פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א 519/98
- ו'
בפני:
כבוד הרשם אמיר זולטי
המ
בק
ש: איתן
שלום
נגד
המשיבים
:
1.
זלמה וינבלט
2.
פאול וינבלט
3.
דניאל זולקוב
4.
יעקב וינבלט
5.
אליאס זולקוב
בקשות בנושא צו-הארכת מועד להגשת סיכ
ומים
בשם
המבקש: עו"ד י. מילר
בשם
המשיבים: עו"ד א. פיכמן
החלטה
בפני בקשה להעברת התיק להרכב, לשם דיון בו, על פי תקנות 448 (ג) ו - 450 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "התקנות")
1.הערעור הוגש ביום 22.1.98. ביום 22.4.99, לאחר שהליכי הפישור שהתקיימו בתיק לא צלחו, הוצא צו לסיכומים. על פי צו זה היה על המערער להגיש את סיכומיו תוך שלושים יום ממועד המצאת הצו. הצו הומצא למערער ביום 4.5.99. הוא לא הגיש את סיכומיו. ביום 4.7.99 הגישו המשיבים בקשה למחיקת הערעור עקב כך. בהחלטת כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ מיום 7.7.99 נתבקשה תגובת המערער לכך תוך עשרים יום ממועד המצאת ההחלטה. המערער לא הגיב. ביום 26.9.99 ניתנה למערער האפשרות ליתן טעם תוך שבעה ימים מדוע לא יועבר תיק הערעור להרכב לשם דיון בו, על פי תקנות 448(ג) ו - 450 (1) לתקנות. החלטה זו הומצאה פעמיים לבא כוח המבקש ב - 12.10.99 ו - 9.11.99.
2.ביום 7.6.00 הגיש המערער "הודעה מטעם המערער ובקשה להארכת מועד להגשת סיכומים." (יצויין, כי המערער טוען, כי בקשה זו הוגשה עוד ביום 12.12.99, אולם בתיק בית המשפט לא נמצאה תמיכה לטענה זו והמערער לא המציא כל ראיה לכך שעמד בהוראות תקנות 497א ו - 497ב לתקנות). בבקשה נאמר, כי אכן לא הוגשו סיכומים במועד עקב שינויים ותהפוכות רבים שפקדו את משרד בא כוח המערער. משנתגלה הדבר (לדברי בא כוח המערער - בנובמבר 1999) הכין בא כוח המערער את הסיכומים מהר ככל שניתן הוא מבקש להגישם כעת. לטענת המערער, לא נגרם למשיבים כל נזק כתוצאה מהשתהות ההליכים, שכן לא הוצא כל צו עיכוב ביצוע ולא היה דבר שמנע מהם את מימוש פסק הדין נשוא הערעור.
3.איני מוצא אפשרות להיענות לבקשה להארכת מועד. המערער מבקש להגיש את סיכומיו שנה לאחר המועד שנקצב לכך. המערער לא התייחס במועד לצו לסיכומים, להחלטת כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ מיום 7.7.99 ולהחלטתה מיום 26.9.99. גם משנתגלה לו מחדלו, במהלך חודש נובמבר 1999 (כאמור - לפי דבריו) חלפו למעלה מששה חודשים (ואם נקבל את גרסת המערער - למעלה מחודש) עד שפנה לבית המשפט בבקשה הנוכחית. אכן המועד להגשת סיכומים אינו מועד הקבוע בחיקוק ולפיכך, אין צורך ב"טעם מיוחד" לשם הארכתו (וראו: תקנה 528 לתקנות). עם זאת נדרש עדיין "הסבר מתקבל על הדעת" לארכה המבוקשת (וראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין) בעמ' 888). הסבר כאמור לא ניתן. מתן הארכה המבוקשת משמעו פגיעה באינטרס של בעל הדין שכנגד - שבירור עניינו יגיע לכדי סיום ולא יותלה משך תקופה בלתי מוגדרת ובאינטרס הציבורי - בשמיעת הליכים בסדרם ובמועדם (וראו: בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף , פ"ד נב (3) 625). עניינו של המערער בשמיעת ערעורו - לאחר שהגישו ולאחר שהפקיד ערבון, עשוי לגבור על אינטרסים אלה, בכפוף למידת האיחור (ולעניין זה תיבדק גם הסוגיה אם בקשת הארכה הוגשה קודם שבית המשפט או הצד שכנגד נדרשו לעניין זה או רק לאחר מכן) ולמידת הזלזול או ההזנחה המשתמעים מהתנהגות המבקש (וראו: בש"א 3780/98). בהתייחס למבחנים אלה יוצא המבקש כשידו על התחתונה: איחורו רב מאד, בקשתו הוגשה אף היא באיחור ניכר ולאחר שהתעלם מהחלטות קודמות - בלא שהציג הסבר ממשי להתעלמות זו.
4.אי לכך, הבקשה להארכת מועד להגשת סיכומים נדחית. משלא הוגשו סיכומים במועדם, יועבר הערעור להרכב - בהאם להוראות תקנות 448 (ג) ו- 450 (1) הנ"ל. ניתן להניח, כי ההרכב שיידרש לערעור יידרש גם לסוגיית פסיקת ההוצאות בנסיבות אלו.
ניתנה היום, י"ג באב תש"ס
(14.8.00).
אמיר
זולטי, רשם
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98005190.
O05