פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
622/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקש:
ליאור שגב
נ ג ד
המשיב:
פקיד שומה חולון
בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור
בשם המבקש:
עו"ד י' מדר
החלטה
1.
זוהי בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, של עיכוב הליכי הוצאה לפועל המתנהלים נגד המבקש.
2.
המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ערעור על שומות שקבע לו המשיב, פקיד שומה חולון, בסך של כ-1.2 מיליון ש"ח. במשך כארבע שנים, התנהלו בבית המשפט המחוזי דיונים בטענתו המקדמית של המבקש, בדבר בטלות הצווים מעיקרא. משלא הושגה פשרה בין הצדדים נקבע התיק להוכחות.
3.
במסגרת הדיונים בבית המשפט המחוזי, ניתנו שתי החלטות המחייבות את המבקש בתשלום הוצאות לטובת המשיב. האחת, מיום 2.12.04, בה חויב המבקש בתשלום הוצאות בסך 4,500 ש"ח, בשל דחיית טענתו המקדמית. בהחלטה השניה, מיום 17.5.05, חויב המבקש בתשלום הוצאות משפט בסך של 1,500 ש"ח, לאחר שלא התייצב לדיון, חרף החלטה מפורשת של בית המשפט בענין זה.
4.
בדיון שהתקיים בבית המשפט קמא ביום 10.7.06, לאחר שהתברר כי המבקש לא שילם את הוצאות המשפט, החליט בית המשפט המחוזי (כב' השופט מגן אלטוביה) כי אם לא יסדיר המבקש את תשלום ההוצאות שנפסקו נגדו עד ליום 1.8.06, יהא עליו להפקיד ערובה בסך 30,000 ש"ח בדרך של פיקדון או ערבות בנקאית בקופת בית המשפט, זאת עד ליום 8.8.06. כן נקבע כי אם לא תופקד ערובה כאמור, ימחק הערעור.
5.
המבקש לא שילם את הוצאות המשפט, ולא הפקיד ערובה, ועל כן פנה המשיב לבית המשפט קמא בבקשה למחיקת הערעור. בית המשפט נענה לבקשה, ומחק את הערעור.
6.
ביום 21.9.06 הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה על מחיקת הערעור ובקשה זו נדחתה. בהחלטת בית המשפט קמא נכתב כי "בהעדר תצהיר התומך בבקשה ולאור התנהלות המבקש, בין מטעמו הוא או באמצעות בא-כוחו, ומשאר טעמי המשיב, אין בידי להיעתר לבקשה, והיא נדחית". יצויין כי גם בהחלטה זו חויב המבקש לשאת בהוצאות המשיב ובשכר-טרחת עורך-דין בקשר לאותה בקשה, בסכום כולל של 2,000 ש"ח. בקשה נוספת שהגיש המבקש "לביטול מחיקת הערעור" נדחתה על הסף, ביום 17.12.06.
7.
על החלטה אחרונה זו מערער המבקש בבית משפט זה, ולערעור צירף את הבקשה שלפני, "להקפאת/עיכוב הליכי הוצאה לפועל".
8.
בבקשתו טוען המבקש, כי לא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו, בשל חסרון כיס זמני. חסרון זה הביא למחיקת ערעורו בבית המשפט המחוזי ולכך שנמנע ממנו יומו בבית המשפט. לטענת המבקש, הנזק מאי-שמיעת הערעור גדול לאין ערוך מכל נזק שיגרם למשיב בשמיעתו. לעניין מאזן הנוחות טוען המבקש, כי יש להורות למשיב להקפיא את הליכי ההוצאה לפועל נגדו עד להכרעה בערעור, כדי לא לגרום לו נזקים מיותרים. המבקש מוסיף, כי סיכוייו לזכות בהליך בבית המשפט המחוזי גדולים, נוכח העובדה כי ספריו לא נפסלו, ונוכח הפער המצומצם בין הסכום שהציע המשיב כהצעת פשרה לבין הסכום לו מסכים המבקש. בגוף ערעורו מוסיף המבקש, כי הסדיר את תשלום ההוצאות במסגרת הסדר כולל של חובותיו. על-פי המצוין בכתב הערעור (סעיף 10), צירף המבקש לערעור קבלות המאשרות את התשלום, אך קבלות כאלה אינן מצורפות.
