פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
5193/11 - א'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקש:
בועז בונדק
נ ג ד
המשיבים:
1. יניב משה אינסול, עו"ד
2. הכונס הרשמי
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
1.
שתי סוגיות מונחות לפניי: האחת נוגעת לסיווגו הנכון של ההליך (ערעור ברשות או ערעור בזכות), והאחרת – לשאלת זכאותו של המבקש לפטור מהפקדת עירבון.
2.
אפתח בשאלת הסיווג. מקובלת עליי עמדתו של כונס הנכסים הרשמי כי עומדת למבקש זכות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי. ככלל, דיני הערעור החלים בהליכי פשיטת רגל שונים מאלה הנוהגים בהליכים אזרחיים "רגילים". החלטות של בית המשפט המחוזי הנחשבות "צו בפשיטת רגל" ניתנות לערעור בזכות לפני בית המשפט העליון. לעומת זאת, החלטות שאינן מסווגות כ"צו בפשיטת רגל" ניתנות לערעור – בזכות או ברשות – בהתאם לדיני הערעור הרגילים, כלומר: אם ההחלטה מהווה "פסק דין" אזי הערעור בזכות, ואילו אם מדובר ב"החלטה אחרת" אזי הערעור טעון רשות (ראו סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980; רע"א 4569/91 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מו(3) 811 (1992); ראו גם שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל 38-36 (מהדורה שנייה, 2000)).
מהו "צו בפשיטת רגל"? מדובר בהחלטה שניתנה על-ידי בית המשפט המחוזי במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת לפי הפקודה כבית משפט לענייני פשיטת רגל, כגון: החלטה בבקשה לצו כינוס, לצו הכרזה על פשיטת רגל ולצו הפטר. ומן הכלל את המקרה שלפנינו: בית המשפט המחוזי בהחלטתו ביטל את הליך פשיטת הרגל בעניינו של המבקש. החלטה זו מצויה בלב הפעלת סמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי כבית משפט לענייני פשיטת רגל. לפיכך, חל בענייננו סעיף 182 הנ"ל והערעור – בזכות.
3.
מכאן לשאלת העירבון. ההליך נסב כאמור על החלטה שניתנה בגדרי הליך פשיטת הרגל של המבקש. זאת ועוד, המבקש מיוצג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי. כל אלה מצביעים על מצב כלכלי שאינו מן המשפרים. עם זאת, ייצוג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי אינו מקנה פטור אוטומטי מהפקדת עירבון, וכפי שנפסק לא פעם, אין בעובדה זו כדי לפטור את מבקש הפטור מלהציג לפני בית המשפט את כל הנתונים והמסמכים הרלבנטיים, לרבות באשר לאפשרות להסתייע בסביבה הקרובה.
המבקש לא פעל כך; הבקשה והתצהיר המונחים לפניי כוללים פירוט דל ביותר (הדברים אמורים גם לגבי ההודעה מיום 26.7.2011, שבה התייחס המבקש, באופן לאקוני וללא ביסוס, לעניין האפשרות להסתייע בסביבה הקרובה). יתרה מכך, לבקשה לא צורפה אסמכתא כלשהי. כל זאת, כשברקע הדברים עומדת החלטתו של בית המשפט המחוזי בדבר היעדר שיתוף פעולה מלא מצד המבקש, ובדבר ניהול עסק של רוכלות פרחים ללא כל פיקוח וללא ידיעה על אודות גובה ההכנסות וההוצאות.
4.
לאור האמור לעיל אני קובע כדלקמן:
א.
המזכירות תשנה את סיווגו של ההליך, מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות.
ב.
המבקש יפקיד, בגדרי הליך הערעור, עירבון בסך של 3,000 ₪. סכום זה נקבע לאור האמור לעיל ולאחר שהבאתי בחשבון את כלל הנסיבות הרלוונטיות בכגון דא. העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין), שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.
ג.
המזכירות מתבקשת לתייק החלטה זו בתיק הערעור האזרחי שייפתח.
ניתנה היום, ט"ו באב
תשע"א (15.8.2011).
גיא שני
ר ש ם