ע"א 2397/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ. פלוני

1.

לפני בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופטת ב' בר-זיו ) ב-ת"א 35685-03-13 מתאריך 28.02.2016, וזאת עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת על פסק-דין זה.

אביא להלן בתמצית את הנתונים הדרושים להכרעה במכלול.

רקע עובדתי והליכים קודמים

2.

המשיב יליד 1989, נפגע בתאונת דרכים בתאריך 09.01.2013, שעה שרכב על אופנועו, אשר היה מבוטח על-ידי המבקשת. בעקבות תאונה זו נגרמו למשיב נזקי גוף בגינם הוא הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה לתשלום פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 .

3.

בתאריך 28.02.2016 בית המשפט המחוזי הנכבד פסק כי המבקשת תשלם למשיב פיצויים בסך של 3,138,532 ש"ח לאחר ניכויים (לא כולל מע"מ). עוד נקבע, כי הסכום הכולל שנפסק ישולם למשיב תוך 30 יום מהתאריך בו ניתן פסק הדין, קרי – עד לתאריך 29.03.2016.

4.

בתאריך 23.03.2016 נעתר בית המשפט המחוזי הנכבד באופן חלקי לבקשות הצדדים ותיקן שתי טעויות סופר שנפלו בפסק הדין, באופן הבא:

א.הפיצוי שנפסק בגין עזרת צד ג', שעמד על סך של 1,132,492 ₪, תוקן כך שהוא עומד עתה על סך של 309,768 ש"ח.

ב.חישוב הניכויים תוקן כך שלאחר התיקון התשלום התכוף נוכה פעם אחת ולא פעמיים, כפי שנקבע בטעות. כמו כן תוקן חישוב הניכויים כך שהסכום ינוכה נטו ולא ברוטו.

לאור השינויים הנ"ל, על פי פסק-הדין העדכני (להלן: פסק-הדין המתוקן ) שפורסם באותו מועד, סכום הפיצויים עומד עתה, לאחר ניכויים, על סך של 2,516,178 ש"ח (לא כולל מע"מ).

5.

עובר לתיקון פסק הדין, בתאריך 15.03.2016, הגיש המשיב לבית משפט זה ערעור על פסק הדין ובתאריך 23.03.2016 המבקשת הגישה ערעור שכנגד ולצדו הבקשה שבפני.

6.

לצורך השלמת התמונה יצוין כי בתאריך 22.03.2016 המבקשת שילמה למשיב סך של 1,941,803 ש"ח מתוך הסכום הכולל שנפסק לטובתו. לאור זאת הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע חלקי בלבד של פסק הדין, שיעכב רק את תשלום יתרת סכום הפיצויים שנפסק שעליה לשלם למשיב.

7.

בתאריך 23.03.2016, בסמוך לאחר מסירתה של הבקשה לבית משפט זה, הוצאתי צו עיכוב ביצוע ארעי לתשלום יתרת הסכום שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד עד למתן החלטה אחרת וכן הוריתי למשיב למסור את תגובתו לבקשה.

8.

בתגובת המשיב, נטען כי מרבית טענות המבקשת כבר אינן רלוונטיות, לאור התיקון שנעשה לפסק הדין. לפיכך, בתאריך 13.04.2016, הוריתי למבקשת למסור את תשובתה לתגובת המשיב. בתשובה זו התייחסה המבקשת ל פסק-הדין המתוקן , והסבה את הבקשה כך שעתה היא מבקשת רק את עיכוב הסכום שנותר מ הסכום החדש שנפסק (כאמור בפיסקה 4 שלעיל), לאחר שהופחת ממנו התשלום שהמבקשת כבר העבירה למשיב (כאמור בפיסקה 6 שלעיל), קרי – סכום שעומד על סך של כ-574,000 ש"ח.

טענות הצדדים

9.

המבקשת טוענת כי הסיכויים שערעורה יתקבל – גבוהים. לטענתה בית המשפט המחוזי שגה בכך שפסק למשיב פיצוי בגין ניידות, שעה שלשיטתה, מגבלותיו אינן מצדיקות פיצוי שכזה. כמו כן טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהעריך את כושר השתכרותו של המשיב אלמלא נפגע בתאונה – בסכום של 16,400 ש"ח ברוטו לחודש למשך עשר שנים החל מיום מתן פסק הדין, ובשלושים השנים שלאחר מכן – בסכום של 21,000 ש"ח ברוטו לחודש, בעוד שכושר השתכרותו של המשיב עובר לתאונה עמד על 9,700 ש"ח בלבד. לטענת המבקשת מדובר בפער החורג מהפסיקה המקובלת. לשם השלמת התמונה יצוין כי בכתב הבקשה הופיעה גם טענה בדבר הסכום שנפסק למשיב בגין סיוע צד ג', אך דומה כי טענה זו מתייתרת נוכח תיקון פסק-הדין (כמפורט בפיסקה 4 שלעיל).

