פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית
משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
5350/10
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערערים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלונית
7. פלוני
8. פלוני
9. פלוני
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה
בראשון-לציון (השופטת
א' שטיין
) מיום 6.7.2010
שלא לפסול עצמו מלדון בת"ע 5102-07
בשם המערערים:
עו"ד יצחק גולדברג;
עו"ד יהונתן קם
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת א' שטיין ), מיום 6.7.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינים של המערערים בת"ע 5102-07.
1.
בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מתבררת תביעה הנוגעת לפרשנות צוואת המנוחה, אמם של המערער 1 והמשיבים 1 ו- 4.
במועד קדם הדיון הראשון הורה בית המשפט להגיש תצהירים לפני מועד דיון ההוכחות שנקבע. המשיבה 1 הגישה את תצהיריה באיחור ולכן גם המערערים הגישו את תצהיריהם באיחור, ערב דיון ההוכחות. בפתח הדיון ביקשו המערערים לתקן את כתב ההגנה מטעמם. בית המשפט דחה את הבקשה, בין היתר, מהטעם ש"תצהירי העדות הראשית הוגשו באיחור רב". בא-כח המערערים ציין כי המשיבה 1 הגישה תצהיריה באיחור. אז העיר בית המשפט "על ראש הגנב בוער הכובע". נוכח אמירה זו ביקשו המערערים כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתיק.
2.
בית המשפט דחה את הבקשה. בהחלטתו קבע בית המשפט כי מתחילת הדיון התנהל הליך לא ראוי בפני בית המשפט, הן בקשר לנימוסים והליכות והן מבחינת סדרי הדין. בית המשפט ציין כי במהלך הכתבת ההחלטה בנוגע לבקשה לתיקון כתב ההגנה, הפריע בא-כח המערערים ותהה מדוע בית המשפט סבור שהם הגישו תצהירים באיחור, למרות שבית המשפט הבהיר כי לא נרשם כך ואם בא-כח המערערים טוען כך, הרי שזה מכח "על ראש הגנב בוער הכובע", כשהכוונה היא שככל הנראה בא-כח המערערים סבר שהפניה מכוונת אליו. בית המשפט סבר כי הבקשה נועדה לדחות את בירור התביעה אשר הוגשה לפני שלוש שנים והגיע הזמן לקדם את הטיפול בה. לכן בית המשפט עמד על קיום דיון במועד ללא שיהוי. בית המשפט ציין כי אין להעלות טענות בדבר הגשת תצהירים באיחור כעת. עוד הוסיף כי התנהלותו של בא-כח המערערים באולם היתה לא מכובדת אך אין בה כדי להצדיק פסלות. לאחר שבא-כח המערערים ביקש להפסיק את הדיון לשם הגשת ערעור, קבע בית המשפט כי פרשנותו, לפיה בית המשפט קרא לו "גנב" חסרת בסיס, וכי מדובר במשפט שהוא בבחינת ניב שמשמעותו: מי שסבור שאכן פונים אליו הוא זה שמוחה, למרות שבית המשפט לא אמר דבר לגבי צד זה או אחר. בית המשפט אף הבהיר לבא-כח המערערים שלא היתה כוונה לפגוע בו. אז הודיע בא-כח המערערים כי אם יימשך הדיון הוא יתפטר. לפיכך, הורה בית המשפט על הפסקת ההליכים.
3.
