ע"א 7088/15 יוניון מוטורוס בע"מ נ. אברהם רובין

1.

ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט העמית מ' סובל ), מיום 18.10.2015 בע"ר 22734-06-15, בה דחה את בקשת המערערת לפסול עצמו מלדון בעניינה.

2.

ביום 14.6.2015 נתן בית המשפט (השופט העמית מ' סובל ) פסק דין במעמד צד אחד, בערעור שהגיש המשיב 1 על החלטת הרשמת קרן כ"ץ בת.א. 35941-02-15 מיום 17.5.2015. בפסק הדין הפך בית המשפט את החלטת הרשמת וקבע כי המערערת היא "מורשית בהנהלת עסקים" מטעם Toyota Motor Corporation , היא המשיבה 2 (להלן: המשיבה 2 או טויוטה ). לכן קבע כי המצאת כתב התביעה במשרדי המערערת עבור המשיבה 2, בוצעה כדין. המערערת הגישה בקשה לביטול פסק הדין, שנדחתה ביום 9.7.2015. המערערת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה. בקשתה התקבלה בהמלצת בית המשפט המחוזי ובהסכמת המשיב 1; פסק הדין בוטל וההליך הוחזר לדיון במעמד הצדדים (רע"א 23831-07-15. החלטה מיום 23.7.2015).

3.

ביום 17.9.2015 נתן בית משפט השלום החלטה נוספת בנוגע למועד הדיון בערעור ולמועדים להגשת כתבי טענות. במסגרת החלטה זו הטיל בית המשפט (בסעיף 5 להחלטה) על בא-כוח המערערת את הנטל להודיע למשיבה 2 על ההליכים המתנהלים "כדי שתשקול צעדיה ותצטרף לדיון, אם רצונה בכך". על החלטה זו הגישה המערערת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רע"א 43701-10-15)). בנוסף, ביקשה המערערת כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינה בטענה כי לאור תוכן החלטותיו דעתו ננעלה בעניין. המשיב 1 התנגד לבקשת הפסלות.

4.

בית משפט השלום דחה את הבקשה משלא מצא עילת פסלות. בית המשפט קבע כי אין לראות בפסק הדין שנתן ביום 14.6.2015 קביעה סופית בלתי ניתנת לשינוי, שכן פסק הדין ניתן על בסיס עמדתו של המשיב 1 בלבד, מבלי שהייתה לפניו עמדתה של המערערת. זאת, בדומה להחלטתו מיום 9.7.2015. בית המשפט הוסיף כי החלטתו מיום 17.9.2015 עניינה בסדרי דין ולא במהות השאלה שבמחלוקת. בית המשפט קבע כי במסגרת החלטה זו מצא לנכון להורות למערערת ליידע את טויוטה על ההליך משום שסבר כי עדכונה עשוי להביא להסדר. בית המשפט ציין כי ההכרעה בשאלה האם המערערת היא "מורשית בהנהלת עסקים" של טויוטה אמורה להינתן על בסיס קביעת עובדות, וכי גרסתה של המערערת טרם הובאה לפניו. זאת, בשונה ממקרה שבו ההכרעה אמורה להינתן לפי שיקול דעת, או ממקרה שבו מתקבל ערעור והעניין מוחזר להשלמה. בית המשפט ציין כי בערעור לבית המשפט המחוזי שהגישה לא מצאה המערערת לנכון לבקש כי ההליך יידון בפני מותב אחר, והזכיר כי בהחלטת בית המשפט המחוזי נכתב כי בית המשפט לא יהיה קשור בתוצאות פסק הדין המבוטל. בית המשפט קבע כי מראית פני הצדק לא תיפגע אם ימשיך לדון בהליך, ואף לא תיפגע

האובייקטיביות השיפוטית או אמון הציבור. לפיכך, כאמור, דחה את הבקשה.

בעקבות החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

5.

המערערת טוענת כי שגה בית המשפט בהחלטתו. לדבריה, במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין שטחה בהרחבה את טענותיה לגופו של עניין. לכן, לדעתה, קשה להלום את קביעת בית המשפט כי ההחלטה מיום 9.7.2015 ניתנה מבלי שהייתה מונחת לפניו עמדתה. לטענת המערערת, אין מדובר אך בהחזרת הדיון לבית המשפט קמא לצורך השלמת פסק דין בעניין שלא נדון על ידו, אלא עסקינן בפסק דין ובהחלטה נוספת שניתנה על ידי בית המשפט קמא בדיוק בעניין שהונח לפניו, נדון והוכרע על ידו – פעמיים. המערערת טוענת כי שומה היה עליה לפנות קודם לבית המשפט קמא בבקשת פסלות. לדעתה, אין לערכאת הערעור סמכות בדין לפסול מותב בערכאה הדיונית. לדברי המערערת, אין לקרוא את החלטת בית המשפט המחוזי בערעור כאילו דווקא המותב שישב בדין ונתן פסק דין במעמד צד אחד יהיה זה שיישב בדיון גופו. לדעת המערערת, הוראת בית המשפט לבא-כוח המערערת ליידע את טויוטה על ההליכים משום שיש למערערת קשר עסקי כלשהו עמה מצביעה על דעתו המוצקה של השופט בעניין, מעבר לנטל הבלתי סביר שהוטל עליה. זאת, שכן הוראה זו מאיינת את תכלית טענות המערערת בערעור הנוגע לדרך ההמצאה למשיבה 2. על יסוד האמור מבקשת המערערת לפסול את בית המשפט מלדון בעניינה ולהעביר את הדיון בערעור לידי מותב אחר.

6.

דין הערעור להידחות. טענות המערערת אינן מקימות עילה לפסילת בית המשפט (השוו: ע"א 3236/15 דרור נ' פריצקר יזמות בע"מ (4.6.2015)). הלכה פסוקה היא כי פסיקה קודמת באותו עניין אינה מגבשת, כשלעצמה, את עמדת השופט באופן שאין הוא פתוח לשכנוע, ויש להראות כי בהליך הנוכחי אין השופט פתוח לשכנוע (ע"א 6734/15 סמ-ליין בע"מ נ' שוורץ (2.11.2015); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 265 (2006)). זאת לא עשתה המערערת; במיוחד, כשפסק הדין שבוטל ניתן במעמד צד אחד מבלי שהונחה לפני בית המשפט עמדתה . ככלל, אין מניעה שבית המשפט ידון מחדש בעניין שהוחזר לו על ידי ערכאת הערעור, בהעדר הנחייה מפורשת אחרת. כך אמנם נעשה גם במקרה דנן (השוו: ע"א 6951/14 טיויאם נכסים בע"מ נ' חוה (16.11.2014)).

7.

בדומה, השגותיה של המערערת על תוכן החלטותיו של בית המשפט אין בהן כדי ליצור חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים המצדיק את פסילת בית המשפט. מקומן הוא בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 1614/15 פלוני נ' פלוני (16.3.2015)). כך אכן פעלה המערערת, בין היתר, בהגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מיום 17.9.2015. אין ללמוד מתוכן החלטה שאינה לרוחה של המערערת על כך שהיא נובעת ממשוא פנים ובדרך זו להעמיד את תוכן ההחלטה לערעור עקיף (השוו: ע"א 1515/15 יהודה נ' חוגי (12.3.2015)). כאמור, הגעתי לכלל מסקנה כי לא קמה עילה לפסילת בית המשפט בעניינה של המערערת. בהקשר זה יצוין כי אף בית המשפט המחוזי, שביטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, לא סבר כי יש להעביר את הדיון לידי מותב אחר. לאור האמור, דין הערעור להידחות וכך אני מורה.