהשתלחות חסרת הרסן בבית המשפט [...] יואיל [המערער] להתייחס עניינית לטענות [...] ככל שהחלטות בית המשפט שניתנו עד כה אינן לרוחו של [המערער] יכול להגיש רשות ערעור עליהן".

3.

נוכח החלטה זו ביקש המערער כי בית המשפט יפסול את עצמו בין היתר בטענה שהמותב אינו מאפשר לו להציג את טיעוניו בצורה הולמת וזכויותיו הבסיסיות נפגעות. בית המשפט ביקש מב"כ המערער לציין לפרוטוקול את עמדתו לגבי הבקשה, אך האחרון השיב כי מדובר בבקשה של המערער.

בית המשפט דחה את הבקשה על אתר, בקבעו כי המערער מתנהל בחוסר כבוד כלפי בית המשפט ומנסה להלך עליו אימים, וכי הבקשה אינה מגלה כל עילת פסלות. בית המשפט הוסיף כי תחושותיו הסובייקטיביות של המערער נעדרות כל בסיס עובדתי ומשפטי, ודי בעיון בפרוטוקול הדיון כדי לעמוד על כך. נוכח התנהלותו של המערער חייב בית המשפט קמא את המערער בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,000 ש"ח.

4.

מכאן הערעור שלפניי, בו מייצג המערער את עצמו וטוען, בין היתר, כי נאלץ להמשיך בהליכים בפני המותב לאחר דחיית בקשת הפסלות הראשונה, אף שהמותב "לא מסתיר את איבתו" כלפיו. עוד טוען המערער כי המותב אינו מאפשר לו להתבטא בדיונים וכי לא היה מקום לכך שהמותב יורה לבא-כוח המערער להגיב לבקשת הפסלות שלו, באופן הפוגע בדרישה שהצדק ייראה ולא רק ייעשה.

5.

עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחו ת. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. כבר נפסק כי אופן ניהול ההליך על-ידי המותב אין בו, כשלעצמו, כדי להקים עילת פסלות ועל הטוען לפסלות המותב להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"א 8314/18 פלונית נ' פלוני , פסקה 3 (26.12.2018)). המערער טוען כי בית המשפט קמא לא אפשר לו להציג את טענותיו כראוי, הן בכך שקטע אותו כאשר טען בעצמו והן בכך שקבע כי טענותיו תשמענה מפי בא-כוחו המייצגו בדיון. אין בידי לקבל טענות אלה. בשעה שבעל-דין מיוצג מצופה כי טענותיו בדיון תישמענה, ככלל, מפי בא-כוחו. עם זאת, לבית המשפט מסור שיקול דעת האם להיענות לבקשת בעל-הדין ולאפשר לו להשמיע בעצמו טיעון נוסף (להבדיל מעדות) על זה שהשמיע בא-כוחו. עמדת המותב בענייננו לפיה טענות המערער תישמענה מפי בא-כוחו מצויה בגדרי שיקול דעת זה המסור למותב בנוגע לניהול ההליך והיא אינה מעוררת כל חשש למשוא פנים. כמו כן, לא מצאתי כל פסול בכך שהמותב פנה לבא-כוחו של המערער על-מנת לקבל את עמדתו בנוגע לבקשת הפסלות שהעלה המערער בעצמו.

אף לא מצאתי ממש בטענת המערער לפיה ההערות שהשמיע המותב בתגובה לדבריו מקימות חשש למשוא פנים. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי המערער התפרץ במהלך הדיון והשמיע הערות בעייתיות בנימה מאיימת שכוונו כלפי כל מומחה שימונה מטעם בית המשפט. בהינתן אופן התנהלותו זה של המערער, לא מצאתי כל דופי בדרך שבה ניהל המותב את הדיון, ובוודאי שאין למצוא בדבריו עילה לפסלות.

הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.