פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א 502/00
- ב'
בפני:
כבוד הרשם אמיר זולטי
המ
בקשת
:
רשות שדות התעופה בישראל
נגד
המשיבים
:
1.
אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ
2.
ארדן ייצור ובקרה תעשייתית (1984) בע"מ
בקשה למחיקת ערעור
בשם
המבקשת: עו"ד ירון פירדי, עו"ד הדס
ליס
החלטה
בפני בקשה למחיקה על הסף של הודעת ערעור שהגישה המשיבה, ולחלופין - לצמצום היקפה או להרחבת היקף סיכומי המבקשת.
1.לטענת המבקשת, הודעת הערעור שהגישה המבקשת חורגת מן המותר והדרוש בהיקפה (שלושים ואחר עמודים, להם צורפו 9 נספחים וכרך אסמכתאות) ובתוכנה (פתח דבר, פירוט העובדות, שאינן שנויות במחלוקת, הצגת ההלכה בסוגייה והנמקת חשיבותו של הדיון בערעור). לפיכך, ממשיכה המבקשת וטוענת, אין עומדת הודעת הערעור בניגוד להוראות תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמד1984- (להלן: "התקנות"). אשר לפיה "כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הויכוח או הסיפור.". משום כך, ובהתאם להוראות תקנה 421, לא היה מקום לקבל לרישום את ערעור המשיבה. לטענת המבקשת, הפגם הנטען על ידה אינו רק צורני אלא גם מהותי - נוכח העמדת היקף הסיכומים על שבעה עמודים לכל צד נמצאת המבקשת מקופחת בהידרשה להציג את טיעוניה בהיקף שהוא פחות מחמישית ההיקף העומד לרשות המשיבה.
2.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה נוסחה הודעת הערעור כדין וכראוי - בהתחשב באופיה הכללי והעקרוני של הבקשה. מכל מקום, המשיבה אינה מתנגדת להרחבת מסגרת הטיעון שתעמוד לרשות המבקשת. עוד טוענת המשיבה, כי בית משפט זה היה נכון לקבל בעבר הודעות ערעור העולות בהיקפן על היקף הודעת הערעור שהוגשה על ידה וכי מכל מקום הסעד של מחיקת הודעת ערעור מחמת אורכה או היקפה הוא סעד דרסטי וחמור ביותר שיינתן (אם בכלל) בנסיבות חריגות ביותר - שאינן מתקיימות כאן.
3.דין בקשת המחיקה הגורפת להידחות. משנדרשתי, לא מכבר, לבקשה דומה, ציינתי:
"עיון בפסיקה ובספרות מעלה, כי השימוש הנעשה בתקנות אלו (תקנות 414 ו - 417 לתקנות האזרחיות - א.ז.) לשם מחיקת כתבי ערעור או חלקים מהן הוא מזערי. דומה, כי הגישה העומדת ביסוד מדיניות זו היא שמירה על חופש הטיעון של בעלי דין - ככל שאין בו כדי לשבש את מהלך הדיון, להכביד עליו, לפגוע בכבודם של בעלי הדין (וראו: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש. לוין) או בבית המשפט (וראו: בש"א 5613/96 פטרו קולימר נ' אנט קולימר , לא פורסם; בש"א 329/89 קרן הופר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פ"ד מג (4) 756). התערבות יתרה בשלב זה עלולה לחבל בטיעוני הצדדים ולפגוע בטענות מהותיות על בסיס טעמים צורניים. מטעמים אלה, אין אני סבור, כי בית המשפט אמור לשמש "עורך-על" של כתבי בי-דין, לקצרם ולנסחם לפי שיקול דעתו (וראו: ע"א 2882/98 חפציבה בע"מ נ' שור תעשיות תוכנה , לא פורסם). ייתכנו כמובן מקרים בהם תתקיים הצדקה מלאה לשימוש בסמכות זו - כך, לדוגמא, כאשר כתב הערעור שהוגש אינו קריא ואינו מובן או כאשר הוא משמש כסות להטחת חרפות ועלבונות בצדדים או בבית המשפט. אין משמעות הדבר, כמובן, כי בעל דין שהאריך בטיעוניו יתר על המידה, עירב עיקר וטפל או נקט לשון או סגנון שאינם ראויים יזכה מן ההפקר: הערכאה הנדרשת לגוף ההליך רשאית להביא אירועים אלה לתשומת ליבה ובמידה שתמצא לנכון - גם לחייב את בעל הדין בהוצאות (וראו: תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-) או אף להורות על נקיטת הליכים משמעתיים או פליליים כנגדו (והשוו: ע"א 8306/99 ניסים חדד נ' משה מזור, ואח' , לא פורסם). אולם, ככלל, דומה, כי מוטב להימנע מ"מניעה מוקדמת" ומהגבלת זכות הטיעון." (ע"א 1252/00 מיכל ארזי נ' ד"ר זמיר חייק , לא פורסם; ראו גם: ע"א 6391/99 יעקב ותרצה כהן נ' ועדת הערר המחוזית , לא פורסם; ע"א 5010/99 רשות שדות התעופה נ' מגל מערכות בטחון בע"מ , לא פורסם).
אין אני מוצא מקום לקבוע אם המשיבה האריכה בסיכומיה יתר על המידה אם לאו - מוטב יהיה אם בית המשפט שיידרש לערעור גופו (אם וככל שיידרש - משום שהמבקשת הגישה גם בקשה לדחיית הערעור על הסף) יידרש גם לסוגיה זו. מאותם טעמים איני מוצא מקום להקדים ולקבוע מהם החלקים המיותרים או העודפים בהודעת הערעור. מוכן אני לקבל את הטענה כי הגשת הודעת הערעור בהיקפה ובניסוחה הנוכחי מקנה יתרון למשיבה וכי יש מקום לאזן יתרון זה. אין אני מוצא מקום לקביעה מוכנית לפיה היקף סיכומי המבקשת יהיה כהיקף ערעורה של המשיבה. ראשית - היקף הסיכומים הוא גם מעניינו של בית המשפט - ולא רק מעניינם של הצדדים (וראו: ע"א 155/00 אי התכלת נ' החברה להגנת הטבע , לא פורסם). כבר ציינתי, בהקשר דומה, כי "קביעת היקף הסיכומים בהתאם להיקף הודעת הערעור (שהיקפה אינו מוגבל) תרוקן מתוכן את הצווים לסיכומים." (ע"א 196/00 אלמוג התכלת שותפות מוגבלת
נ' החברה להגנת הטבע , לא פורסם). שנית - מטיעוני המבקשת עולה, כי, לשיטתה, חלק ניכר מטיעוני המשיבה אינם רלוונטיים ואינם דרושים לצורך בירור הערעור, כך שממילא לא תזדקק לאותו היקף לו נדרשה המשיבה. אי לכך, אני מאפשר למבקשת לשוב ולפנות בבקשה מנומקת להגדלת היקף סיכומיה (בקשה - אשר כאמור לעיל זכתה להסכמתה המוקדמת של המשיבה) לאחר שיומצאו לה סיכומי המשיבה. בבקשה זו תציין המבקשת מהו היקף הסיכומים שיאפשר לה להתמודד כראוי עם טיעוני המשיבה.
בקשת המחיקה נדחית איפוא. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות.
ניתנה היום, כ"ג בסיון תש"ס (26.6.00).
אמיר
זולטי, רשם
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00005020.
O02