פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
521/22
ע"א
521/22
לפני:
כבוד הרשמת קרן אזולאי
המערער:
דניאל מושקוביץ
נ ג ד
המשיבות:
1. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
2. אורית אפרת מושקוביץ
בקשת המשיבה 1 מיום
28.2.2022 לסילוק על הסף; תשובת המערער מיום 21.3.2022; בקשות המשיבה 1 להארכת
מועד להגשת ערעור ולהגשת תשובה לערעור
החלטה
1.
לפניי בקשת המשיבה 1, חברת מנורה מבטחים בע"מ, לסילוק הערעור על הסף. ביסוד הבקשה עומדת טענת המשיבה 1 כי הערעור הוגש באיחור. לטענת המשיבה 1, היה על המערער להגיש את הערעור בתוך 60 ימים מהמועד שבו ניתן פסק דין חלקי על ידי בית המשפט קמא.
2.
זהו, בתמצית, הרקע הנדרש לעניין. המערער היה סוכן ביטוח של המשיבה 1. לימים התגלעו בין הצדדים מחלוקות שונות, ושניהם הגישו תביעות הדדיות שהתבררו במאוחד בבית המשפט קמא. ביום 16.3.2021 ניתן פסק דין חלקי בתובענות המאוחדות. בפסק הדין החלקי התקבלה תביעת המשיבה 1, ובית המשפט קבע את סכום הפיצוי שעל המערער לשלם למשיבה 1. התביעה שהגיש המערער התקבלה בחלקה, במובן זה שנקבע כי על המשיבה 1 לפצות את המערער, אולם סכום הפיצוי לא נקבע בפסק הדין החלקי. בית המשפט קמא קבע כי על הצדדים להגיש תחשיב מוסכם של הפיצוי בהתאם למנגנון חישוב שפורט בפסק הדין. עוד נקבע כי ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה, בית המשפט ימנה מומחה או מומחים מתאימים לצורך האמור.
3.
הצדדים לא הגיעו להסכמה סופית לגבי חישוב הסכום המגיע למערער בגין תביעתו, ולכן ביום 14.7.2022 ניתנה החלטה נוספת על ידי בית המשפט קמא. גם הפעם לא נקבע סכום סופי לסיום המחלוקת, אלא נקבעו הנחות נוספות לצורך החישוב. לאחר דין ודברים, הצדדים הגיעו להסכמות על סכום כספי לפי אופן החישוב שבהחלטות הקודמות, ובהתאם להסכמה זו ניתן פסק דין ביום 23.11.2021. בהמשך לפסק דין זה הגיש המערער את הערעור נושא ההליך הנוכחי ביום 20.1.2022.
4.
למען שלמות התמונה יצוין כי לאחר שניתן פסק הדין החלקי הגיש המערער בקשה להארכת מועד לבית משפט זה, ובה עתר להארכת המועד להגשת ערעור, הואיל ולשיטתו הרכיבים בפסק הדין החלקי הנוגעים לתביעה שהגיש הם בגדר החלטת ביניים. בהחלטה מיום 18.5.2021 נדחתה הבקשה (כב' הרשם ר' גולדשטיין ), תוך שנקבע כי "אין מקום כי בית משפט זה יידרש לסוגיית הסיווג הנכון עובר להגשת ההליך, כמעין 'פרה-רולינג'" (בש"א 3316/21 מושקוביץ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (18.05.2021)).
5.
המשיבה 1 טענה בבקשתה כי היה על המערער להגיש את הערעור בתוך 60 ימים מהמועד שבו ניתן פסק הדין החלקי. המשיבה 1 העלתה טענות שונות מדוע יש לראות בפסק הדין החלקי משום פסק דין סופי. כך, נטען כי פסק הדין הסופי הוא בגדר "פסיקתה משקפת" בלבד, שאינה מאריכה את המועד להגשת הערעור, וכן נטען פסק הדין החלקי הוא בגדר פסק דין סופי שהערעור עליו הוא בזכות, ועל כן, היה על המערער להגישו בתוך 60 ימים מיום שניתן. המערער טען מנגד כי בנסיבות שבהן פסק הדין החלקי קובע מנגנון חישוב בלבד, ופסק דין מאוחר נוקב בסכום סופי, ההלכה היא שההחלטה המוקדמת היא בגדר "החלטה אחרת", וניתן להגיש ערעור בזכות רק לאחר שניתן פסק הדין שנוקב בסכום הסופי.
6.
בחנתי את טענות הצדדים ושוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. במקרים דומים נקבע בעבר כי החלטה הקובעת זכאות לפיצוי ומנגנון לחישוב היא "החלטה אחרת" ולא פסק דין סופי. זאת, הואיל ואין בהחלטה זו להביא לסיום המחלוקת והיא אינה מקנה סעד שניתן למימוש. בשל כך נקבע כי ניתן לערער על החלטה כאמור במועד שבו ניתן להגיש ערעור על פסק הדין המאוחר, הנוקב בסכום כספי. השאלה הנבחנת בהקשר זה היא אם לאחר מתן ההחלטה או פסק הדין החלקי התיק נסגר, כולו או חלקו, תהא הכותרת אשר תהא (ראו, מבין רבים אחרים, רע"א 2524/21 הועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת השרון נ' הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול בע"מ (17.10.2021); ע"א 2524/21 הועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת השרון נ' הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול בע"מ (12.9.2021); ע"א 1044/20 י.ש. נצר (1999) בע"מ נ' פלוני (29.6.2020)). כך, לדוגמה, ברע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ- החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (20.05.2012) קבע בית המשפט כי: "...החלטת בית המשפט המחוזי עליה מבקשים רשות ערעור אינה 'פסק דין' אלא 'החלטה אחרת'. בהחלטה נקבעו עקרונות חישוב הפיצויים, אך סכומם טרם נקבע, ועל-כן ברור ש'התיק לא נסגר', גם לא חלקי. ההחלטה דומה במשהו להחלטה הקובעת אחריות בנזיקין כשעדיין נותרה המלאכה לפסוק מהו סכום הפיצוי. החלטה שהיא, לכל הדעות, 'החלטה אחרת'" ( שם , בפסקה 5).
7.
הדברים יפים לעניין הנוכחי. פסק הדין החלקי שניתן ביום 16.3.2021 מהווה "החלטה אחרת", הואיל ובית המשפט קבע במסגרתו רק את עצם זכאות המערער לפיצוי, אך לא נקבע שיעור הפיצוי. פסק הדין החלקי התווה את המנגנון לקביעת שיעור הפיצוי, אולם, כאמור, אף בעניין זה ניתנה החלטה נוספת, ורק לאחר מכן ניתן המסמך שהוכתר בכותרת "פסק דין", ובו נקבע שיעור הפיצוי שעל המשיבה 1 לשלם למערער. בנסיבות אלה, רק משניתן פסק הדין נסגר ההליך והסתיים.
8.
בנסיבות אלה, דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות. המשיבה 1 תישא בהוצאות המערער בסך של 2,500 ש"ח.
9.
המשיבה 1 הגישה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמה וכן להגשת תשובה לערעור שהוגש על ידי המערער, וזאת עד להכרעה בבקשה לסילוק על הסף. ביני לביני הוגש הערעור, ועל כן הבקשה התייתרה. הואיל והוגשה גם בקשה להארכת המועד להגשת תשובה, זו תוגש עד ליום 30.6.2022.
ניתנה
היום, כ"ג באייר התשפ"ב (24.5.2022).
קרן אזולאי, שופטת
ר ש מ ת