ע"א 6116/15 אשר דויטש נ. angastorm technologies inc

1.

ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת ד' פיינשטיין ), מיום 23.8.2015 בת"א 9266-04-11, בה דחה את בקשת המערער לפסול עצמו מלדון בעניינו.

2.

המשיבה הגישה תביעה נגד המערער בשנת 2011, המתנהלת לפני השופטת ד' פיינשטיין ומצויה כעת בשלב הסיכומים. ערב מועד ישיבת ההוכחות, הגיש המערער בקשת פסלות נגד השופטת ד' פיינשטיין מנימוקים שונים. המערער טען, בין היתר, כי יש לשופטת ד' פיינשטיין קשרים פסולים עם המשיבה וכי בהחלטות שונות פסקה נגדו, לטענתו, בניגוד לדין ולהיגיון, באופן המעיד על הטיה לטובת המשיבה. השופטת ד' פיינשטיין ביקשה את תגובת המשיבה. כבר בהחלטה זו ציינה השופטת כי אין לה היכרות אישית עם מי מנציגי המשיבה וכי אף את בא-כוחה אין היא מכירה.

3.

במהלך ישיבת ההוכחות וחקירתו הנגדית של המערער, העיד המערער כי הוא סבור שהשופט ש' לייבו (שופט נוער בבית משפט השלום בירושלים) הוא שהניע את השופטת ד' פיינשטיין לפסוק נגדו. זאת, משום שטרם מינויו היה השופט ש' לייבו עורך-דין עצמאי ושכר שירותי משרד במשרדו של בא-כוחה הקודם של המשיבה. המערער סבר כי עם מינויו לשיפוט, פנה השופט ש' לייבו לשופטת ד' פיינשטיין והטה את דעתה נגדו.

4.

השופטת

ד' פיינשטיין דחתה את בקשת הפסלות. השופטת קבעה כי השופט ש' לייבו מעולם לא שוחח עמה בנוגע לתביעה מושא הערעור, וכי, למעשה, בשל העיסוק השונה שלהם בתחום המשפט, מעולם לא החליפו יותר ממילות נימוסין. לדברי השופטת ד' פיינשטיין , מעולם לא נתקלה בבקשת פסלות המעוררת טענות כל כך קשות כנגד שני שופטים מכהנים, שנטענו ללא תשתית עובדתית מינימלית. עוד ציינה כי המערער או באי-כוחו חשו כנראה כי טענה זו אינה ראויה ואינה מבוססת, שכן בקשת הפסלות הוגשה בידי עורך-דין אחר ממי שייצג אותו בתביעה גופה. השופטת ד' פיינשטיין קבעה כי התנהלות המערער פסולה, שכן צד אינו יכול להיות מיוצג על ידי עורכי-דין שונים, הטוענים טענות סותרות. אשר להשגות המערער על החלטות שנתנה, קבעה השופטת ד' פיינשטיין כי לא ברור מדוע הוגשה בקשת הפסלות חודשים ארוכים לאחר שניתנו ההחלטות. צוין כי המערער לא ערער על החלטות אלו. כאמור, בקשת הפסלות נדחתה ונקבע שמערער יישא בשכר טרחת באת-כוח המשיבה בסך של 3,500 ש"ח. נוכח חומרת הטענות הועבר עותק ההחלטה לידי נשיא בית משפט השלום, השופט א' חן וכן לידי השופט ש' לייבו .

על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

5.

המערער מלא טענות כרימון. בין היתר, חוזר המערער על טענתו שלפיה יש אפשרות ממשית וניכרת לקשר סמוי ורציף המתקיים בין השופטת ד' פיינשטיין לגורם הקשור למשיבה. המערער מפרט בהרחבה את השתלשלות ההליך. הוא מצביע על החלטות מוקשות בעיניו שנתנה השופטת ד' פיינשטיין לאורך ההליך, הנוגעות גם להליכי גילוי מסמכים ושאלונים, ואשר נועדו לדעתו לנסות לסייע למנהלי המשיבה בהליך המשפטי. כן משיג המערער על אופן ניהול דיון ההוכחות. המערער טוען כי דחיית בקשתו לדחות את מועד דיון ההוכחות הייתה "הקש ששבר את גב הגמל", באופן שהיווה לדעתו "אסמכתא ברורה לכך, שאין פני השופטת לעשיית צדק". המערער חוזר על טענותיו לגבי השופט ש' לייבו , ומדגיש כי השופט ש' לייבו היה עובר למינויו לשיפוט שותף של בעלי המשיבה, עורך-הדין פרדימן. המערער מעלה טענות גם לגבי עורך-הדין גור, בא-כוחו הקודם, אשר לדבריו יש בינו לבין השופטת ד' פרידמן "היכרות ארוכה וקרובה", ולכן הוא "לא היה מוכן לשמוע מילה בגנות השופטת, ולא הסכים להגיש בר"ע על ההחלטות המוזרות שיצאו מלפניה". לכן פנה המערער אל בא-כוחו הנוכחי שיגיש את בקשת הפסלות. על יסוד האמור מבקש המערער לפסול את השופטת מלדון בעניינו.

