ע"א 5566/09 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מחוז תל אביב (השופט פ' שטרק) מיום 25.6.2009, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער בתמ"ש 15730/07.

1.

בין בעלי הדין, בני זוג בנפרד, נדונה תביעה למזונות בנם המשותף. במסגרת הדיון בתביעה דרש בית המשפט כי המערער יחשוף בפניו דו"חות רווח והפסד של חברה לביטוח אשר בה הוא שותף. בתיק הוגשו בקשות רבות והתקיימו דיונים רבים. המערער הגיש בקשה לפסילת בית המשפט.

2.

בית המשפט דחה את הבקשה. בהחלטתו ציין בית המשפט כי הבקשה הוגשה על ידי המערער בעצמו, למרות היותו מיוצג. עוד ציין כי הבקשה מלאה בדברי ביקורת והשתלחות כלפיו. לגופן של טענות קבע בית המשפט כי החלטותיו הנוגעות לצדדים שלישיים, מתייחסות לצדדים המזוהים עם המערער, והן עמדו ועומדות במבחן בפני בית המשפט המחוזי ולכן אין להידרש להן, וכי ניתנה לבא-כוחם ההזדמנות להביע עמדתו בעניין. כך גם דחה את השגות המערער על אופן ניהול הדיון. בית המשפט ציין כי אין כל היכרות קודמת בינו לבין בא כח המשיבה וכי תוכן החלטותיו אמור להיבחן בערכאת הערעור, ואכן כך פעל המערער. עוד ציין בית המשפט כי ישב עד שעות ערב מאוחרות לשמיעת העדויות בתיק וכי הציע לצדדים כל מועד שהתפנה ביומנו כדי לקדם את שמיעתן. לפיכך הסיק בית המשפט כי אין בבקשה אלא ניסיון להפחיד ולאיים עליו, ודחה את הבקשה.

3.

המערער, שהגיש את הערעור בעצמו, משיג על החלטות בית המשפט שניתנו במעמד צד אחד הקשורות בחשיפת מסמכים מבנקים באופן הפוגע בזכויות צדדים שלישיים, לרבות הזכות לפרטיות. כך גם הפגיעה בזכות הפרטיות של החברה אשר נאלצה לחשוף את כל הדו"חות הכספיים שלה. המערער טוען כי בית המשפט אמר בדיון כי המערער מעלים במכוון ובזדון את פירוט רכושו והכנסותיו, דברים אשר אינם מופיעים בפרוטוקול ולא נשמעו על ידי המערער. מכאן הוא מסיק כי נאמרו בשיחה עם בא כוחה של המשיבה. המערער משיג על אי עיכוב ביצוע פקודת המאסר נגדו עקב אי תשלום מלוא סכום המזונות והמדור הזמניים. לטענתו, קיימת "משטמה אישית" של בית המשפט כלפיו הנלמדת מאירוע בו ישב באולם ההמתנה מול אולמות הדיונים בבית המשפט וניהל שיחה עם המתמחה של השופט. המערער מכחיש כי טען שהשופט מקבל שוחד מבא כח המשיבה. המערער מציין כי בקשת הפסלות אינה מבוססת על התמשכות ההליכים בתיק, כי אין משמעות לכך שהמערער אינו מיוצג בהליך הפסלות וכי אין באופן ניסוח הבקשה כדי להשליך על מהותה. גם אין לראות בה "איום" על בית המשפט. לדבריו, בניגוד לאמור בהחלטת בית המשפט קמא, בית המשפט המחוזי התערב בהחלטתו בנוגע למזונות הזמניים. אמירת בית המשפט בהקשר זה, מוכיחה, לדעת המערער, כי דעתו נעולה וכי אינו פתוח לבחון את יכולתו הכלכלית של המערער מחדש. על יסוד כל אלה מבקש המערער לקבל את ערעורו ולפסול את בית המשפט מלדון בתביעה.

4.