9.
הבקשה למתן הסעד הזמני בערעור הוגשה באופן לקוני, בלתי ברור, ובלא הנספחים החיוניים להבנת הבקשה ולתמיכה בטענות המפורטות בה. כך גם הערעור. נוכח זאת, החלטתי ביום 24.1.07 כי על המבקש לתקן את ערעורו ואת הבקשה באופן שיאפשר התייחסות לטענותיו. בעקבות החלטתי, הגיש המבקש לבית המשפט מספר מסמכים נוספים, אולם גם כך לא הובהר כל הטעון הבהרה בהליך זה.
10.
משבחנתי את הבקשה, את כתב הערעור ואת המסמכים המצורפים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
11.
סעד זמני לתקופת הערעור ניתן "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), כדי למנוע מצב בו יסוכל הערעור, או מקום שייווצר קושי רב בביצוע פסק הדין שבערעור, אם הוא יתקבל (ע"א 9694/01 האפוטרופוס הכללי, מנהל עזבון המנוח זאב בן צבי ברגמן נ' פרידמן , פד"י נו(2) 529, 532) . בית המשפט ייטה לתת את הסעד למערער אשר הראה כי מתקיימים בעניינו שני תנאים: האחד, כי לערעור שהגיש סיכויים טובים להתקבל. השני, כי עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יינתן הצו, או, למצער, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו
(ע"א 2398/97 אייל נ' אייל , פד"י נא(5) 608, 612-613;
ע"א 4729/00 העדה האוונגלית אפיסקופלית נ' ניקולא , תק-על 2000(3), 1952; בש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני , פד"י מט(3) 479, 483;
ע"א 4090/04 סלע נ' מינהל מקרקעי ישראל , תק-על 2004(4), 1267) .
12.
במקרה שלפני, לא עמד המבקש בתנאים האמורים; בקשתו, הן כפי שהוגשה במקור, והן בצירוף המסמכים שהגיש בעקבות החלטתי, אינה מניחה תשתית אשר יש בה כדי להצדיק מתן סעד זמני בערעור. ראשית, ממהלך הדברים כפי שתואר לעיל נראה לכאורה, כי סיכויי הערעור אינם טובים. שנית, גם על-פי מבחן מאזן הנוחות, אין הבקשה עומדת בתנאי הנדרש.
לעניין מאזן הנוחות, טען המבקש טענה יחידה, כללית וסתמית, לפיה "עד לבירור הערעור לגופו ועל מנת לא לגרום למבקש נזקים מיותרים, ובהתאם למאזן הנוחות - שהרי לא ייגרם למשיב כל נזק עקב כך, יבוקש להורות למשיב להקפיא את הליכי ההוצל"פ כנגד המבקש עד לדיון והחלטה בערעור זה". מהם נזקים אלה הצפויים לו, לטענתו, ומהו מאזן הנוחות עליו הוא מסתמך - לא פורש ולא פורט. לא פורטו אף הליכי ההוצאה לפועל אשר, על פי הטענה, ננקטו נגדו, ולא צויינו פרטי תיקי ההוצאה לפועל שאת הפעולות במסגרתם הוא מבקש לעכב. בהודעה ששלח לבית המשפט ביום 27.2.07 ציין המבקש שוב באופן לאקוני כי המשיב החל בהליכי הוצאה לפועל נגדו ועומד לבצע עיקול, תפיסה והוצאה של מיטלטלין מעיסקו וביתו - בלא פירוט ובלא צירוף הצווים והמסמכים הנדרשים. מעבר לכך - גם אם אכן עומדים להתבצע הליכי הוצאה לפועל כמתואר, אין הם בבחינת הליכים בלתי הפיכים, ואין הם שוללים מיניה וביה, אפשרות החזרת מצב לקדמותו בדרך של החזרה בעין של המיטלטלין שנתפסו או החזרתם בשווה כסף.
לאור האמור, אין מקום להיענות לבקשה לסעד זמני, והיא נדחית.
לא אחייב את המבקש בהוצאות הליך זה משלא נדרשה תשובת המשיב.
ניתנה היום, י"א
באדר התשס"ז (1.3.07).
ש
ו פ ט ת