ע"א 584-24 ע"א 584-24

1.שאלת הסיווג של ההליך הנוכחי הועברה לטיפולי.

2.המערערת והממונה על התחרות (המשיבה 1) סבורות שלמערערת יש זכות לערער על החלטת בית הדין לתחרות, אף שהנימוקים ביסודה של כל עמדה שונים במעט. מבלי להידרש למכלול הטענות שהעלו הצדדים – ובפרט המערערת – מצאתי לקבל את עמדתן כי מדובר בערעור בזכות. על כן, סבורתני כי אין לשנות את הסיווג של ההליך הנוכחי.

3.זכות הערעור על החלטות בית הדין נקבעה בסעיף 39 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988. הסעיף קובע כי: "בעל דין שנפגע מהחלטת בית הדין, לרבות החלטה לפי סעיף 30 וצו ביניים, או מהיתר זמני שנתן אב בית הדין לפי סעיף 13, רשאי לערער עליהם לפני בית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה ימים מיום שהודעו לו..." (ההדגשות הוּספו). בפסיקה בעבר נקבע כי המונח "החלטת בית הדין" מוגבל להחלטות המסיימות את הדיון בבית הדין (ראו, ע"א 4843/91 אסם תעשיות מזון בע"מ נ' עלית תעשיות מזון ישראליות בע"מ, פ"ד מו(1) 876, 878 (1992)). זאת, על רקע תכליתו של החוק לאפשר הכרעה מהירה ויעילה. בית המשפט קבע כי תכלית זו תסוכל אם יתאפשר ערעור על כל החלטת ביניים שניתנת במהלך ההליך. עמדה זו שבה ואושרה גם בפסיקה מאוחרת של בית משפט זה (ראו, למשל, ע"א 3603/95 הממונה על ההגבלים העסקיים נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ, מט(5) 423 (1996); רע"א 1747/00 בזק בינלאומי בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, פ"ד נד(2) 718 (2000); בג"ץ 2045/06 ארגון סוכנים ובעלי תחנות הדלק בישראל נ' בית הדין להגבלים עסקיים (7.3.2006); ע"א 10079/08 אקו"ם בע"מ-אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל נ' הממונה על ההגבלים העסקיים (4.5.2009); ע"א 10855/07 בנק הפועלים בע"מ נ' אייס רשתות שיווק מוצרי צריכה בע"מ (18.3.2008)).

עיון בהליכים האמורים לעיל מעלה כי ההחלטות שנבחנו בהן היו החלטות שניתנו במהלך ההליך ולא בסופו. בעניינו המצב שונה. ההחלטה נושא ההליך הערעורי ניתנה לאחר פסק הדין, ועניינה מוגבל לשאלת הפרטים שיושחרו בנוסח פסק הדין שיפורסם. הואיל וההחלטה ניתנה לאחר פסק הדין, היא מהווה החלטה המסיימת את ההליך ומתן אפשרות לערער עליה אינו פוגם בתכלית החוק להגיע להכרעה יעילה ומהירה. זאת, אף מבלי להידרש לשאלה אם החלטה זו מהווה "החלטה אחרת" או פסק דין משלים (ראו, למשל, רע"א 4476/20 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלג, פסקה 7 להחלטה וההפניות שם (16.9.2020)).

על כן, יש לקבל את עמדת הצדדים לפיה סיווג ההליך הוא של ערעור בזכות. משכך, הטיפול בהליך יימשך כסדרו.