ע"א 6075/10 פלוני נ. פלוני

לפניי בקשה לתיקון הודעת הערעור ולחלופין - בקשה למתן רשות ערעור. בפתח הדברים אומר כי אין בידיי להיעתר לבקשות אלה וכי אין מנוס מלהורות על מחיקת הערעור שבכותרת.

1.

בין הצדדים מתנהל הליך בבית-המשפט המחוזי מרכז (כב' הנשיאה גרסטל), במסגרת המרצת פתיחה שהגיש המשיב 1 כנגד המערערת והמשיב 2. בקצרה ייאמר כי המערערת נשואה לאביו של המשיב 1, שהינו בנו מנישואין קודמים. בהמרצת הפתיחה ביקש המשיב 1 להצהיר כי הסכם למכירת הדירה של אביו למשיב 2 בטל, נוכח הטענה כי האב היה בלתי כשיר להתקשר בהסכם. ביום 7.6.2010 הגיעו המשיבים (או מי מטעמם) להסכמה במהלך הדיון שהתקיים בפני בית-המשפט המחוזי. עיקרי ההסדר היו כי ההסכם למכירת הדירה יבוטל, בכפוף לביצוע השבה על-ידי המערערת של מלוא הסכום ששילם לה אביו של המשיב 2 במסגרת עסקת מכר הדירה; כי עם ההשבה תבוטל הערת האזהרה הרשומה על הדירה לטובת המשיב 2; וכי צו המניעה הזמני שניתן בפתח ההליך לגבי הדירה, יוותר על כנו עד להשלמת ההשבה. להסדר זה נתנה כב' הנשיאה גרסטל ביום 7.6.2010 תוקף של פסק-דין.

2.

על פסק-דין זה הגישה המערערת את הערעור שבכותרת. בהודעת הערעור נטען - בין יתר הטענות - כי המערערת לא הוזמנה כדין לדיון בפני בית-המשפט המחוזי ולא נכחה בו, ולפיכך יש לבטל את פסק-הדין שניתן במעמד צד אחד. בהודעת הערעור צוין כי המערערת הגישה לבית-המשפט קמא בקשה לביטול פסק-דינו מחובת הצדק. על רקע זה, הגיש המשיב 1 בקשה לסילוק הערעור על הסף. טענתו היתה כי נוכח העובדה שהמערערת הגישה לבית-המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק-דינו, אין מקום להיזקק לערעורה כנגד אותו פסק-דין. בהחלטתי מיום 15.9.2010 קבעתי כי המערערת תגיש הודעה לבית-משפט זה עם מתן החלטה בבקשתה לביטול פסק-הדין המחוזי במעמד צד אחד, ותבהיר האם היא מוסיפה לעמוד על ערעורה במתכונתו הנוכחית.

3.

מהודעת העדכון שהגישה המערערת עולה כי ביום 21.9.2010 התקיים דיון בפני כב' הנשיאה גרסטל במהלכו ניתנה החלטתה לפיה היא מורה על ביטולו של פסק-הדין המחוזי מיום 7.6.2010 "רק ביחס לגב' גביש [המערערת – ד.כ.ל]". באותו דיון ניתנו מספר החלטות נוספות בנוגע לסמכותו של בית-המשפט המחוזי להיזקק להמרצת הפתיחה, ובנוגע להעברת הכספים המצויים בידיה של המערערת לנאמנות. בהודעה שהגיש בא-כוח המערערת לבית-משפט זה ביום 5.10.2010, צוין כי הוא מוסיף לעמוד על הערעור שבכותרת, וכי הוא מבקש לתקן את הודעת הערעור באופן שתכלול ערעור גם על ההחלטות שנתנה כב' הנשיאה גרסטל ביום 21.9.2010. בבקשתו מיום 6.10.2010 הוסיף בא-כוח המערערת בקשה חילופית למתן רשות ערעור על החלטות בית-המשפט המחוזי מיום 21.9.2010. בקשות אלה הן המונחות לפניי.

4.

כאמור בתחילת דבריי, דין בקשותיה של המערערת להידחות ודין הערעור שבכותרת להימחק על הסף.

