ע"א 5072/08 מיכאל שר נ. מדינת ישראל-מנהל מקרקעי ישראל

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

1.

ההליך נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, לפיו נדחתה תביעת המערער לפיצוי כספי בגין פעולות שביצע לשינוי ייעודם של מקרקעין בגדרה, השייכים לקרן הקיימת לישראל, מנוהלים על ידי משיבה 1 והיו מוחכרים למשיבים 2‑9. המערער סמך את תביעתו על הטענה לפיה משיבה 1 התחייבה להעניק לו זכויות חכירה במקרקעין לאחר שיביא לשינוי ייעודם מחקלאות למגורים ולהתיר לו לבנות עליהם יחידות דיור לצורך מכירתן. בית המשפט המחוזי פסק כי התביעה התבררה כתביעת סרק, הן משום שהוברר כי אין מקום ליחס למשיבה 1 או למשיבים האחרים אחריות לסיכונים שנטל על עצמו המערער במודע, והן משום שכלל לא עלה בידו להוכיח כי אמנם הוא שהביא לשינוי הייעוד. בית המשפט הוסיף ופסק כי המערער אף כלל לא הוכיח את שיעורם של הנזקים שנגרמו לו וגם לא נעשה על ידו ניסיון ממשי להוכיחם.

2.

בבקשה לפני מתבקש פטור מהפקדת עירבון, אשר נקבע ל- 40,000 ₪, בטענה כי מצבו הכלכלי של המערער קשה ואין ביכולתו להבטיח את הוצאות המשיבים אלא בסכום נמוך. בבקשה נטען כי בשל המצב הכלכלי אליו נקלע המערער בעקבות התנערות המשיבה 1 מחיוביה התדרדרו יחסיו עם אשתו ולבסוף הם התגרשו. לטענת המערער, הוא משתכר סך של 5,000 ₪ לחודש, מהם הוא משלם 4,500 ₪ מזונות לילדיו. מאחר שהמערער אינו מצליח לעמוד תמיד בתשלומים אלו, תלויים ועומדים נגדו תיקי מזונות בהוצאה לפועל וכן תיקים אחרים לגביית חובות. עוד נטען, כי אין באפשרות המערער לשכור דירה והוא נאלץ לבלות את לילותיו בבתים לא לו. לטענתו, הוא נותר חסר כול ונרדף בידי נושים רבים ובריאותו מתרופפת מיום ליום. לבסוף, נטען כי אמו של המערער פנסיונרית ולאחיותיו אין כל אפשרות לסייע לו, שכן משפחתו תומכת במשפחת אחיו אשר נפטר. המשיבים 6-1 מתנגדים לבקשה.

3.

על המבקש פטור מערבון, או הפחתתו, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את מלוא הוצאותיו אם ייפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית להפקיד העירבון וקיום סיכויים טובים להליך. כדי לעמוד בתנאי הראשון על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכללי. נטל זה גובר שעה שמבקש הפטור לא שילם את ההוצאות בהן חויב בבית משפט קמא, כפי שלטענת המשיבים אירע במקרה דנן. לבקשה אמנם צורפה החלטה של בית משפט זה לפטור את המערער מאגרה ועירבון, שניתנה בהעדר תגובה. אולם מדובר בהחלטה משנת 2000, ועל כן אין היא בגדר ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית (ראו, תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). מלבד אותה החלטה צורפו לבקשה תצהיר, רשימת תיקים לחייב משנת 2006, תעודת גירושין, דוחות מס תקופתיים של משרד עורכי הדין שבבעלות המערער, הסכם ממון בין המערער לגרושתו ותצהיר מאת אמו של המערער. מסמכים אלה אינם מבססים תשתית מספקת להוכחת חוסר יכולת כלכלית. הם

חסרים פירוט ותיעוד בדבר רכושו והכנסותיו של המערער. כמו כן, לבקשה לא צורפו מלוא האסמכתאות שעשויות לשפוך אור על מצבו הכלכלי, כגון תלושי שכר, חשבונות שוטפים ותדפיסי חשבון בנק. התיעוד לגבי תיקי ההוצאה לפועל אינו עדכני. בנוסף, לא הובהר די הצורך מדוע אין ביכולתו של המערער להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס הסכום הנדרש. לא הובהר גם כיצד עולה בידי המערער לממן את ייצוגו המשפטי. לכאורה, עליו לממן את הפקדת העירבון מאותו מקור באמצעותו הוא מממן את עלויות ייצוגו. מעבר לנדרש אוסיף כי עיון בחומר שבתיק מעלה כי סיכויי הערעור, המופנה בעיקרו נגד ממצאים עובדתיים, אינם טובים במידה המצדיקה פטור מעירבון. לבסוף יצוין, כי סכום העירבון שנקבע תואם את הסכום המקובל בערעורים אזרחיים, בשים לב להיקף הערעור, מספר המשיבים ולהוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.