ע"א 5138/09 אקס פייב רוולושיין בע"מ נ. BAYERISCHE MOTORES WERKE

1.

לפני בקשה להפחתת עירבון בסך 30,000 ₪ שנקבע בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בהשגה על החלטת הרשם לסימני המסחר מיום 26.5.09 (על ידי הפוסקת י' שושני כספי) שלא לפתוח מחדש את תיק הבקשה של המערערת לרישום סימן מסחר על שמה, משעה שזה נסגר בשל אי הגשת ראיות במועדן ומשלא נתבקשה אף הארכת מועד להגשתן. בבקשת המערערת להפחתת סכום העירבון, טוענת היא לסיכויי הליך טובים משעה שהערעור נסב רובו ככולו על שאלות דיוניות. המשיבה (היא מגישת ההתנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר על שם המערערת ולהלן המשיבה) מתנגדת לבקשה. ראשית נטען בתגובתה, כי אין בידי סמכות להיעתר לבקשה להפחתת סכום העירבון שכן המבקשת לא הגישה "הודעה מתאימה" עם הגשת הערעור, כפי הוראת תקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות ). עוד נטען, כי תקנה 433 לתקנות מאפשרת רק הגדלתו של סכום העירבון ולא הפחתתו, וכי תקנה 432 לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את הרשם לשקול פטור מן חובת העירבון רק במקום בו הוענק למערער פטור מתשלום האגרה בהליך, פטור שלא ניתן במקרה זה. לבסוף, טוענת המשיבה לסיכויי הליך נמוכים שאינם מצדיקים הפחתת העירבון בהליך זה.

2.

לאחר עיון בחומר שהובא לפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי יש מקום להפחתת סכום העירבון אשר נקבע בהליך שבכותרת. ראשית יובהר, כי שינויו של סכום העירבון אשר נקבע בהליך, הינו חלק מסמכויותיו של הרשם מכוחן של תקנות 428-433 לתקנות סדר הדין האזרחי. במסגרת סמכות זו, נכללת אף הסמכות להפחית מסכום העירבון ולא רק להגדילו, כטענת המשיבה. נכון הדבר, כי תקנה 429 לתקנות מדברת בהודעה שיש להגישה עם הודעת הערעור "רצה המערער ליתן ערובה אחרת במקום הערבון, וצרף הודעה מתאימה לכתב הערעור" ולא פעם נוהגים כך בעלי הדין המבקשים פטור מעירבון או הפחתתו בד בבד עם הגשת הערעור. אלא שכאן – כמו במקרים רבים אחרים – נתבקש להפחית הערבון לא עם הגשת הערעור אלא לאחר קבלת ההודעה בעניין העירבון שיש להפקיד. בכך לא מצאתי פגם דיוני או חוסר סמכות, שכן היכולת להגיש בקשה בנדון בשלב זה של הדיון מתבקשת היא מהגיונם של דברים ומהצורך להתאים הבקשה לשיעור העירבון שנקבע רק לאחר הגשת ההליך (וראו תקנה 428 לתקנות); ומעבר לכך, נגזרת היא מהפרשנות הנוהגת לתקנה 432 לפיה מוקנית לרשם את הסמכות לפטור את המערער מחובת העירבון או מקצתו (ראו

למשל רע"א 5208/06 פול ריצ'רד דייויס נ' מוריס מלכה

(לא פורסם, 29.6.06)). מתן פטור מאגרה הוא ודאי שיקול רלוונטי, בכל הקשור בערבון (וראו תקנה 432 לתקנות) אולם אין הכרח כי יינתן פטור מאגרה כדי ליצור סמכות להפחית את העירבון. כך הדבר, בין היתר, נוכח השוני וההבדל שבין התנאים למתן פטור מאגרה כפי שנקבעו בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (סעיף 14) לבין התנאים למתן פטור מעירבון או הפחתתו.

3.

משקיימת אפוא סמכות זו להפחית העירבון כאמור, נותרת ההכרעה בענייננו לגופה. אכן, מצאתי כי סכום העירבון שנקבע בהליך שבכותרת הועמד מלכתחילה על הצד הגבוה. זאת, בשים לב למהות ההליך והיקפו המצומצם - הליך הנסב על דחיית רשם סימני המסחר את בקשת המערערת בשל היעדר נימוק לאי הגשת הראיות במועדן. בנוסף, יש ליתן את הדעת אף לאי חיובה של המערערת בהוצאות ההליכים לפני רשם סימני המסחר. אשר על כן, הנני מקבל אפוא את הבקשה ומורה על הפחתת סכום העירבון בהליך זה לסך של 20,000 ₪ שיופקדו תוך 15 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר הפקדה כאמור יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת. אין מקום לפסיקת הוצאות בגין הליך זה.