10.

המבקשת טוענת עוד כי אף מאזן הנוחות מלמד כי יש לקבל את בקשתה, וזאת מהטעמים הבאים:

א.ראשית , המבקשת טוענת כי אם פסק הדין לא יעוכב עלול להיווצר קושי בהשבת המצב לקדמותו, שכן במידה ותזכה בערעור – המשיב יתקשה להשיב את הסכום שהועבר לו. המבקשת סומכת את טענה זו על מצבו הכלכלי של המשיב, כפי שהוא עולה מבקשה לתשלום תכוף ומתצהיר שהמשיב הגיש לבית המשפט המחוזי, בהם המשיב מעיד על עצמו שהוא עובד בעבודה זמנית וכי הוא סבור שכאשר עבודתו הנוכחית תופסק הוא יתקשה למצוא עבודה חלופית.

ב.שנית , המבקשת טוענת כי למשיב לא צפוי נזק מעיכוב התשלום. לטענת המבקשת הכנסתם הכוללת של המשיב ושל רעייתו, יחד עם קיצבת עידוד חודשית שהמשיב מקבל מהמל"ל בעקבות התאונה ויחד עם הסכום שכבר שולם למשיב – מספיקים להם כדי מחייתם, ואילו הסכום שבמחלוקת, שטרם שולם, נועד בעיקרו לסיפוק צרכי התובע לשארית חייו. לפיכך, לטענת המבקשת, הסכום נשוא הבקשה איננו נחוץ לסיפוק צרכיו המידיים של המשיב, ולכן לא ייגרם כל נזק מעיכובו.

11.

המשיב טוען מנגד שסיכויי קבלת הערעור של המבקשת קלושים. ראשית מכיוון שפסק הדין, מושא הבקשה, תוקן ובכך התייתרו חלק מטענותיה של המבקשת ובתוכן גם טענתה לגבי גובה הפיצוי שנפסק בגין עזרת צד ג'. כמו כן טוען המשיב כי הסכום שנקבע כפיצוי על אבדן כושר השתכרותו מבוסס על קביעות עובדתיות שבהן ערכאת הערעור איננה נוטה להתערב, וגם משום כך סיכויי הערעור נמוכים. לעניין מאזן הנוחות, המשיב גורס כי טענתה של המבקשת לפיה החלטה שלא לעכב את ביצועו של פסק-הדין עלולה לגרום לה נזק בלתי הפיך, במידה וערעורה יתקבל – לא הוכחה כדבעי, והיא איננה עומדת בנטל ההוכחה המוגבר הנובע מכך שעסקינן בעיכוב של סעד כספי .

דיון והכרעה

12.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שצורף אליהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה – להתקבל באופן חלקי , כאמור בפיסקה 19 שלהלן. נימוקי להחלטה זו יובאו מיד בסמוך.

13.

ככלל, זכותו של בעל דין ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין לטובתו ולפיכך הכלל הוא שעצם הגשת ערעור על פסק-דין לא תעכב את ביצועו (ראו: תקנה 466 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ;

ע"א 1900/13 המועצה האזורית רמת נגב נ' נחום , פיסקה 9 (05.05.2013) ) . בעל הדין המבקש מבית המשפט לחרוג מן הכלל ולעכב ביצוע של פסק-דין נצרך להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד

– שסיכויי ההצלחה של הערעור שהגיש טובים, ו השני

– שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שביצוע פסק הדין עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך או ליצור קושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו, ככל שהערעור יתקבל (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1103, 1106 (מהדורה שתים עשרה, 2015) (להלן: גורן ); ע"א 1423/09 גויזן נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 6 (31.03.2009); ע"א 3631/09 גבירץ נ' כונס הנכסים הרישמי , פיסקה 17 (8.11.2009); ע"א 6173/14 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 8 (28.10.2014)). בין שני התנאים הנ"ל מתקיים יחס של מעין "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכויי הערעור טובים יותר – ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות יטה לכיוון המבקש, ולהפך. עם זאת, מבין שני התנאים הללו, ההלכה הפסוקה העניקה למאזן הנוחות את משקל הבכורה (ראו: ע"א 8380/06 האפוטרופוס הכללי נ' פלוני , פיסקה 9 (10.12.2006); ע"א 7898/14

שחאדה נ' רזוק חברה לעבודות בע"מ , פיסקה 8 (13.01.2015) (להלן: עניין שחאדה )).

