ע"א 6102/19 פלוני נ. פלוני

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה י' שבח ) בת"א 1972-08-14 מיום 26.5.2019 בגדרו נקבע כי על המבקשים לפצות את המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) בגין פרסום לשון הרע בעניינה, אשר הוביל להסתה כלפיה ולהצתת דירתה.

2.

המשיבה, המשתייכת למגזר החרדי, הייתה נשואה למשיב 7 משנת 1992 ועד לשנת 2011, אז התגרשו בהליך המלווה בהתדיינויות משפטיות ואף במעורבותן של רשויות הרווחה. לשניים 11 ילדים משותפים.

3.

למשיבה שני ילדים נוספים, שאביהם הוא בן-זוגה הנוכחי. על רקע הקשר שבין המשיבה לבין בן-זוגה הנוכחי, החלו להופיע על לוחות המודעות בשכונת מגוריה של המשיבה מודעות (פשקווילים) בגנותה של המשיבה, ולפיהן היא חיה בפריצות, מנהלת בדירתה בית בושת, מסרסרת לזנות את נערות השכונה ומחטיאה את תושביה. המודעות קראו לסילוקה של המשיבה מהשכונה בבחינת "ובערת הרע מקרבך". על מודעה אחת שפורסמה בלוחות המודעות היו חתומים שמותיהם של רבנים מוכרים ומכובדים הפועלים בירושלים, הם המבקשים.

4.

על רקע האמור, התקיימו מול ביתה של המשיבה הפגנות סוערות, אשר חייבו את התערבות המשטרה, וביום 19.11.2012 דירתה של המשיבה הוצתה באופן מכוון. המשיבה וחלק מילדיה חולצו מהדירה הבוערת. בסופו של דבר, ולנוכח האירועים המתוארים, עזבה המשיבה את השכונה.

5.

בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.8.2018 נקבעה חבותם של המבקשים לצד חבותם של המשיב 7, של עיתונאי ושל אתר אינטרנט חדשותי (המשיבים 2 ו-6) בגין פרסום לשון הרע על אודות המשיבה. בפסק דין משלים מיום 26.5.2019 נקבע כי על המבקשים ועל המשיבים 2, 6 ו-7 (להלן ביחד: הנתבעים ) לפצות את המשיבה בסך של 500,000 ש"ח ביחד ולחוד. עוד חויבו הנתבעים בתשלום שכר טרחת עורך דין, שכר המומחית בתוספת ריבית והצמדה ואגרת בית המשפט בתוספת ריבית והצמדה ויתרת האגרה. החלוקה בין הנתבעים נקבעה כלהלן: המבקשים – רבע; המשיב 2 – רבע; המשיבה 6 – רבע; והמשיב 7 – רבע.

6.

המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין (לאחר שקיבלו ארכה בהחלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן מיום 11.9.2019), ובו הם מעלים טענות הן כלפי הטלת החבות והן כלפי גובה הפיצויים שנקבע. לצד הערעור הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, היא הבקשה שבפניי.

7.

לטענת המבקשים סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, ומאזן הנוחות נוטה לטובתם. בהקשר זה נטען כי המשיבה עצמה טענה בבית המשפט המחוזי שהיא מתקיימת מקצבאות הביטוח הלאומי, ובבקשותיה השונות טענה כי היא חיה באמצעים מוגבלים. לנוכח האמור, נטען כי אם יועברו למשיבה הפיצויים במלואם כבר בשלב זה, היא לא תוכל להשיבם אם יזכו המבקשים בערעורם בסופו של דבר.

8.

המשיבה טענה בתשובתה כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר, וכי היא הוגשה על פסק דין שהפך חלוט זה מכבר. כן נטען כי הבקשה מלאה בטענות חדשות העולות כדי "הרחבת חזית". לגופם של דברים, נטען כי בהחלטה קודמת של בית משפט זה בבקשת המשיבה 6 לעיכוב ביצוע פסק הדין (ע"א 4604/19 כיכר השבת בע"מ נ' פלונית

(25.8.2019)) הורה השופט ג' קרא למשיבה 6 להפקיד בקופת בית המשפט סך של 200,000 ש"ח, וכי אף בכפוף לכך יעוכב פסק הדין נגדה עד להכרעה בערעור שהגישה. לטענת המשיבה, יש לנהוג באופן דומה ביחס לבקשת המבקשים.

9.

לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, וזאת בעיקר בשל שיקולי מאזן הנוחות ומבלי שיהא צורך להתייחס לסיכויי הערעור.

10.

טענות המבקשים בדבר מצבה הכלכלי של המשיבה מבוססות, בעיקרו של דבר, על דברי המשיבה עצמה בהליכים המשפטיים השונים. המשיבה בתשובתה לבקשת עיכוב הביצוע לא הפריכה טענות אלה. ניכר, אם כן, כי העברת סך הפיצויים למשיבה בשלב זה, טרם הדיון בערעור, עלול להעמיד את המבקשים בפני שוקת שבורה, לו יתקבל ערעורם בסופו של יום (ויודגש כי איני מביעה כל עמדה ביחס לסיכויי הערעור להתקבל). מענה לכך יכול להינתן באמצעות מתן הוראה למבקשים להפקיד את סכום הפיצוי בקופת בית המשפט, בדומה להחלטתו של השופט קרא לעיל. בנוסף לכך, השופט קרא בהחלטתו הורה למזכירות לקבוע את הדיון בערעורים הנדונים לא יאוחר מחודש ינואר 2020. אני סבורה כי עיכוב התשלום לידיה של המשיבה לתקופה קצרה זו, לא תפגע יתר על המידה במשיבה ובזכותה ליהנות מפירות תביעתה.

11.

לפיכך, אני מורה למבקשים להפקיד 200,000 ש"ח בקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 ימים. בכפוף לאמור, יעוכב ביצוע פסק הדין נגד המבקשים בת"א 1972-08-14 מיום 26.5.2019 עד להכרעה בערעור.