פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
5191/10 - א'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקש:
ידידיה אפלשטיין
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק מזרחי טפחות בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי
3. עו"ד גיורא רובננקו
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
1.
ההליך שבכותרת הוא בקשת רשות לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שבה נקבע כי אין למנוע מהמשיב 1, הנושה המובטח, לממש בהליכי הוצאה לפועל את הדירה שבבעלות המבקשת שעליה רשומה משכנתא (לפי סעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; להלן: הפקודה ). לפניי שתי סוגיות, האחת נוגעת לסיווג ההליך והאחרת – לעניין העירבון.
2.
אשר לסיווג ההליך: המבקשת סבורה כי עומדת לה זכות לערער על ההחלטה שכן זו מהווה "צו בפשיטת רגל" לפי סעיף 182 לפקודה; טעם הדבר הוא, לדברי המבקשת, כי החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה "במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת לפי הפקודה כבית משפט לענייני פשיטת רגל" (בש"א 998/92 בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה , פ"ד מו(2) 749 (1992)). המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי, מחזיק גם הוא בעמדה זו בציינו כי בהחלטתו עשה בית המשפט המחוזי שימוש בסמכותו המיוחדת להתיר או שלא להתיר המשך ניהול הליכים נגד החייבת בפשיטת רגל. המשיב 3, המנהל המיוחד, סבור גם-הוא כי עומדת למבקשת זכות ערעור ולוּ מן הטעם שהמחלוקת בעניין מימוש זכויות החייבת בדירה הוכרעה באופן סופי (ראו והשוו: ע"א 11117/07 אריכא נ' עו"ד חבר (לא פורסם, 3.11.2008); רע"א 10048/08 עו"ד חבר נ' עוזרי (לא פורסם, 1.1.2009); רע"א 627/88
סולל בונה בע"מ נ' אחים גולדשטיין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ , פ"ד מב(4) 393 (1989)). עמדת הצדדים בעניין סיווג ההליך מקובלת עלי, ולכן המזכירות תשנה את סיווגו של ההליך מבקשת רשות ערעור לערעור אזרחי בזכות.
3.
אשר לעירבון: המבקשת טוענת כי מצבה הכלכלי קשה ועל כן עותרת היא לפטור מהפקדת עירבון. אין בידי להיעתר לבקשה במלואה. כלל הוא כי בהליכי פשיטת רגל נבחנת בקשה לפטור מעירבון בגמישות, ובענייננו יש להתחשב גם בכך שהמבקשת משיגה על מימוש דירת המגורים שלה. עם זאת, התמונה הנפרסת בבקשה שלפניי אינה מלאה; לא צורפו לבקשה מלוא האסמכתאות הרלבנטיות (כגון חשבונות שוטפים), ולא ניתנו מלוא הפרטים הרלבנטיים (לטענת המשיבים, ערך הדירה של המשיבה עולה בשיעור ניכר על חובותיה של המבקשת). כמו-כן, לא שוכנעתי כי אין באפשרותה של המבקשת להסתייע בסביבתה הקרובה – שנחלצה לעזרתה בעבר – לצורך גיוס סכום מסוים לשם הפקדת עירבון להבטחת הוצאות הצד-שכנגד. כך, למשל, אין לפניי פרטים באשר למצבו הכלכלי של האח המעסיק את המבקשת בעסקו הפרטי, ולא צורפה כל אסמכתא המבססת את הטענה כי הוא או אחרים אינם יכולים לממן את העירבון הדרוש (ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 17.12.2009)). לבסוף אציין כי לא הוברר כיצד מממנת המבקשת את ייצוגה המשפטי.
4.
התוצאה: על המבקשת להשלים תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו את סכום האגרה הנדרש לאור שינוי סיווגו של ההליך כאמור בפס' 2 לעיל. כמו-כן עליה להפקיד עירבון בסכום של 4,000 ₪, וזאת בתוך 21 ימים מעת המצאה החלטה זו. סכום זה מאזן בין מכלול השיקולים שלעניין. אי קיום הוראות אלה יוביל למחיקת ההליך או לדחייתו, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.
ניתנה היום, ח' בתשרי תשע"א
(16.9.2010).
גיא שני
ר ש ם