ע"א 1515/15 אברהם יהודה נ. רן חוגי

לפני ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת מ'

אגמון-גונן ), מיום 18.2.2015, בה"פ 41445-06-14, לפיה נדחתה בקשת המערער כי בית המשפט יפסול את עצמו מלדון בעניינו.

1.

בין המבקש למשיב 1 נחתם הסכם הלוואה וכן הסכם השקעה תמורת שטרי משכנתא שהעביר המשיב 1 למבקש ללא הגבלת סכום על זכויותיו במקרקעין שונים. המשכנתאות לא נרשמו. בחודש יוני 2014 לא שילם המשיב 1 את התשלום החודשי על חשבון החוב והודיע למערער כי לא יוכל להשיב לו את יתרת החוב בגין שתי העסקאות. אז ביקש המערער לעשות שימוש בשטרי המשכנתא שמסר לו המשיב 1, ואולם התברר לו כי ביום 14.5.2014 רשם המשיב 1 הערת אזהרה לטובת המשיב 2 – אביו - לפיה מלוא זכויותיו במקרקעין מושא שטרי המשכנתא הועברו למשיב 2 ללא תמורה. המערער הגיש בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד בה ביקש למנוע מהמשיבים לבצע כל פעולה משפטית בזכויות המשיב ב-24 נכסי מקרקעין, וכן, ליתן צו המורה לרשם המקרקעין לרשום הערות אזהרה על זכויות המשיב בחמישה נכסי מקרקעין לטובתו.

2.

ביום 23.6.2014 דחה בית המשפט את הבקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד וקבע דיון במעמד בעלי הדין. לאחר הדיון, דחה בית המשפט ביום 28.82014 את הבקשה לצו מניעה זמני. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה שהתקבלה באופן חלקי על ידי השופט י' דנציגר ביום 27.11.2014, כך שניתן צו מניעה זמני האוסר על ביצוע פעולות בנכסי המקרקעין מושא שטרי המשכנתא בלבד (רע"א 5982/14). בית המשפט דחה את בקשת המערער ליתן לו רשות להגיש תגובה לתשובת המשיבים. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה ביום 27.1.2015 על ידי השופט נ' סולברג (רע"א 8688/14). במקביל, ביום 7.1.2015 הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט מלדון בעניינו. במסגרת בקשת הפסלות טען המערער כי ממתן החלטתו הראשונה פעל בית המשפט כמי שהחליט על תוצאות התובענה. המערער ציין מספר אירועים שהתרחשו בעת הדיון המצביעים, לדעתו, על משוא פנים כלפיו. עוד טען המערער כי יש לבית המשפט היכרות מוקדמת וקשרי ידידות עם בא-כוחו של המשיב 2, עורך-דין גיא נוף, וכי הם נוהגים לשבת יחד בפנלים משפטיים לרבות בסוף השבוע. המשיבים התנגדו לבקשה.

3.

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי ההחלטות הדיוניות שנתן בתובענה אינן יוצרות, כשלעצמן, חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. אשר לטענה בדבר ההיכרות המוקדמת וקשרי הידידות של בית המשפט עם בא-כוחו של המשיב 2, לא מצא בית המשפט כי יש יסוד לטענת המערער שלפיה היכרותו המוקדמת עם בא-כוח המשיב 2, שהיא היכרות על בסיס מקצועי גרידא, מקימה עילת פסלות. משלא קמה כל עילת פסלות, דחה בית המשפט את הבקשה וקבע דיון מקדמי בתובענה ליום 7.5.2015.

מכאן הערעור שלפניי.

4.

בערעורו המפורט מתאר המערער את השתלשלות ההליך. למערער השגות על התנהלות בית המשפט במהלך הדיון בבקשה לצו מניעה זמני והוא שב ומציין מספר אירועים שהתרחשו בעת הדיון המקימים, לדעתו, עילת פסלות. בין היתר, משיג המערער על סירוב בית המשפט לאפשר לו לחקור את המשיב 1, ועל כך שנמנע ממנו לעיין בראיה שהוגשה על ידי הצד שכנגד. לטענת המערער, בית המשפט התעלם מטענתו המרכזית שלפיה מדובר בהברחת רכוש בתוך המשפחה, ולדעתו לא ניתן אלא לפרש את החלטות בית המשפט והאירועים שציין כמשוא פנים גלוי על פניו. המערער טוען כי אין להחלטות ולאירועים אלו הסבר זולת היכרותו המוקדמת של בית המשפט עם בא-כוח המשיב 2. לדבריו, מדובר בהחלטות בלתי סבירות באופן קיצוני המצדיקות את פסילת בית המשפט. אין למערער ספק כי דעתו של בית המשפט ננעלה וכי לא יזכה ליומו בבית המשפט. לכן מבקש הוא, כאמור, לפסול את בית המשפט מלדון בעניינו.

5 .

דין הערעור להידחות. השגותיו של המערער על תוכן ההחלטות שנתן בית המשפט בהליך מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 937/15 שירותי בריאות כללית נ' מועצת הקהילה האורתודוקסית הלאומית בחיפה (18.2.2015); ע"א 8354/14 פלוני נ' פלוני (24.12.2014); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-177)). כך אכן פעל המערער כשהגיש בקשות רשות ערעור על שתי החלטות שנתן בית המשפט. אין ללמוד מתוכן ההחלטה שאינה לרוחו של המערער על כך שהיא נובעת, בהכרח, ממשוא פנים ובדרך זו להעמיד את תוכן ההחלטה לערעור עקיף. זאת ועוד, הטענה בדבר קרבה ממשית בית בית המשפט לבין בא-כוחו של המשיב 2 נטענה בעלמא ונדחתה באין בסיס להעלאתה. יש לזכור בהקשר זה כי פסילת שופט מלשבת בדין אינה מעשה של מה בכך. בהעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים, ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך (השוו: 2763/13 רפאלי נ' יתרן תקשורת בע"מ (16.5.2013)). לפיכך, יש למנוע מבעל דין המעוניין לפסול שופט לעשות כן בהגשת בקשת פסלות חסרת יסוד ובכך לסכך את ההליך השיפוטי התקין (ע"א 6575/11 פלוני נ' פלונית (9.10.2011)). על מבקש פסילת שופט לבסס, איפוא, את טענתו כי קמה עילת פסלות. אין זה המקרה שלפני. המערער לא הצביע על בסיס כלשהו לחשש אובייקטיבי למשוא פנים כלפיו, ואין די בחששות סובייקטיבים שלו. משכך, דין הערעור להידחות וכך אני מורה.

הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.