ע"א 6301/07 נח שטרן נ. עו"ד יעקב בויאר,נאמן בפשט"ר על נכסיהם של ה"ה דוד

בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א 18868/06 (פש"ר 1166/00) שניתנה ביום 1.7.07 על ידי כב' השופטת דניה קרת-מאיר .

רקע עובדתי וטענות הצדדים

במסגרת הליכי פשיטת רגל המתנהלים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נגד החייבים דוד ואיזבל בלס (להלן: החייבים) בתיק פש"ר 1166/00 ביקש המשיב 1, הנאמן על נכסי החייבים (להלן: הנאמן), להורות כי דירת מגורים ברחוב לטריס 3 בתל-אביב (להלן: הדירה) היא נכס של החייבים המוקנה לנאמן מכוח דיני פשיטת רגל (בש"א 22137/04). נטען כי המשיב 10 (עו"ד פלד) אשר התיימר לפעול בשם המשיבה 3 (חברת דבל), שהיא בעלת זכות החכירה בדירה, פעל למעשה מטעם החייבים ובשליחותם. כן נטען כי דין המשכנתא שהוטלה על הנכס לטובת המשיב 7 (בנק מרכנתיל) להתבטל, שכן זו פעולה שנועדה למנוע או להכשיל את הקניית הדירה לנאמן.

בהחלטה מיום 15.3.06 מונה המשיב 2 (עו"ד אשכנזי) ככונס נכסים למכירת הדירה (להלן: כונס הנכסים). נקבע כי כל הליכי המכירה יתקיימו במסגרת התיק המתנהל (פש"ר 1166/00). חברת דבל הגישה בקשה לעכב את הליכי המכר ולאפשר לה לפדות את המשכנתא. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (החלטה מיום 31.8.06) ובקשת רשות ערעור נדחתה ביום 4.10.06 (רע"א 7592/06). ביום 30.8.06 הוגשה בקשה זהה על ידי המבקש, הערב באופן אישי להתחייבויות חברת דבל כלפי בנק מרכנתיל (להלן: הבקשה לפדיון המשכנתא). בנוסף, בחודש ספטמבר 2006 הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור הסכם מכר של הדירה (להלן: הבקשה לאישור המכר). לאחר שנוהלו הליכים שונים (שאינם רלוונטיים לעת זו), נקבע כי הבקשה לפדיון המשכנתא תידון יחד עם הבקשה לאישור המכר.

בהחלטה מפורטת מיום 1.7.07 נדחתה הבקשה לפדיון המשכנתא ואושר הסכם המכר. נקבע כי המבקש לא הוכיח זכות לפדיון המשכנתא, וכי אין לראות בו כמי שעלול להיפגע ממימוש המשכון. עוד נקבע, כי גם אם היה ניתן לראות במבקש כמי שהוא בעל זכות לפדיון המשכנתא, הרי המבקש מנוע מלהעלות הטענה, נוכח המועד בו הועלתה לראשונה. עוד הוטעם כי למעשה עותר המבקש לרכוש את הדירה בתנאים שנקבעו בהסכם המכר, ואין בבקשתו כל יסוד של פדיון המשכנתא, וממילא אין בכוונתו לפרוע את מלוא החוב לנושה המובטח, כמתחייב. כן נקבע כי לא הוכחה פגיעה צפויה במבקש נוכח מכירת הנכס, ומשכך, יש להעדיף את הסתמכותו של הרוכש על הליך מימוש המכר שהתנהל כדין. נוכח כל אלה נדחתה הבקשה, תוך שבית המשפט עומד על כך כי כל תכליתה היתה "לעקוף" את החלטת בית המשפט בבקשת חברת דבל. על החלטה זו הערעור והבקשה שלפני.

בבקשה שלפני עותר המבקש לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט. לטענת המבקש ייגרמו לו נזקים בלתי הפיכים אם לא תעוכב ההחלטה, שכן לאחר מכירת הדירה לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו. מאידך, עיכוב ההחלטה לא יגרום נזק למשיבים; הצעתו של המבקש משפרת את מצבם שכן יהיה בה להגדיל את סכום הפדיון ממכירת הדירה, וכן ייחסכו הוצאות שונות הכרוכות בהליך מכירת הדירה במסגרת הליכים משפטיים. בנוסף, יוכל המבקש בעתיד למכור את הדירה בשוק החופשי, "ללא לחץ ובמחיר ריאלי". עוד נטען כי סיכויי הערעור טובים, וכי למבקש זכות לפדיון המשכנתא, על פי דין.

