ע"א 3986/18 המאגר הישראלי לביוטחי רכב "הפול" נ. פלוני

בקשה לעכב באופן חלקי את ביצוע פסק דינו של המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' וינבאום וולצקי ) בת"א 39243-07-12 שניתן ביום 22.4.2018.

1.

עניינו של פסק הדין מושא הבקשה בתביעה שהגיש המשיב לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. המשיב, יליד 1973, נפגע בתאונת דרכים ביום 24.6.2011. המבקשת לא חלקה על חבותה כמבטחת, והמחלוקת בין הצדדים נסובה על גובה הנזק בלבד. לאחר בחינת חוות דעת המומחים ושמיעת העדים, העמיד בית המשפט המחוזי את שיעור הנכות התפקודית של המשיב על 50% והעריך את נזקיו בסכום כולל של 4,334,030 ₪. לאחר ניכוי גמלאות המל"ל, הועמד הפיצוי על סך של 3,834,030 ש"ח בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין .

2.

ביום 18.5.2018 הגישה המבקשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בד בבד הוגשה הבקשה שלפניי, בגדרה עותרת המבקשת לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, כך שמתוך סך הפיצוי יעוכב תשלום של 800,000 ש"ח כולל שכר טרחה. לטענתה, סיכויי הערעור להתקבל הינם גבוהים נוכח שגיאות שנפלו בפסק הדין, ובכלל זה ב קביעת בסיס השכר לצורך חישוב הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד ובקביעת שיעור הנכות של המשיב בתחום האורטופדי. ביחס למאזן הנוחות נטען כי ככל שהפיצוי ישולם במלואו וערעור המבקשת יתקבל, ייתכן ולא תוכל להיפרע מהמשיב, שלא השתכר בתקופה שלפני קרות התאונה או לאחריה. לטענת המבקשת, הסכום שאותו מבוקש לעכב הינו חלק קטן מהסכום שנפסק, ולא יגרם למשיב כל נזק אם תתקבל הבקשה.

3.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקשת לא הציגה בבקשה או בתצהיר הנלווה לה תשתית עובדתית לחשש כי לא תוכל להיפרע מהמשיב, ואין בטענה הכללית לפיה הוא אינו משתכר מזה זמן רב כדי להעיד על יכולתו להחזיר את הכספים. המשיב טוען כי סיכויי הערעור להתקבל קלושים ואף ציין כי בכוונתו להגיש ערעור מטעמו על פסק הדין. לדידו, בדין קבע בית המשפט את בסיס השכר כפי שקבע, ומשהוכיח המשיב את סך השתכרותו עובר לתאונה כנדרש, היה אף מקום לפסוק לו הפסדי השתכרות לעבר גבוהים יותר. כן טוען המשיב כי היה על בית המשפט לאמץ את חוות הדעת של המומחה בתחום האורתופדי במלואה, ולא ניתן כטענת המבקשת להפחית ולהתעלם מנכותו זו כליל.

4.

דין הבקשה להתקבל.

ההלכה היא כי הגשת הערעור כשלעצמה לא מעכבת את ביצוע פסק הדין, ועל מנת לסטות מהכלל נדרש להוכיח כי סיכויי הערעור להתקבל הינם גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש העיכוב. כשעסקינן בפסק דין המטיל על המבקש סעד כספי בלבד, הנחת המוצא היא שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, שכן ככלל, הנזק שייגרם מביצוע פסק הדין איננו בלתי הפיך (וראו בין היתר, בש"א 1045/12 דלק נדל"ן בע"מ נ' וינמן , בפסקה 9 (22.2.2012);

ע"א 3223/15 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מוספי , בפסקאות 12-9 (10.6.2015) (להלן: עניין מוספי ); ע"א 2397/16

המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני , בפסקאות 14-13 (17.5.2016)). עם זאת, כל מקרה נבחן בנסיבותיו, ובמקרים המתאימים מורה בית משפט זה גם על עיכוב ביצוע של פסק דין כספי. במקרה דנן, עסקינן בפיצוי בסכום משמעותי, כשטענת המבקשת בדבר אי השתכרות של המשיב לא נטענה בעלמא אלא נסמכת על דברי המשיב עצמו במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי (וראו למשל בפסקה 55 לפסק הדין). לכך יש להוסיף כי המבקשת העבירה למשיב את רוב הסכום בו חויבה, ומכיוון ש חלק ניכר מהסכום שנפסק למשיב הינו פיצוי בגין צרכים עתידיים, איני סבור שעיכוב חלקי ויחסי של הכספים צפוי לגרום למשיב נזק או לפגוע ברווחתו (והשוו לבש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , בפסקה 7 (13.11.2006); ע"א 3113/15 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ' פלוני , בפסקה 4 ( 12.5.2015 ); עניין מוספי , בפסקה 14; ע"א 3559/17 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' פלוני , בפסקה 8 (9.5.2017); ע"א 9386/17

המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' פלוני (12.12.2017)).

בנסיבות אלה, מאזן הנוחות נוטה לעבר קבלת הבקשה . משהגעתי למסקנה זו, לא ראיתי להרחיב בעניין סיכויי הערעור.

5.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת, כך שעד להכרעה בערעור יעוכב סך של 800,000 ש"ח כולל שכר טרחה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.