בש"א 3316/21 דניאל מושקוביץ נ. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

בפסק-דין חלקי שניתן ביום 16.3.2021 על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט א' פורג ) בת"א 38519-06-16 ובת"א 52728-11-16 (להלן: פסק-הדין החלקי ) נדון עניינן של שתי תובענות שהוגשו על-ידי הצדדים: תובענת המבקש, שהיה בזמניים הרלוונטיים סוכן ביטוח של המשיבה, בגין רשלנות והפרת התחייבות נטענת של המשיבה כלפיו (להלן: תובענת המבקש ), ותובענה לביצוע שטר שהגישה המשיבה כנגד המבקש ורעייתו (להלן: תובענת המשיבה ).

בתמצית, בפסק-הדין החלקי שניתן על ידי בית המשפט קמא התקבלה תובענת המשיבה. תובענת המבקש התקבלה בחלקה ונקבע כי על הצדדים להגיש בתוך שלושים ימים תחשיב מוסכם של הפיצוי לו זכאי המבקש. עוד נקבע כי ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה כאמור ימנה בית המשפט אקטואר לצורך חישוב סכום הפיצוי.

בבקשה שלפניי טוען המבקש כי בכוונתו להגיש "בימים הקרובים" ערעור בזכות המופנה כנגד הקביעות בפסק-הדין החלקי הנוגעות לקבלת תובענת המשיבה . המבקש מעוניין להשיג בפני בית משפט זה גם על רכיבים מסוימים בפסק-הדין החלקי ביחס ל תובענת המבקש , ומכאן הבקשה להארכת מועד שלפניי. בבקשה זו טוען המבקש כי הוא עותר להארכת מועד "למען הזהירות" בלבד, שכן לשיטתו הרכיבים בפסק-הדין החלקי הנוגעים לתביעה שהגיש הינם בגדר החלטת ביניים. זאת, משום שביחס לתובענת המבקש טרם נפסק בשלב זה כל סעד כספי וזאת עד לאחר השלמת הליך חישוב הנזק, אשר טרם החל. לפיכך סבור המבקש כי ניתן יהיה להשיג על הקביעות שבפסק-הדין החלקי ביחס לתובענת המבקש, במסגרת ערעור בזכות שיוגש לאחר פסק-הדין המשלים, שבו ייקבע בעתיד הסעד המלא והסופי שייפסק לטובת המבקש. למעשה, המבקש עותר בבקשה דנן כי בית משפט זה ייקבע כי עמדתו-זו בסוגיית הסיווג היא העמדה המשפטית הנכונה. לחלופין עותר המבקש להארכת מועד של שלושים ימים להגשת הליך ערעורי על הרכיבים בפסק-הדין החלקי הנוגעים להכרעה בתובענה שהגיש. מן האמור בבקשה עולה כי המשיבה מתנגדת לבקשה שכן לשיטתה אין לסווג את הרכיבים הרלוונטיים בפסק-הדין החלקי (ביחס לתובענת המבקש) כ"החלטה אחרת" אלא כ"פסק-דין חלקי" שעליו יש לערעור בתוך שישים ימים מעת שניתן ולא במועד מאוחר יותר.

דין הבקשה להארכת מועד להידחות.

אין מקום כי בית משפט זה יידרש לסוגיית הסיווג הנכון עובר להגשת ההליך, כמעין "פרה-רולינג" (ראו והשוו, בש"מ 4532/15 עיריית תל אביב יפו נ' כץ, גבע, איצקוביץ קי ג'י איי בע"מ

(30.6.2015); בש"א 1738/20 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אינסל

(5.3.2020); בש"א 4644/20 זילברשלג נ' פלוני

(7.7.2020)). עמד על כך כב' הרשם (כתוארו אז) ג' לובינסקי-זיו

בבש"א 7345/17 ברדיצ'ב נ' פויכטונגר , פיסקה 6 (28.9.2017) בציינו כי:

"בית המשפט אינו משמש יועץ משפטי של בעלי הדין וממילא ספק אם יש מקום להכריע, במעין הליך של 'פרה-רולינג' המוגש למען הזהירות עובר להגשת הערעור עצמו, מהו המועד אשר ממנו יש להתחיל ולמנות את הימים להגשתו. אף ניתן לתהות האם יש מקום להגשת הליך של בקשה להארכת מועד 'למען הזהירות', שעה שהמבקש עצמו טוען כי הוא כלל אינו זקוק לארכה [...]".

דברים אלה יפים גם לענייננו. גם במקרה דנן אין מקום שבית משפט זה יבהיר בטרם הגשת ההליך מהו המועד להגשת ערעור בזכות על הרכיבים הרלוונטיים בפסק-הדין החלקי, האם בחלוף שישים ימים מעת מתן פסק-הדין החלקי או שמא בחלוף שישים ימים מעת מתן פסק-הדין המשלים. כשם שבית המשפט אינו מייעץ לצדדים – בטרם הגשת ההליך – האם עליהם להגיש במקרה מסוים ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור; כשם שבית המשפט אינו מייעץ לצדדים – בטרם הגשת ההליך – מהו סכום האגרה שעליהם לשלם ומהו שיעור הערובה שעליהם להפקיד כתנאי לבירור ההליך הערעורי; כך אין מקום שבית המשפט ייעץ לצדדים מהו המועד הנכון להגשת הליך ערעורי על החלטה שיפוטית שניתנה בעניינם. מהלך שכזה – של מתן "ייעוץ מקדים" – אינו מתיישב עם מושכלות יסוד של שיטת המשפט (והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן בבעלי דין מיוצגים – בדומה לענייננו) והוא אף עשוי במקרים מסוימים להוביל לעיכובים מיותרים בבירור הליכים ערעוריים מחמת הצורך להידרש בטרם הגשתם לסוגיות דיוניות שאינן בהכרח פשוטות. במובן זה מהלך דיוני של מתן "ייעוץ מקדים" אף אינו מתיישב עם מטרות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, להשריש "שיקולי יעילות וצדק מהיר" (ראו, בש"א 3064/21 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פיסקה 4 (6.5.2021)).

אשר על כן על המבקש לפעול כהבנתו ואין מקום כאמור למתן "פרה-רולינג" בשאלת המועד הנכון להגשת ההליך.

בהינתן מסקנה זו לא ראיתי מקום להיעתר לסעד החלופי שעניינו הארכת מועד של שלושים ימים עד לאחר מתן ההחלטה בבקשה להארכת מועד. משמעותו של סעד זה הינו הארכת מועד, דה-פקטו, להגשת ההליך מבלי שהונחו טעמים מיוחדים לכך (כפי דרישת תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.