פרטי ההליך
החלטה בתיק ע"א 5277/23
בבית המשפט העליון
ע"א 5277/23
לפני:
כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ
המערער:
ישראל בן עמי
נ ג ד
המשיבים:
1. רות שוורץ עו"ד
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשה לעיכוב ביצוע
החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת פ' גילת כהן) מיום 25.6.2023 בפש"ר
64459-03-18
בשם המערער:
בעצמו
החלטה
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת פ' גילת כהן) מיום 25.6.2023 בפש"ר 64459-03-18, במסגרתה מונתה המנהלת המיוחדת לנכסי המבקש, היא המשיבה 1, ככונסת נכסים על דירת המבקש, והותר לה לפעול למימושה.
מעיון בתיק בית המשפט עולה, כי ביום 30.6.2023 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 25.6.2023 "עד ישמע ערעור לבית המשפט העליון". בהחלטה מיום 2.7.2023 עיכב בית המשפט המחוזי את ביצוע ההחלטה עד למתן החלטה אחרת, והורה למשיבה 1 להגיש את תגובתה לבקשה.
כידוע, בפני בעל דין המבקש לעכב ביצועה של החלטה שניתנה בעניינו עד להכרעה בערעור שהגיש, עומדים שני מסלולים חלופיים: לפנות לערכאה הדיונית לפי תקנה 145(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), עובר להגשת הערעור, ולבקש לעכב את ביצועה של ההחלטה עד להכרעה בערעור; לחלופין, לפנות לערכאת הערעור לפי תקנה 145(ג) לתקנות, לאחר הגשת הערעור, ולבקש את עיכוב הביצוע. מקום בו בחר בעל דין לבקש מן הערכאה הדיונית עיכוב ביצוע לתקופת הדיון בערעור, לא יתאפשר לו לפעול במקביל במסלול חלופי בדמות הגשת בקשה לעיכוב ביצוע לערכאת הערעור (ראו: ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארוה, פסקה 17 (17.6.2015); ע"א 4440/22 בן בשט נ' בן בשט (4.8.2022)).
בענייננו, כאמור, בחר המבקש להגיש בקשתו לעיכוב ביצוע ההחלטה לבית המשפט המחוזי, אשר טרם הכריע בה סופית. בנסיבות אלו, על המבקש להעלות את מלוא טענותיו במסגרת המסלול בו בחר, לפני בית המשפט המחוזי.
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה היום, כ"ג
בתמוז התשפ"ג (12.7.2023).
ש ו פ ט ת