לעמדת כונס הנכסים ובנק מרכנתיל הפכה הבקשה תיאורטית שכן מכירת הדירה הושלמה עוד ביום 5.7.07, לאחר ששולמה על ידי הקונה מלוא התמורה, וכנגד כך נמסרה החזקה בדירה לידיו. כן ניתן על ידי בית המשפט צו להעברת הזכויות בדירה על שם הקונה. כונס הנכסים מדגיש כי בהתאם לתנאי הסכם המכר (אשר היו בידיעת המבקש) היה על הקונה לשלם את מלוא תמורת הדירה כנגד קבלת החזקה, עד שבעה ימים מיום אישור המכר. נוכח אלה, הוגשה הבקשה בשיהוי ויש לדחותה. כונס הנכסים עוד מדגיש כי הוא אינו מייצג את רוכשי הדירה, אשר זהותם היתה ידועה למבקש (ולו משום שנכחו בדיון שנערך לפני בית המשפט המחוזי בבקשת לפדיון המשכנתא).

לטענת הנאמן אין עילה לבקשה. לטענתו, בהחלטה שניתנה ביום 22.7.07 (בש"א 11887/03) נקבע כי החייב היה הרוח החיה והשולט הבלעדי בחברת דבל, וזו שימשה אותו ככיסוי לפעולותיו. מאלה עולה, כך הנאמן, כי המבקש הוא מעושי דברו של החייב ואינו בעל מניות בחברת דבל. נוכח קביעות אלה, אין עוד יסוד לערעור. הנאמן טוען כי המבקש לא הציג נכונה בבקשתו את ההחלטה האמורה מיום 22.7.07, ומשכך לוקה הבקשה בחוסר תום לב. לשיטת הנאמן, גם שיקולי מאזן הנוחות תומכים בדחיית הבקשה. בהקשר זה מציין הנאמן כי לבקשה לא צורף תצהיר.

המשיב 6 (כונס הנכסים הרשמי) תומך אף הוא בדחיית הבקשה, ומצטרף לעיקר טיעוני הנאמן.

משיבים נוספים לא ראו להגיב לבקשה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו, לא מצאתי כי יש עילה להיעתר לה.

כלל הוא, כי בעצם הגשת ערעור אין כדי לעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים. על המבקש את עיכוב ביצוע ההחלטה להראות כי סיכויי הערעור טובים, ושאם לא יעוכב הביצוע ייגרם לו נזק בלתי הפיך או כי מאזן הנזקים נוטה לטובתו באופן המצדיק את עיכוב ההחלטה (ע"א 1692/06 נעימי נ' בנק למסחר בע"מ (בפירוק) (לא פורסם, 14.9.06, פסקה ז)).

כפי שמציין הנאמן, הבקשה שלפני אינה נתמכת בתצהיר. יוצא, כי אין לפני כל ראייה המעידה על הנזקים שעלולים להיגרם למבקש אם תבוצע החלטת בית המשפט. די בכך להביא לדחיית הבקשה.

גם בהתעלם מן הפגם האמור, שיקולי מאזן הנוחות אינם נוטים לטובת המבקש באופן שיש בו להצדיק את עיכוב ביצוע ההחלטה. אין מחלוקת כי הדירה לא שימשה מעולם למגורי המבקש ולא נטען כי נועדה לכך. טענת המבקש הינה כי יש לו זכות לרכוש את הדירה וכי אם יתאפשר לו לרכוש את הדירה ייחסכו הוצאות שונות הכרוכות בהליך המכירה, כך שחובה של חברת דבל לבנק, לו הוא ערב – יפחת. כן טוען המבקש כי בעתיד יוכל הוא למכור את הדירה במחיר גבוה יותר, ובכך יביא להפחתה נוספת בחוב לו הוא ערב. טענות אלה, הכוללות אך ורק טענה להפסד ממוני בשיעור לא ברור, אינן מצדיקות – בנסיבות בקשה זו – את עיכוב ההחלטה. בהקשר זה יש להוסיף, כי הבקשה לפדיון המשכנתא הוגשה במועד מאוחר, מספר חודשים לאחר שהחלו ההליכים למכירת הדירה. שיקול זה תמך בדחיית בקשתה של חברת דבל לעיכוב ביצוע, והוא נכון גם בהתייחס למבקש.

לאלה יש להוסיף כי למרות טענתו של המבקש כי סיכויי הערעור טובים, אין בבקשה טיעון מלא בעניין זה, וכל שיש בה הוא הפנייה להודעת הערעור, אשר מטבע הדברים אינה מפורטת. יוצא, כי אין בבקשה התמודדות עם מכלול קביעותיו של בית המשפט, ואין בה כדי להרים את הנטל בעניין סיכויי הערעור.

נוכח כל האמור, דין הבקשה להידחות.

המבקש ישלם למשיב 1, למשיבים 2 ו-7 (במשותף), ולמשיב 6 שכר טרחת עורך-דין בהליך זה בסך של 5,000 ש"ח (לכל אחד).