פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 6391/99
בפני:
כבוד השופט ת' אור
המערערים:
תרצה ויעקב כהן
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת הערר
המחוזית - מחוז ירושלים
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
3. עו"ד חיים בראון
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק עת"מ 15/99
שניתנה ביום 30.8.99 על ידי כבוד השופטת י' הכט
בשם המערערים:
עו"ד הרב שמחה ח' מירון
החלטה
בפנינו בקשה לפי פקודת פקודת בזיון בית המשפט, ובה אנו מתבקשים לכוף את המשיבים לקיים את פסק הדין שניתן על ידינו ביום 17.12.2000 בע"א 6391/99, וזו לשונו:
"כמוסכם על בא כוח העותרים, נמחקת העתירה. רשמנו בפנינו את הצהרת באת כוח המשיבה השניה, שתוך 14 ימים יומצאו המדידות החדשות, כפי שבקשה הוועדה המחוזית בהחלטתה; וכן את הודעת באת כוח המשיבה הראשונה, שתוך 30 ימים מיום קבלת המדידות כאמור תחליט הוועדה המחוזית בעניינם של המערערים".
בקשה זו יש לדחות. על פי פסק הדין נמחקה העתירה, ואין בפסק הדין כל חלק אופרטיבי, שהפרתו מאפשרת כפיית ציות לו על ידי בית המשפט (ר' בשג"צ 306/85 הרב מאיר כהנא נ' שלמה הלל ואח' , פ"ד לט(4) 485). אכן, בפסק הדין נרשמה הצהרה שבאה מפי רשויות ציבוריות, והצהרות כאלה ראוי לעמוד בהן, אפילו אין הן נכללות בחלק האופרטיבי של פסק הדין. אך במקרה זה מעיד המבקש עצמו כי הרשות הציבורית מילאה אחר ההצהרות האמורות בפסק הדין (סעיף 2 לבקשה), ולא את מילויין של אלה הוא מבקש. בבקשתו הנוכחית הוא מבקש, שהמדידות שביצעה המשיבה 2 יביאו להצהרה חדשה מצידה, במסגרת הליך חדש בפני המשיבה 1. מבלי שנחווה דעה באשר לחובתה של המשיבה 2 להצהיר כמבוקש על ידי המבקש, אין ספק כי להצהרה כזו לא התחייבה המשיבה 2 על פי פסק הדין, ומכל מקום לא ניתן כל צו ביחס להצהרה כזו. מכאן שאין מקום לכוף על מי מהמשיבים ביצוע פסק דין או החלטה כלשהם לפי פקודת בזיון בית המשפט.
המשיב 3 מבקש מאיתנו לאפשר לו להגיש תשובה לבקשה, אך אין מקום להעתר לבקשתו של המשיב 3 לאור תוכנה של הבקשה והתוצאה אליה הגענו.
המבקש ישלם למשיבה השניה שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כט'
בכסלו תשס"ג (4.12.2002).
ש ו פ ט