ע"א 5844-24 ע"א 5844-24

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ת' סנונית פורר) בתלה"מ 51885-01-21 מיום 16.7.2024 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

1.עובדות המקרה דנן פורטו בהרחבה בפסקי הדין בע"א 978/24 ובע"א 3127/24, שבמסגרתם נדחו ערעורים שהגישה המערערת על החלטות קודמות של בית המשפט שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינה (ע"א 3127/24 פלונית נ' פלוני (21.4.2024); ע"א 978/24 פלונית נ' פלוני (19.2.2024); להלן: ערעורי הפסלות הקודמים). בתמצית, יצוין כי המערערת והמשיב הם בני זוג לשעבר אשר מנהלים בשנים האחרונות מספר הליכים משפטיים. עניינו של ההליך נושא הערעור שלפניי הוא בתביעות רכושיות שהגישה המערערת נגד המשיב. ביום 15.5.2024, ביום 21.5.2024, וביום 23.5.2024 הגישה המערערת בקשות שעניינן במחלוקת לגבי חלוקת סכומי כסף משכירות נכסים מסוימים, וכן בבקשתה כי בית המשפט יטיל על המשיב סנקציות מכוח פקודת בזיון בית המשפט; וביום 23.5.2024 דחה בית המשפט את הבקשות בציינו כי "התיק בשלב כתיבת פסק הדין ותנתן התייחסות לנושא השכירויות במסגרתו". ביום 17.6.2024 הגישה המערערת שתי בקשות נוספות שבגדרן ביקשה, בין היתר, כי ההליך נושא הערעור שלפניי יאוחד עם הליכים חדשים שהגישה נגד המשיב, וביום 19.6.2024 דחה בית המשפט את הבקשות תוך שהודגש כי ההליך "נמצא בשלבי כתיבה ואין מקום לשינוי סדרי הדין ודיון מחדש מבראשית". לשלמות התמונה יצוין, כי ביום 20.6.2024 וביום 3.7.2024 הגישה המערערת שתי בקשות נוספות שבהן חזרה, בעיקרם של דברים, על בקשותיה הקודמות, והן נדחו בהחלטות מיום 27.6.2024 ומיום 7.7.2024 בהתאמה.

2.ביום 15.7.2024 הגישה המערערת בקשה לפסילת שופט, ובה טענה בתמציתיות כי אופן ניהול ההליכים בעניינה – לא מקובל עליה. למחרת היום דחה בית המשפט את הבקשה וציין כי זוהי בקשת הפסלות הרביעית שמגישה המערערת, וכי אף בקשה זו אינה מגלה עילה לפסילתו. בהקשר זה צוין, כי אי שביעות רצונה של המערערת מהחלטות בית המשפט אינה מקימה עילה לפסילתו וכי "קשה להתעלם מהאופן שבו נוקטת [המערערת – ע' פ'] בחודשים האחרונים כאשר ההתרשמות הינה שמאחר ותיק זה ספציפית הגיע לישורת האחרונה היא סבורה שככל ותטען טענות בצורה לא ראויה יותר – תשיג את מטרתה בהרתעת בית המשפט מעשיית מלאכתו נאמנה".

3.מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו חוזרת המערערת על טענותיה בערעורי הפסלות הקודמים וטוענת, בעיקרם של דברים, כי בית המשפט נמצא בניגוד עניינים ומנהל את ההליך בעניינה בניגוד לכללי האתיקה ולסדרי הדין באופן ש"מעלה חשש וחשד לקבלת שוחד" (שם, בעמ' 2).

4.לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי למסקנה כי דינו להידחות. כפי שנפסק בעבר לא אחת, הגם שאין הגבלה על מספר בקשות הפסלות שניתן להגיש, בעל דין הטוען לעילת פסלות נוספת באותו הליך נדרש להצביע על עילה חדשה, אשר צמחה לשיטתו לאחר מתן החלטת הפסלות הקודמת (ע"א 2369/24 מזרחי נ' לונדנר, פסקה 6 (14.7.2024); ע"א 2155/24 גנות נ' כהן, פסקה 7 (20.5.2024)). משטענותיה של האחרונה המכוונות כלפי התנהלות בית המשפט בהליכים בעניינה, כמו גם השגותיה על החלטות שניתנו בהליכים אלה, נדונו ונדחו בערעורי הפסלות הקודמים – אין מקום לדון בהן שוב במסגרת הערעור שלפניי. לכך יש להוסיף, כי רק במקרים חריגים ונדירים טענות שעניינן בפעילות השיפוטית כשלעצמה יקימו עילת פסלות, ולא מצאתי כי עניינה של המערערת בא בקהלם של אותם מקרים שיצדיקו את פסילת המותב (ע"א 4624/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (16.7.2024); ע"א 215/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (12.2.2024)). לבסוף, יצוין כי הערעור נוסח בלשון משתלחת תוך ייחוס האשמות חמורות למותב – באופן שאותו אין להלום.

הערעור נדחה אפוא. בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, אף הפעם – משלא התבקשה תשובה – לא ייעשה צו להוצאות.