ע"א 6255/18 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ. פלוני

בקשה לעכב באופן חלקי את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט

ש' סרחאן ) בת"א 8765-08-14 שניתן ביום 30.7.2018.

1.

עניינו של פסק הדין מושא הבקשה בתביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שהגיש המשיב נגד המבקשת. המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלת היקף הנזק ושומת הפיצויים בלבד. בסופו של יום, לאחר שנשמעו עדויות העדים והמומחים, פסק בית המשפט כי על המבקשת לשלם למשיב סכום של כמיליון ש"ח בתוספת שכר טרחת עורך דין ומע"מ, ובסך הכל – סכום של 1,149,426 ש"ח.

2.

ביום 30.8.2018 הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין ויחד עמו הגישה בקשה לעיכוב ביצוע חלקי, היא הבקשה שלפני, ביחס לסכום של 500,000 ש"ח מתוך הסכום הכולל. הערעור נסוב על קביעות בית המשפט ביחס לבסיס השכר של המשיב, בעבר ובעתיד, ומכאן על הפסדי ההשתכרות בעבר ובעתיד וכן על קביעת שיעור ריבית ההיוון והעמדתה על ריבית בשיעור של 2% במקום על 3%. במסגרת זו טענה המבקשת, בין היתר, כי סוגיית שיעור ריבית ההיוון ממתינה להכרעתו של בית משפט זה בע"א 3751/17

המאגר הישראל לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני

( להלן:

ע"א 3751/17 )

וכי כל עוד לא שונתה ההלכה, היה על בית המשפט לפסוק כי שיעור ההיוון הינו 3%. יתרה מכך, נטען כי בית המשפט קמא שגה בקובעו ריבית היוון של 2% בניגוד להחלטתו מיום 25.3.2018 לפיה ייערך החישוב לפי ריבית של 3%, על פי המתווה שהציעה המבקשת (בבקשתה מיום 25.2.2018 בתיק ביהמ"ש קמא) ואשר מתייחס לאפשרות השלמת פסק הדין, במידת הצורך, לכשיכריע בית משפט זה ב- ע"א 3751/17 הנ"ל. המבקשת עמדה על כך כי הפרש חישוב הריבית עומד על סכום של 91,000 ש"ח.

לשיטת המבקשת, סיכויי הערעור להתקבל, באופן מלא או חלקי, טובים משום שהקביעות העובדתיות מבוססות על אומדן והערכה. מנגד, בגדר מאזן הנוחות, קיים חשש כי לנוכח גובה הסכום ומצבו הכלכלי של המשיב, כעולה מפסק הדין ומתצהירה של רעייתו, לא תוכל המבקשת להיפרע ממנו אם יתקבל ערעורה. כן טענה המבקשת כי עיכוב הסכום המבוקש לא יפגע במשיב וייוותר בידיו סכום מספיק לקיום בכבוד עד למתן פסק הדין בערעור.

3.

המשיב התנגד לבקשה וגרס כי יש לדחותה. מן הבחינה הדיונית טען כי הבקשה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים, משום שעוד בטרם הגישה בקשה לעיכוב ביצוע, עשתה המבקשת דין לעצמה והעבירה לידיו את הפיצוי שנפסק בניכוי של 505,000 ש"ח, ואף לא ציינה את הדבר במסגרת בקשתה. בנוסף טען כי דין הבקשה להידחות גם לגופה משום שסיכויי הערעור קלושים בהינתן כי הסכום שנפסק לטובתו הוא סכום סביר. כן ציין כי הוא עצמו עתיד לערער על קביעת בית המשפט ביחס לקביעת בסיס השכר, שנפסק בחסר ולחישוב הנזק העתידי, שחושב בטעות עד גיל 67 במקום עד גיל 70 ולהכללת הרכיב הפנסיוני בבסיס השכר, וכן גם ביחס לקביעת הנכות הנפשית והתפקודית שנקבעו ולדחיית ראשי הפיצוי "עזרת צד ג' והוצאות" ו"התאמת דיור והוצאות נוספות". לשיטתו סיכוייו בערעורו שלו

– טובים. כן טען כי סוגיית ההיוון נידונה בהרחבה בפסק הדין תוך התייחסות למאפייניו הייחודים של המשיב וכי משמעותה האופרטיבית היא סך של כ-91,000 ש"ח, הנופל בהרבה מהסכום שעיכובו מבוקש.

נוסף על אלו, טען כי טענות המבקשת ביחס למצבו הכלכלי לא הוכחו ואינן מבוססות. לטענתו, וכפי שעולה מתצהירה של רעייתו, מרגע שמכרו את ביתם – התאזן מצבו הכלכלי ולא קיים חשש כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

המבקשת השיבה, ברשות, לטענות המשיב וטענה כי אופן תשלום הפיצוי עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 6(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: החוק ), המאפשר הגשת תביעה להוצאה לפועל של פסק דין רק בחלוף 30 ימים מיום מתן פסק הדין. בנוסף, השיבה לטענות המשיב ביחס לסיכויי הערעור באשר לבסיס השכר ולחישוב ההיוון.

4.

תחילה אציין כי אין ממש בטענת המשיב לחוסר ניקיון כפיים. אמנם פסק הדין לא נקב במועד ביצוע ומשכך עמד לביצוע מעת שהומצא למבקשת, אולם החוק מאפשר קיום החיוב בתוך פרק זמן של 30 יום, והבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה – יחד עם הערעור – בגדר תקופה זו.

5.

לגופו של עניין, ולאחר שעיינתי בבקשה, בצרופותיה ובערעור – הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לעיכוב הביצוע החלקי להתקבל.

6 .

כידוע, אין בערעור על פסק הדין כדי לעכב את ביצועו ובעל דין המבקש עיכוב ביצוע של פסק הדין נדרש להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. לא כל שכן כאשר הסעד בפסק הדין הוא כספי, שאז הנטל המוטל על המבקש לעכבו – כבד במיוחד, לנוכח הנחת המוצא כי הנזק שייגרם לו אינו בלתי הפיך (ע"א 3113/15 המאגר

הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (12.5.2015)). בגדר מאזן הנוחות נשקלים גובה הסכום שכבר הועבר למשיב; גובה הסכום שלגביו מתבקש עיכוב; יכולת השבת המצב לקדמותו; מידת הנזק שתיגרם למשיב או הפגיעה ברווחתו שעה שמדובר בסכום חלקי מתוך סכום הפיצוי הכללי (ראו: ע"א 3986/18

המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני

(4.6.2018); ע"א 3559/17

המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")

נ' פלוני

(9.5.2017)).

בענייננו, חלקו המכריע של הפיצוי שנפסק לטובת המשיב נוגע להפסדי השתכרות עתידיים, ולפיכך לא עולה חשש לפגיעה ברווחתו בשל עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין. כך, גם גובה הסכום שעיכובו מבוקש, מעלה ספק באשר ליכולתו של אדם מן היישוב להשיבו באופן מיידי (ע"א 2397/16

המאגר

הישראל לביטוחי רכב ("הפול")

נ' פלוני ( 17.5.2016)) והדבר נכון גם לגבי המשיב כאן לנוכח יכולת השתכרותו כפי שפורטה בפסק הדין (סעיף 39 לפסק הדין) וכמשתקף מתצהירה של רעייתו. בנסיבות אלה, נוטה מאזן הנוחות לטובת המבקשת.

לנוכח מסקנתי זו, לא ראיתי להידרש לסיכויי הערעור.

7.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. עד להכרעה בערעור יעוכב סך של 500,000 ש"ח.