המשיבה טוענת כי אין לערעור בסיס וכי הגשתו נועדה לדחות את סיום שלב ההוכחות בתביעתה. לטענתה, מאחר והמערער טען כי הינו חסר יכולת, החל בית המשפט לבדוק את רכושו, כולל ערך מניותיו בחברה ועל כך יצא קצפו של המערער. לטענתה, נהג המערער חוסר כבוד כלפי בית המשפט. לדבריה, אין בערעור כל טענה המבססת פסלות שופט ולא הוכח כי יש בהתבטאויות של בית המשפט משום גיבוש עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים באופן המייתר את המשך ניהול המשפט. התמשכות ההליך המשפטי תלויה במערער ובצדדים שלישיים ולא בבית המשפט. לפיכך מבקשת היא לדחות את הערעור.

5.

המערער ביקש להרשות לו להגיב על תגובת המשיבה. לגופם של דברים טוען המערער כי המסמכים שנדרש למסור בקשר לחברה שבבעלותו אכן הועברו לידי בא כח המשיבה והוא שב ומשיג על ההחלטות לחשוף חשבונות בנק של צדדים שלישיים. לדבריו, רוב הבקשות בתיק הוגשו על ידי המשיבה, ואין בהגשתן כדי להצדיק קיומם של עשרות דיונים. המערער שב ומזכיר כי שתי בקשות רשות ערעור שהגיש התקבלו על ידי בית המשפט המחוזי.

6.

לאחר עיון בערעור ובבקשת המערער להגיב לתגובת המשיבה וכן בנספחים שהוגשו ובהחלטת בית המשפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. אכן, יש מקום לטענה בדבר התמשכות ההליכים בתביעת המשיבה. ואולם, לאור ריבוי הבקשות שהוגשו בתיק אין להתפלא על כך. זאת ועוד, הרושם העולה מקריאת החומר שהוגש הוא כי חוסר שביעות הרצון של המערער נובע מהחלטת בית המשפט קמא בנוגע לגובה המזונות הזמניים לקטין ומניסיונו של בית המשפט לברר את כושר השתכרותו ויכולתו הכלכלית של המערער לשם קביעה סופית בדבר סכום מזונות הקטין, אפילו יש באופן הבירור כדי לפגוע בפרטיות של צדדים שלישיים. מבלי להביע עמדה לגבי תוכן החלטות בית המשפט, הרי שאין בחוסר שביעות הרצון מצד המערער מהחלטות בית המשפט כדי לבסס עילת פסלות והדברים ידועים, שכן לא אחת נפסק כי ההליך הראוי לתקיפת החלטות שדעתו של צד להליך אינה נוחה מהן הוא הליך הערעור ולא הליך הפסלות. גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ע"א 10314/02 פלוני נ' פלונית

(לא פורסם, 18.12.2002)). ואמנם, המערער השיג על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. אשר לטענה בדבר התבטאותו של בית המשפט, הרי שבאין כל סימוכין לטענה, דינה להידחות (ע"א 1484/08

פלונית נ' פלוני

(לא פורסם, 17.6.2008)). אף אין לראות באירוע שאירע מול אולם בית המשפט ואשר טופל נקודתית כדי למנוע את המשך הדיון בתיק עד לסיומו בידי בית המשפט. על בעלי הדין לתת יד לסיום הדיון בתביעה ולאפשר לבית המשפט לבצע תפקידו כאמור.

לבסוף אעיר, כי גם כאשר יש לבעל דין טענות כלפי בית המשפט עליו להימנע מנקיטת לשון בוטה בבקשה גופה כלפי המותב העושה מלאכתו נאמנה, ואין בעובדה כי המערער ניסח את בקשת הפסלות בעצמו כדי להצדיק נקיטת לשון כזו. מאחר ומטבע הדברים, הצדדים מעורבים רגשית בנוגע לתוכן התביעה וכדי שלא להוסיף עוד לתחושות הקשות החלטתי, לא בלי היסוס, להימנע מהשתת הוצאות על המערער.

הערעור נדחה.