המערערים טוענים כי המשפט שאמר בית המשפט נאמר בפני נוכחים רבים באולם בית המשפט ופגע באופן אישי במערערים. האמירה נאמרה כחלק מהחלטת בית המשפט לדחות את הבקשה לתקן את כתב ההגנה והעידה על משוא פנים מובהק וברור. לטענת המערערים, בית המשפט כינה אותם למעשה "גנבים" באופן המעיד על משוא פנים חמור, בנוסף לפגיעה האישית בהם. לדעתם, התבטאות זו, במהלך ההחלטה לדחות בקשה שהגישו המערערים ובתגובה לדברי בא-כוחם מעידה בבירור כי בית המשפט גמר בדעתו לדחות את טענות המערערים וכי אין הם אלא "גנבים" שעל ראשם הכובע הבוער – כלומר, אין כל משמעות לטענותיהם. חיזוק לעמדה זו הם מוצאים בדברי בא-כח המשיבה 1. האמירה האובייקטיבית מובילה, לדידם, למסקנה כי קיים חשש ממשי למשוא פנים כלפיהם ולכן יש לפסול את בית המשפט. לחלופין, מבקשים הם להציע לבית המשפט להעביר את המשך הדיון בתיק לשופט אחר.
4.
דין הערעור להידחות. ידוע לכל כי התבטאות של בית משפט, אפילו אינה מוצלחת, אינה מהווה, כשלעצמה, עילה לפסילת השופט ואינה מקימה לרוב חשש ממשי למשוא פנים כלפי צד מסוים (ע"פ 5368/03 לותם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.2003); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 196-190 (2006)). רק במקרה קיצוני ביותר יפסל שופט בשל התבטאות שלו בעת ניהול המשפט. זאת, כאשר יוכח כי יש בהתבטאות השופט כלפי בעל הדין כדי להעיד כי גיבש כבר עמדה נחרצת באשר לתוצאת ההליך (ע"פ 1988/94 בראון נ' מדינת ישראל , פ"ד מח(3) 608 (1994)). כבר נפסק בעבר כי סופיות העמדה נגזרת מן האופן שבו הובעה ומן המסגרת הדיונית בה הובעה והוכרעה (ע"א 8844/06 הרב צבי ביאלוסטוצקי נ' בנק ירושלים בע''מ (26.11.2007)). לפיכך, יש לבדוק כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו.
5.
במקרה הנוכחי, יתכן ומדובר בהתבטאות שלא במקומה, ומוטב היה שלא היתה נאמרת, ולו בשל האופן בו ניתן היה להבינה (ע"א 5203/09 משה ינאי יוחנוביץ נ' קליר רהיטים בע"מ (לא פורסם, 16.8.2009)), אם כי נוכח המשמעות המקובלת של הביטוי המיוחס לשופטת, ברור שלא נתכוונה לכנות את בא-כח המערערים "גנב" כנטען על ידו. אך גם אם ההתבטאות היתה מיותרת, אין בה, כשלעצמה, כדי להקים עילת פסלות, בוודאי משלא הופנה המשפט כלפי המערערים או בא-כוחם (ע"א 6207/08 THE NORTH FACE INC
נ' כוכב הצפון ציוד ומחנאות בע"מ (לא פורסם, 3.11.2008); יגאל מרזל, בעמ'
189-190. אף לא היה באמירה זו משום הבעת דעה של בית המשפט לגבי התביעה גופה. מדובר בהתייחסות נקודתית לדברי בא-כח המערערים בנוגע לאיחור שהיה או לא היה בהגשת התצהירים על ידו. כפי שהבהיר בית המשפט, דבריו לא כוונו בתחילה לאיחור המערערים דווקא, אלא כך פירש אותם בא-כח המערערים ובעקבות כך אמר בית המשפט את האמרה שאמר. גם אם ראוי היה להעיר לבא-כח המערערים באופן שונה, הרי שבדברים שנאמרו לא הביע בית המשפט דעה לגבי התביעה לגופה, ואין בהם כדי למנוע מבית המשפט להעריך את טיעוני המערערים בתביעה לגופם (ע"א 3716/07 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 8.7.2007)). משלא שוכנעתי כי יש בהתבטאות בית המשפט משום גיבוש עמדה מוגמרת ומגובשת בנוגע לעמדת המערערים בתביעה, לא ניתן לומר כי קם חשש ממשי למשוא פנים כלפיהם באופן המצדיק את פסילת בית המשפט.
על יסוד האמור לעיל, דין הערעור להידחות. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ט באב התש"ע (9.8.2010).
ה נ ש י א ה