ע"א 4108/15 קאסם סרחאן נ. חאלד אברהים סרחאן

לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' טובי ), מיום 3.6.2015 בת"א 16952-06-14, לפיה נדחתה בקשת המערער כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינו, ובקשה לעיכוב ההליכים המשפטיים עד להכרעה בערעור.

1.

המשיבים 3-1 הגישו תביעה לפסק דין הצהרתי שלפיו רכשו חלק מזכויות המשיב 7 בחלקת מקרקעין בשלוש עסקאות שונות. התביעה הוגשה נגד המשיב 4 -

המנוח - באמצעות נציגיו ויורשיו על פי דין, שהם יתר המשיבים, וכן נגד המערער. המערער הגיש כתב הגנה בעצמו שכן לא היה מיוצג בשלב זה על ידי עורך-דין. ביום 1.4.2015 התקיים קדם משפט בו יוצג המערער בידי בא-כוחו. לדעת המערער, התבטאויות והתנהגות בית המשפט במהלך קדם המשפט, לרבות החלטות שניתנו על ידו לאחר מכן, והשפה בה נקט, הביאו אותו למסקנה כי קיים חשש ממשי למשוא פנים נגדו, וכי בית המשפט נעול בדעתו לטובת עמדת המשיבים, עוד בטרם הובאו לפניו כל הראיות בתיק. על יסוד האמור הגיש המערער, ביום 1.6.2015, באמצעות בא-כוחו, בקשה לפסול את בית המשפט.

2.

ביום 3.6.2015 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות משלא מצא כי קיימת עילת פסלות. בית המשפט ציין כי הבקשה רצופה ביטויים קשים וחריפים נגד התבטאויותיו במהלך קדם המשפט מיום 1.4.2015 ובהחלטות שונות שנתן. בית המשפט הוסיף כי התקשה לזכור על מה מלין בא-כוח המערער, שכן לא היה זכור לו כל אירוע חריג או התבטאות חריפה שלו. בית המשפט עיין בהחלטות שנתן ולא מצא זכר "לעוינות ולאיבה" להן טען בא-כוח המערער. בית המשפט ציין כי בעקבות הדיון מיום 1.4.2015 הגיש המערער בקשה לתיקון פרוטוקול, בלא שהעלה בה כל טענת פסלות. בית המשפט התייחס ללשון הבוטה בה בחר בא-כוח המערער להשתמש, בהטחת שלל אמירות קשות ובוטות חסרות יסוד ואחיזה נגדו. בית המשפט קבע כי אין מקום לגלות סלחנות כלפי התבטאויות מסוג זה המופנות כלפיו, והבהיר כי אין מדובר בכבודו האישי, אלא בכבוד בית המשפט כמוסד האמון על עשיית צדק. נוכח הלשון החריפה ויוצאת הדופן, הורה בית המשפט על העברת העתק בקשת הפסלות והחלטתו ליועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט כדי לבחון נקיטת הליכים משמעתיים נגד בא-כוח המערער בפני לשכת עורכי הדין. בעקבות החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

3.

המערער טוען כי בית המשפט גילה עוינות ואיבה הן כלפיו הן כלפי בא-כוחו, במהלך קדם המשפט ובהחלטות שנתן, באופן המקים אפשרות ממשית למשוא פנים. בין היתר, טוען המערער כי במהלך קדם המשפט בו טען בא-כוחו טענות משפטיות, העיר בית המשפט הערה "מעליבה", כי מדובר "בהנחת מקל בגלגל". לטענת המערער, די בכך כדי לקבל את הערעור. המערער טוען עוד כי התעלמות בית המשפט מטענותיו והסתפקותו בציון חלק מיורשי המנוח, מחזק את החשש הממשי למשוא פנים בניהול המשפט. המערער מציין כי הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול קדם המשפט, וכי בקשתו נדחתה בנימוק כי בא-כוחו "אינו אמון על זכויות יתר הנתבעים". לדעת בא-כוח המערער, חובה הייתה עליו לעמוד על ניהול תקין של ההליך, וכי יש להעריכו על הגשת הבקשה לתיקון פרוטוקול. המערער מעלה טענות נוספות הן בנוגע לגוף התביעה הן נגד התנהלות בית המשפט ובא-כוח המשיבים.

4.

דין הערעור להידחות. הטענות שהעלה המערער אינן מקימות עילה לפסילת השופט מלהמשיך לדון בתביעה נושא הערעור (השוו: ע"א 3236/15 דרור נ' פריצקר יזמות בע"מ (4.6.2015); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-177). אכן, המערער אינו שבע רצון מהתנהלות בית המשפט ואף מהחלטותיו ומהתבטאויותיו. ואולם, הלכה פסוקה היא כי אין די בכך כדי להקים עילת פסלות, שכן אין ללמוד מתוכן ההחלטות שאינן לרוחו של המערער על כך שהיא נובעת, בהכרח, ממשוא פנים, ובדרך זו להעמיד את תוכן ההחלטה לערעור עקיף (השוו: ע"א 1515/15 יהודה נ' חוגי (12 .3.2015)). השגות המערער על החלטות בית המשפט מקומן, איפוא, בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 937/15 שירותי בריאות כללית נ' מועצת הקהילה האורתודוכסית הלאומית בחיפה (18.2.2015)).

5.

זאת ועוד, אף אם אקבל את טענת המערער בנוגע להתבטאויות לא מוצלחות של בית המשפט, הרי שגם בכך אין לראות עילת פסלות, שכן כבר נפסק בעבר כי, בדרך כלל, אין לראות בהתבטאויות בית המשפט בנסיבות כאלה, משום חריצת דעה שאינה ניתנת לשינוי ולשכנוע, וכי יש לבחון מקרה על פי נסיבותיו (ע"א 95/15 טל שחר נ' קרדן רכב בע"מ (21.1.2015)). אף אם בראיית המערער נוצר חשש כי התנהלות בית המשפט והחלטותיו מצביעות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים כלפיו, חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא אשר אינו מקים עילת פסלות על יסוד מבחן אובייקטיבי. כאמור, משלא הצביע המערער על בסיס לחשש אובייקטיבי למשוא פנים נגדו, דין הערעור להידחות וכך אני מורה.

הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב הליכים.