מלכתחילה, נראה כי לא היה מקום להגשת ערעור לבית-משפט זה בד בבד עם הגשת בקשה לביטול פסק-הדין בבית-המשפט המחוזי. תקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) קובעת הארכת מועד סטטוטורית באופן שהמועד להגשת ערעור נמנה מיום מתן ההחלטה בבקשת הביטול. מטרתה של תקנה 398א הנ"ל היא למנוע את הצורך בהגשת ערעור במקביל להגשתה של הבקשה לביטול פסק-הדין. בהתחשב בכך, אין לראות בעין יפה את ההתנהלות הדיונית בה נקט בא-כוח המערערת - הגשת שני הליכים במקביל - שהרי כל מטרתה של תקנה 398א היא למנוע נקיטת-יתר של הליכים (ראו והשוו: רע"א 296/96 ירושלביט סוכנות לביטוח בע"מ נ' סוכנויות פלתורס ביטוח בע"מ , פ"ד מט(5) 876 (1996); רע"א 2072/99

נחום נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ , פס' 4 (לא פורסם, 18.2.1999); ע"א 9598/07 עמר-פלצר נ' SAMUEL-ROZENBAUM DIAMONDS 1992 CO LTD

(לא פורסם, 4.2.2010); עוד ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 744-745 (1995, מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך)).

אף-על-פי-כן, משכבר הוגש הערעור שבכותרת, הרי בהחלטתי מיום 15.9.2010 ראיתי להותירו על כנו עד למתן הכרעה בבקשה לביטול פסק-הדין המחוזי, שמא יתברר כי הבקשה לביטול פסק-הדין נדחתה ועל רקע זה מוסיפה המערערת לעמוד על ערעורה. (לעניין האפשרות להגיש ערעור על פסק-דין לאחר דחיית הבקשה לביטולו, ראו: רע"א 2839/98 עבוד נ' מינהל מקרקעי ישראל , פס' 2 (לא פורסם, 3.7.1998); בש"א 5028/04 מטטוף נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ , פ"ד נט(1) 91, 94 (2004); לעמדה לפיה הגשת ערעור לאחר דחיית בקשה לביטול פסק-דין אמנם אפשרית מבחינה פורמאלית אולם במקרים רבים לא תועיל מבחינה מהותית שכן דרך-המלך בעניין זה היא הגשת השגה על ההחלטה הדוחה את בקשת הביטול, ראו: ע"א (י-ם) 5392/04 מנדל נ' אגרון (לא פורסם, 16.1.2005)).

הלכה למעשה, בהחלטתו מיום 21.9.2010 נעתר בית-המשפט המחוזי לבקשת המערערת והורה על ביטול פסק-דינו ביחס אליה, כך שההליך בבית-המשפט קמא מוסיף להתנהל בעניינה. במצב דברים זה, אין מקום להיזקק לערעור שבכותרת, המופנה כנגד פסק-דין שבוטל ואשר איננו קיים עוד מבחינתה של המערערת. ממילא, לא ניתן במסגרת הערעור שבכותרת - שנותר כקליפה ריקה ממהות - להשיג על החלטותיו המאוחרות יותר של בית-המשפט המחוזי מיום 21.9.2010. בהמשך לכך יוער כי ספק רב אם ניתן היה להשיג על ההחלטות הנ"ל במסגרת הערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, בהתחשב במהותן של החלטות אלה ובהתחשב בכך שהן ניתנו לאחר פסק-הדין המחוזי נשוא הערעור. (לכך שתקנה 411 לתקנות אינה מסדירה את עניינן של החלטות שניתנו לאחר מתן פסק-הדין, ראו למשל: בש"א 7697/95 אבנר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ , פ"ד מט(5) 78, 81-82 (1996)).

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, דין הבקשה להותרת הערעור על כנו ולתיקון הודעת הערעור על-מנת להשיג על החלטות בית-המשפט המחוזי מיום 21.9.2010 - להידחות. ההליך שבכותרת יימחק על הסף. ככל שהמערערת מעוניינת להשיג על החלטותיו של בית-המשפט המחוזי מיום 21.9.2010 עליה להגיש הליך מתאים לכך לפי דין. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.