14.

הלכה היא שכאשר פסק הדין שאת ביצועו מבקשים לעכב משית על המבקש סעד כספי בלבד – מאזן הנוחות יטה לטובת המתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין, מן הטעם שהנזק שייגרם למבקש מביצוע פסק הדין, איננו, ככלל, בלתי הפיך (ראו: ע"א 249/14 איסמעילזאדה נ' קישוני ,

פיסקה 9 (09.04.2014); ע"א 3361/15 טיטלבאום נ' שפירא , פיסקה 17 (22.07.2015)). בית המשפט יחרוג מכלל זה במקרים חריגים, ובעיקר כאשר חוסנו הכלכלי של הזוכה על פי פסק הדין מוטל בספק (ראו: גורן בעמ' 1118; ע"א 4733/11 סקפאה אירועים על הים נ' ניו אלי בנמל בע"מ , פיסקה 5 (26.10.2011); ע"א 3198/12 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת נעם ברש בע"מ , פיסקה 3(22.08.2012) ).

15.

בנידון דידן, לא מצאתי ממש בטענת המבקשת שהצהרתו של המשיב כי בבוא היום, כאשר יסיים את עבודתו הנוכחית, הוא יתקשה למצוא עבודה אחרת – מלמדת על כך שבמידה ויתקבל הערעור לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו. זאת ועוד, לאחר שעיינתי במכלול הטענות שהוגשו – אני סבור כי המבקשת לא סמכה טענותיה על תשתית ראייתית מוצקה כנדרש להוכחת הטענה שעלול להיגרם לה נזק בלתי הפיך מדחיית בקשתה (השוו: בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח נ' פלוני (13.11.2006) (להלן: בש"א 7637/06 ); ע"א 8602/12 מנחם נ' גולן (16.01.2013) ) , רע"א 680/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה בתיה ממו ז"ל

(29.03.2006), ועיינו גם באסמכתאות המובאות שם בפיסקה 7).

16.

מאידך, כבר נפסק בעבר בבית משפט זה כי גובה הסכום אותו מבקשים לעכב עשוי להוות שיקול לעניין מאזן הנוחות, שכן במקרים מסוימים גובה הסכום יכול ללמד על מידת הקושי שעלול להתעורר בהשבת הסכום שנפסק, במקרה שפסק הדין ייהפך בערעור (ראו: גורן

בעמ' 1118; ע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח אלי אלבז ז"ל , פיסקה ח (08.05.2005);

בש"א 7637/06 , פיסקה 7). בבקשה שבפני הסכום שאת תשלומו חפצה המבקשת לעכב עולה על חצי מיליון ש"ח, ועל כן ניתן להניח כי אדם ממוצע יתקשה בהשבתו המיידית (השוו: ע"א 3113/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ' פלוני

(12.05.2015)).

17.

לא זאת אף זאת – יש טעם בטענת המבקשת כי מרבית הסכום שנפסק למשיב נפסק לו לטובת סיפוק צרכיו לשארית חייו, ומכאן שאיננו נחוץ לסיפוק צרכיו המידיים של המשיב. לפיכך נראה כי עיכוב העברתו של חלק מהסכום המדובר – לא יגרום נזק למשיב (השוו: בש"א 7637/06 , פיסקה 7; ע"א 4623/06 פז גז נ' חודדה , פיסקה 9 (07.08.2006)) . בהקשר זה אזכיר גם שהמבקשת היא חברת ביטוח שלא צפוי כי תתקשה להשלים את תשלום הסכום המדובר, באם ערעורה ידחה.

18.

באשר לסיכויי הערעור – בשים לב לכך שעיקר הטענות נוגעות לאומדן הוצאותיו והכנסותיו הצפויות של המשיב במצבו הנוכחי ושל ההכנסות שהיו צפויות לו אלמלא התאונה – לא מצאתי מקום להידרש כאן לשאלת סיכויי הערעור, שכן הדבר מחייב עיון מעמיק שיוכל להיעשות רק בעת הדיון בערעור גופו (עיינו גם: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי

371 (מהדורה שלישית, 2012)).

19.

במאזן השיקולים – הגעתי לפיכך להכרעה במכלול כי ראוי לעכב בשלב זה העברה של כמחצית מהסכום הנזכר בפיסקה 8 שלעיל.

20.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי , במובן זה שלמשיב יועברו באופן מיידי 275,000 ש"ח, והעברת יתרת הסכום תעוכב עד להכרעה בערעור.