6.

המשיבה השיבה לערעור. לטענתה, ערעור הפסלות הוגש באיחור ורק מטעם זה דינו להידחות. המשיבה מוסיפה כי המערער לא הגיש בקשות רשות ערעור על אף אחת מהחלטות השופטת ד' פיינשטיין, ואין לאפשר לו להשיג על החלטות אלו באמצעות ערעור הפסלות. לדברי המשיבה, המערער לא ציית להחלטות בית המשפט בנוגע למועדים הקצובים להשלמת ההליכים המקדמיים ואין לו אלא להלין על עצמו. לטענת המשיבה, המערער לא הוכיח קיומה של שותפות בין עורך-הדין פרידמן לבין השופט ש' לייבו לפני שמונה לשיפוט. לטענת המשיבה, ראויה לגינוי התנהלות המערער שלקח מייצג נוסף לשם הגשת בקשת הפסלות, בעוד עורך-דינו המייצגו בתביעה התנגד להגשתה. המשיבה מבהירה כי מעולם לא הייתה לה, לנציגיה או לבא-כוחה כל קשר לשופטת ד' פיינשטיין . מדובר, איפוא, לדעתה, ב"הכפשה זדונית חסרת ביסוס" שנועדה לשבש את ההליכים המתנהלים נגד המערער. המשיבה מבקשת לחייבו בהוצאות ממשיות למען יראו וייראו. לדבריה, המערער לא שילם בעבר הוצאות שנפסקו נגדו.

7.

דין הערעור להידחות מכל וכול. הטענות שהעלה המערער אינן מקימות עילה לפסילת השופטת ד' פיינשטיין מלהמשיך לדון בתביעה (ע"א 3236/15 דרור נ' פריצקר יזמות בע"מ (4.6.2015)). השגותיו של המערער על תוכן החלטות שנתנה השופטת בהליך מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 5351/15 אגמי נ' וייס (17.8.2015)), וכך היה על המערער לפעול. אין ללמוד מתוכן ההחלטות שאינן לרוחו של המערער על כך שהיא נובעת ממשוא פנים ובדרך זו להעמיד את תוכן ההחלטה לערעור עקיף (ע"א 7088/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' רובין (15.11.2015)).

8.

זאת ועוד, טענות המערער בדבר קשר סמוי ורציף המתקיים בין השופטת ד' פיינשטיין לגורם הקשור למשיבה וכן לגבי השופט ש' לייבו נטענו בעלמא. הדברים מבוססים על תיאוריות קונספירציה שאין להן בסיס ועל הכפשות שווא על שני שופטים. יש לזכור: פסילת שופט מלשבת בדין אינה מעשה של מה בכך. בהעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים, ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך (ע"א 4815/15 פלונית נ' פלוני (23.7.2015)). הדברים יפים ביתר שאת במקרה דנן בו תביעת המשיבה מתנהלת במשך כארבע שנים, ונמצאת כעת בשלב הסיכומים בטרם הכרעה. לפיכך, יש למנוע מבעל דין המעוניין לפסול שופט לעשות כן על ידי הגשת בקשת פסלות חסרת יסוד ובכך לסכל את ההליך השיפוטי התקין (ע"א 1515/15 יהודה נ' חוגי (12.3.2015)). על מבקש הפסלות לבסס את טענתו כי קמה עילת פסלות. זאת לא עשה המערער במקרה דנן – משלא הצביע על בסיס כלשהו לחשש אובייקטיבי למשוא פנים כלפיו.

בשולי הדברים אעיר כי בצדק המשיכה השופטת ד' פיינשטיין את הדיון, שכן

הכלל הוא כי אין לעכב הליכים אם נדחית בקשת פסלות (ראה: תקנה 471ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ" ד-1984).

הערעור נדחה איפוא. נוכח ההאשמות שלא הובא להן כל בסיס ולשון בלתי ראויה, יישא המערער בהוצאות המשיבה בסך של 15,000 ש"ח.