ע"א 6205/98 מייקל אונגר נ. דניאל עופר

זו בקשה חוזרת מטעם המערערים למתן סעד של צו מניעה שיעכב השלמת עיסקה של העברת זכות בעלות בנכס מקרקעין, מן המשיבה 2 למשיבים 12-3. בקשתם הראשונה של המערערים למתן הסעד האמור נדחתה, ביום 2.11.98, בהחלטת עמיתי הנכבד השופט קדמי. בבקשתם הנוכחית קיוו המבקשים להראות, כי השלמת רישום זכויותיהם של המשיבים 12-3 בנכס נשוא המחלוקת, מקימה חשש להעברת הזכויות לצדדים שלישיים, וכי בחשש זה יש משום שינוי נסיבות המצדיק לשוב ולעיין בצדקת בקשתם.

באי כוח המשיבים, שנתבקשו להגיב על הבקשה, טענו כי המבקשים לא הצביעו על שינוי נסיבות. ואכן, העיון בבקשתם המקורית של המבקשים מעלה, כי גם בה טענו המבקשים שרישום הזכויות בשמות המשיבים 12-3 מקים חשש להעברת הזכויות לצדדים שלישיים. אין זאת אלא שבדחותו את בקשתם הראשונה של המבקשים גילה בית המשפט את דעתו, כי גם בחשש שהמשיבים 12-3 (כולם או חלקם) יעבירו את זכויותיהם בנכס, אין כדי להצדיק מתן צו מניעה.

לפנים מן הצורך אוסיף, כי גם לגופו של עניין אינני רואה יסוד להעניק למבקשים את צו המניעה המבוקש. עילת המבקשים נסמכת על שתי טענות חלופיות: כי שטר העברת מניות, שמכוחו נרשמו מניותיו של אביהם המנוח על שמו של המשיב 1, אינו אלא מסמך מזויף; וכי, על כל פנים, העברת המניות לא השתכללה באשר לא אושרה על ידי הדירקטוריון של המשיבה 2. אלא שבית המשפט המחוזי דחה את שתי טענותיהם. לטענת הזיוף, שנטל הוכחתה רבץ עליהם, לא הביאו המבקשים כל ראיה, ואילו לטענתם השניה לא נמצאה אחיזה בתקנות ההתאגדות של המשיבה 2.

העיון בנימוקי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובהודעת הערעור הביאני לכלל מסקנה, כי לערעורם של המבקשים אין סיכויים סבירים. בנסיבות אלו, אין המבקשים זכאים לקבלת סעד שמטרתו למנוע מן המשיבים 12-3, שלחלקם כבר הועברו הזכויות, לעשות בנכס שרכשו כראות עיניהם. אם, בסופו של דבר, יתקבל ערעורם, תקום למבקשים עילה לפיצויים נגד המשיב 1, ובנסיבות העניין עליהם להסתפק בכך.

הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח למשיבים 2-1, וסכום דומה למשיבים 12-3.