ע"א 6226/15 פלוני נ. פלוני

לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופטת ר' באום ), מיום 12.8.2015 בת"א 57000-02-15, לפיה דחה בית המשפט את בקשת המערער לפסול עצמו מלדון בעניינו.

1.

... המערער הגיש תביעה נגד המשיב לבית משפט השלום בהרצליה בין היתר, בגין לשון הרע. בעקבות בקשת המשיב הועברה התביעה לבית משפט השלום בחיפה – לטיפול המותב הנוכחי. בעקבות החלטות שנתן בית המשפט, שעניינן, בין היתר, קביעת ישיבת קדם משפט וזימון צדדים שלישיים לישיבה, הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט מלדון בעניינו.

2.

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט תמה על טענות המערער, וקבע כי לכאורה, מלין המערער על כך שבית המשפט מבצע את מלאכת השפיטה בתיק או על כך שבית המשפט שגה בהחלטה מסוימת, אך תיקן את שגיאתו בלא שנגרם כל נזק ונמנע מלקבוע דיוני סרק שצפוי היה שיידחו. בית המשפט הוסיף כי אין בידו להתווכח עם תחושות המערער או באי-כוחו, אך קבע כי אין לטענותיהם כל בסיס ובוודאי שאין הן מקימות עילת פסלות. נקבע כי בית המשפט נוהג בתביעה, כבכול התביעות שלפניו, מנסה לברר בישיבת קדם משפט את השאלות שנדמה כי הן שנויות במחלוקת או כי פתרונן יביא לקידום ניהול ההליך או לסיומו. בית המשפט קבע כי מהעובדה שלא ביקש תגובה לדברים שכתב המשיב אלא הסתפק בכתיבת המלים "רשמתי לפניי", היה על המערער להסיק כי בית המשפט אינו מתרשם מטענות שבעל דין אחד מטיח במשנהו. בית המשפט הוסיף כי יקבע את קביעותיו בעניין זה, כל שיהיה בכך צורך, בסיום ההליך. בית המשפט אף הבהיר כי אינו מקבל החלטות במעמד צד אחד אלא אם עמדת הצד השני אינה רלוונטית עוד.

בית המשפט התייחס לזימונם של צדדים שלישיים לישיבת קדם המשפט, וקבע כי מטרת זימונם היא לנסות לברר מהן השאלות השנויות במחלוקת באמת בין בעלי הדין, וכי אין מדובר ב"קבלה ללא סייג ועוררין" של טענות המשיב, כפי טענת המערער. על יסוד האמור נדחתה בקשת הפסלות ובעקבותיה הוגש הערעור שלפני.

3.

המערער מפרט בהרחבה את השתלשלות ההליכים בתביעה. לדעת המערער, החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות מתייחסת באופן חלקי בלבד לטענות שהעלה. לדבריו, הנמקות בית המשפט אינן מפיגות את טענתו כי לבית המשפט דעה קדומה בעניין. בהקשר זה טוען המערער כי משציין בית המשפט כי "רשם לפניו" את דברי המשיב, המשמעות היא כי הכפשות המשיב נרשמו בלא שניתנה לו אפשרות להגיב עליהן. בדומה, משיג המערער על התחקות בית המשפט קמא אחרי התנהלותו בבקשת רשות הערעור שהגיש על החלטה שנתן.

4.

המערער מבהיר כי הוא מלין על כך שבית המשפט קמא ממהר לתת החלטות במעמד צד אחד כשגרסת המשיב בלבד עומדת לפניו, עוד בטרם חלפו המועדים שעומדים למערער על פי דין להשיב, ותוך העדפה ברורה לגרסת המשיב. כך, לדבריו, נהג בית המשפט כשקבע ישיבת קדם משפט לפני שהמערער הגיש כתב התשובה ובעת שהחליט לזמן צדדים שלישיים. לדעת המערער, בית המשפט התעלם לחלוטין מכתב התביעה שהגיש והלך שבי אחר טענות ההגנה של המשיב, ועל בסיסן הורה לזמן צדדים שלישיים שאין להם כל קשר לתביעה. על יסוד האמור טוען המערער כי קם חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים, ולמצער, כי התנהלות בית המשפט פוגעת פגיעה אנושה במראית פני הצדק. אף אם ייקבע כי לא קם חשש כאמור, מבקש המערער להחליף את המותב במותב אחר, נוכח התנהלות בית המשפט והפגיעה בתחושת הצדק ובאמונו במערכת, כמו גם באמון הציבור.

5.

דין הערעור להידחות. כידוע, על מבקש פסילת שופט לבסס את טענתו כי קמה עילת פסלות. אין זה המקרה שלפניי. הטענות שהעלה המערער אינן מקימות עילה לפסילת בית המשפט מלהמשיך לדון בעניינו (השוו: ע"א 4108/15 נחף נ' סרחאן (25.6.2015)). חוסר שביעות הרצון של המערער מהתנהלות בית המשפט ומהחלטותיו אין די בה כדי להקים עילת פסלות, והמקום להשיג עליהן הוא בהליכי ערעור רגילים על פי סדרי הדין (השוו: ע"א 3236/15 דרור נ' פריצקר יזמות בע"מ (4.6.2015). יש לזכור בהקשר זה כי האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט וכי בניהול המשפט ממלא בית המשפט את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו (ע"א 5351/15 אגמי נ' וייס (17.8.2015)). כך נעשה גם במקרה דנן, עת החליט בית המשפט לזמן לישיבת קדם המשפט צדדים שלישיים שסבר כי נוכחותם עשויה להביא לקידום ניהול ההליך או לסיומו. בנסיבות אלו סבורתני כי אין בסיס לטענה שדעתו של בית המשפט נעולה או כי גובשה דעתו בנוגע לתוצאות התביעה. כך או כך, חזקה על בית המשפט כי ניהל וינהל את המשפט באופן תקין ויעיל מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה. משלא הצביע המערער על בסיס כלשהו לחשש אובייקטיבי למשוא פנים, אין מדובר אלא בתחושתו הסובייקטיבית של המערער, וככזו , היא אינה מקימה עילת פסלות. לפיכך, דין הערעור להידחות. בנסיבות העניין אף אין מקום להחליף את המותב במותב אחר בשל מראית פני הצדק.

הערעור נדחה איפוא . משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.