פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
6170/14
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט נ' סולברג
המערערות:
1.
עומרים חברה לבנין בע"מ
2. עומרי עאהד חברה לבנין בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
ברגיג דור בניה מתקדמת בע"מ
2. א.י.ה פרסום חוצות 1992 בע"מ
3. א.י פרסום חוצות בע"מ
4. א.ב גני חוף בע"מ
5. יצחק דיין
6. אילונית פרוייקטים תיירותיים בע"מ
7. פאן סאנרייז בע"מ
8. אריה רובינשטיין
9. קיבוץ אילות
10. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א
1459/06 מיום 16.6.2016 שניתן על-ידי השופטת ד"ר ד' פלפל
תאריך הישיבה:
ד' בכסלו התשע"ז
(04.12.2016)
בשם המערערות:
עו"ד מאור לאליאן
בשם המשיבים 1-5:
עו"ד רהב עין-דר
בשם המשיבים 6-7:
עו"ד חדוה הס-קיבש
בשם המשיבים 8-9:
עו"ד משה באדר
בשם המשיב 10:
עו"ד יריב שלום; עו"ד עומר מאירי
פסק-דין
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 1459/06 (השופטת (בדימוס) ד"ר ד' פלפל) מיום 16.6.2014 שבו נתקבלה במקצת תביעת המערערות. מדובר בתביעה כספית, לחייב את המשיבים לשלם למערערות סך של 28,847,656 ₪ בעקבות ביצוע עבודות להקמת מלון "מג'יק סנרייז" בקיבוץ אילות.
בית המשפט המחוזי חייב את המשיבה 1 לשלם למערערת 2 סך של 120,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 20.3.2000 ועד לתשלום בפועל, וכמו כן חייב בית המשפט המחוזי את המערערת 2 בתשלום הוצאות למשיבים האחרים.
בערעורן טענו המערערות כי פסק הדין שגוי, וכי ניתן בסתירה לעדויות וראיות שהובאו במהלך המשפט. ב"כ הצדדים מזה ומזה טענו בהרחבה בכתב, ועל טענותיהם אלה נוסף טיעון נרחב בעל-פה שנשמע אתמול. שקלנו את הטענות ואת הנימוקים על רקע פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולא ראינו הצדקה להתערב במה שנקבע ונפסק בפסק הדין, ובמה שהוחלט בהחלטות הביניים. בעיקרו של דבר, מדובר בממצאי מהימנות, העדפה של חוות דעת מסוימת על פני חוות דעת אחרת, עם נימוקים טובים לגישה הזו; זו פרורגטיבה של הערכאה הדיונית. אכן, ב"כ המערערות הצביע על מספר עניינים שעלו בשלב ההוכחות בבית המשפט המחוזי ולא קיבלו ביטוי מפורש בפסק הדין. ברם, לחלקם, ניתן מענה בטיעוני ב"כ המשיבים לפנינו, ומכל מקום אין באלה כדי לשנות מן העיקר, והוא – כי המערערות לא נשאו בנטל ההוכחה המוטל עליהן, ולא הצליחו לבסס את תביעתן בראיות משכנעות.
כדרך שאמרנו גם בסיום הדיון אתמול, שוכנענו כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין; הממצאים שקבע בית המשפט המחוזי תומכים במסקנתו המשפטית; ואין לגלות בה טעות שבחוק. לפיכך, ומכוח סמכותנו שלפני תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 החלטנו לדחות את הערעור.
המערערות תשלמנה הוצאות בסך של 10,000 ₪ למשיבים 1-5; למשיבים 6-7; למשיבים 8-9; ולמשיב 10 (בסך הכל 40,000 ₪).
ניתן היום, ה' בכסלו
התשע"ז (5.12.2016).
ש ו פ ט
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט