פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 5801/05
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערער:
מוחמד ג'ואמיס
נ ג ד
המשיב:
קצין התגמולים
ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופטת (בדימ.) ר' טובי-פרידמן,
מיום 8.6.2005 שלא לפסול עצמה מלדון בע"נ 170/04
בשם המערער: עו"ד יוסי
נקר
פסק-דין
ערעור על החלטת ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים
ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], שליד בית משפט השלום בחיפה (השופטת
(בדימ.) ר' טובי-פרידמן), מיום 8.6.05, שלא לפסול עצמה מלדון בע"נ 170/04.
1. בפני ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים
ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן – חוק הנכים), מתנהל הליך שעניינו
קצבת המערער. במהלך דיון (ביום 28.2.05) פנתה ראש הוועדה (השופטת (בדימ.) פרידמן)
למערער, בזמן חקירתו על-ידי המשיב, ושאלה אותו כהאי לישנא: "האם זה נכון שלא
השתתפת בכיבוי שריפות?". בדיון נוסף (ביום 30.5.05) העיד העד אורי ארבילי
מטעם המערער. לטענת המערער, השופטת עלבה בעד, ובין היתר אמרה "תתבייש לך אלוף
משנה בצה"ל". בעקבות אירועים אלה ביקש המערער (ביום 7.6.05) את פסילת
השופטת פרידמן מלשבת בוועדת הערר. בבקשתו טען, כי מעורבות השופטת בחקירה הנגדית
בסוגיה מרכזית שבמחלוקת (השתתפותו בכיבוי שריפות) והעלאת שאלות ביוזמתה, שאינן אך
שאלות הבהרה, וכן יחסה לעד מטעמו, מקימים חשש למשוא פנים המצדיק פסילתה.
2. בקשתו נדחתה (ביום 8.6.05). בנימוקי
הדחייה נכתב, כי אין כל בסיס לחשש שהועלה על-ידי המערער בדבר משוא פנים מצד
הוועדה, שכן התערבות שופט במהלך חקירה נגדית נהוגה ומקובלת. התערבות זו, כך צוין,
לא חרגה מהמקובל.
3. על החלטה
זו הוגש הערעור שבפני, בו חוזר המערער על טענותיו. המשיב, בתגובה לערעור, מבקש לדחותו. לדבריו, נסיבות העניין אינן מצביעות על חשש ממשי למשוא פנים. כך, התערבות שופט במהלך חקירה נגדית היא עניין שבשגרה. אשר להתבטאויות בית המשפט כלפי העד ארבילי, אם וככל שהתבטאויות אלה היו, הן לא זכו לביטוי בפרוטוקול הדיון, ומכל מקום אינן מקימות עילת פסלות.
4.לאחר שעיינתי בחומר שלפני, באתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. הלכה היא כי דרך ניהול ההליך, לרבות התערבות בית המשפט בחקירה הנגדית אינם מבססים עילת פסלות (ע"פ 5084/02 רבינוביץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"א 8290/98 חברה מסחרית בסיטונאות בעכו בע"מ נ' שמואלי (לא פורסם); ע"א 11878/04 בורבא נ' ששון (לא פורסם)). שאלת בית המשפט את המערער, כמו שאלות אחרות ששאל במהלך הדיון, אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים. דין דומה יש לייעד לטענה הנוספת של המערער, בדבר דברים קשים שנאמרו כלפי העד שהעיד מטעמו. ראשית, התבטאויות אלה לא מצאו דרכן לפרוטוקול הדיון. אם סבור המערער כי פרוטוקול הדיון אינו משקף את שהתרחש, וכך גם טען, הרי שרשאי הוא לפנות בבקשה לתיקון פרוטוקול (ע"א 9546/01 שלי נ' מנורה חברה לביטוח (לא פורסם); ע"א 7281/04 נאות דברת פיתוח ובנין בע"מ נ' טיסונה (לא פורסם)). מכל מקום, אף אם דברים אלה נאמרו, והשופטת התבטאה בצורה שאינה מחמיאה לעד, הרי שאלה אינם עולים כדי עילת פסלות. אין בהתבטאויות אלה, ככל שנאמרו, כדי להראות שהשופטת גיבשה עמדה סופית בעניין נושא הדיון השיפוטי באופן שאין טעם בהמשך רגיל של ההליך (ע"א 19/02 ניר נ' הרשקו (לא פורסם); ע"א 1790/01 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' פרייזר (לא פורסם)).
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתנה היום,
כ"ז בתמוז התשס"ה (3.8.2005).
ה
נ ש י א