עע"מ 4573/08 איזוטופ בע"מ נ. עיריית אשדוד

לפניי בקשה מטעם המשיבה להורות על מחיקת כתב הערעור על הסף, בטענה כי הוגש בניגוד לסדרי הדין.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים בבאר שבע, בעתירה בעניין שומת ארנונה שהוציאה המשיבה בגין נכס של המערערת. בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את העתירה באופן חלקי. בפסק דינו נדרש בית המשפט לשאלת סמכותו לעומת סמכות ועדת הערר בעניין ארנונה. לאחר הכרעה בשאלת הסמכות דן בית המשפט בסוגיה של השתת חיוב ארנונה רטרואקטיבי. נפסק כי ישי לקצר את משך החיוב הרטרואקטיבי שיש להשית על המערערת ולהעמידו על חמש שנים, תחת שבע שנים. לבסוף נדרש בית המשפט לסוגיית דיני ההקפאה על חיובי ארנונה, על פי חוק ההסדרים במשק המדינה.

2.

בבקשה לפניי טוענת המשיבה כי הודעת הערעור המתפרשת על 27 עמודים הכתובים בצפיפות, חורגת מכל קנה מידה סביר ואינה תואמת את תקנה 414 לתקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות). עוד נטען כי לכתב הערעור צורפו נספחים ואסמכתאות משפטיות בניגוד לתקנה 419 לתקנות, הקובעת כי יש לצרף רק החלטות שיפוטיות הנוגעות לעניין נשוא המחלקות. נטען כי בין הנספחים מצויים גם מסמכים שכלל לא היו חלק מהמוצגים בבית המשפט קמא. טענה נוספת בפי המשיבה היא כי כתב הערעור כולל שורה ארוכה של טענות חדשות, המהוות הרחבת חזית פסולה ואסורה.

3.

המערערת טוענת בתגובה כי אורכו של כתב הערעור אינו חורג מן המקובל, במיוחד כאשר הערעור תוקף את כל בסיס ההכרעה של בית המשפט קמא. בפסק הדין נקבעה, על פי הנטען, הלכה חריגה ויוצאת דופן, וזאת אף מבלי שנתבררו רכיבי השומה המוגדלת המהווים את הבסיס לחיוב הרטרואקטיבי שהוטל על המערערת. הדבר הצריך, כך נטען, פרישה רחבה של טיעוני המערערת בכתב הערעור. המערערת מבהירה כי המוצגים והאסמכתאות צורפו כבר בשלב זה להודעת הערעור על מנת להקל על בית המשפט.

4.

אמות המידה לאורן נבחנת שאלת תיקונו של כתב ערעור, בהתאם להוראות תקנה 414 לתקנות (החלה על הערעור שבכותרת מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט מינהליים (סדר דין), התשס"א-2000), הותוו בע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח (טרם פורסם, 8.5.2005). נקודת המוצא לעניין זה היא כי אין בית המשפט "עורך על" של כתבי הטענות. מזכות הטיעון של בעלי הדין נגזר החופש של הצדדים לנסח את כתבי הטענות ולקבוע את היקפם. אולם אין המדובר בזכות בלתי מוגבלת. את זכות הטיעון יש לאזן כנגד אינטרסים אחרים. חופש הטיעון של בעלי הדין נשמר ככל שאין בו כדי לשבש את מהלך הדיון, להכביד עליו או לפגוע שלא לצורך בבעלי הדין. במסגרת זאת, יש להבטיח את האינטרס של הצד שכנגד לדעת מהי גדר המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן. כמו כן, יש להגן על השוויון הדיוני בין בעלי הדין ויש להבטיח ניהול יעיל של ההליך, לטובת כלל הגורמים הנוגעים לעניין. יש לזכור, עם זאת, כי נוכח החשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי הדין, השי מוש

בתקנה 414 לתקנות נעשה במשורה, רק באותם מקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעלי דין אחרים או לפגיעה בתפקוד המערכת השיפוטית (ראו, ע"א 11829/05 גד כימיקלים בע"מ נ' BI Chemicals Ltd

(לא פורסם, 9.4.2006). התערבות יתרה בשלב זה עלולה לחבל בטיעוני הצדדים ולפגוע בטענות מהותיות על בסיס טעמים צורניים. ככלל, מוטב להימנע מ"מניעה מוקדמת" ומהגבלת זכות הטיעון.

5.

במקרה שלפני, עיון בהודעת הערעור מעלה כי היא אכן כוללת תיאור נרחב של הרקע העובדתי (עמ' 4 - 8) וכן נימוקי ערעור מפורטים (עמ' 10 - 27). דומה כי ניתן היה לנסח את כתב הערעור באופן תמציתי יותר. עם זאת, לא מצאתי מקום להורות על קיצור כתב הערעור. מקריאת הודעת הערעור עולים באופן ברור חילוקי הדעות בין הצדדים, ואין לומר כי כתב הערעור אינו תוחם בבהירות את גדרי המחלוקת בין בעלי הדין. נימוקי הערעור גופם מובחנים בתוך הודעת הערעור. היקפם אינו חורג במידה ניכרת מן המקובל בתיקים בהיקף זה. יש לזכור עוד כי הדיון בערעור יתנהל ממילא על יסוד הסיכומים שיוגשו (ראו, ע"א 6929/05 מגיריש נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 5.1.2006) וממילא יהא על המערערים למקד ולצמצם את טענותיהם בהתאם להיקף הסיכומים שייקבע. במצב דברים זה, אין לומר כי האינטרס של המשיבים נפגע באופן המצדיק התערבות בדרך בה נוסחה הודעת הערעור.

6.

אשר לטענת המשיבה בעניין הרחבת חזית פסולה, בעניין זה המדיניות הנקוטה היא של אי התערבות מוקדמת בדרך של מחיקת טענות. הדיון בטענות אלה מסור להרכב הדן בהליך לגופו (ראו, ע"א 502/00 רשות שדות התעופה נ' אפקון בע"מ (לא פורסם, 26.6.2000); ע"א 4162/02 רנדור בע"מ נ' דרור מהנדסים (1990) בע"מ (לא פורסם, 24.3.2003)). אין מדובר במקרה המצדיק סטייה ממדיניות זו. לא מצאתי הצדקה להקדים ולקבוע כי חלקים מהודעת הערעור מהווים הרחבת חזית אסורה. טענות המשיבה בנדון שמורות לה אפוא והיא תוכל להעלותן במסגרת סיכומיה. בשלב זה, הבקשה לעניין זה נדחית.

7.

יחד עם זאת, יש ממש בטענת המשיבה לגבי צירוף נספחים לכתב הערעור. לכתב ערעור ניתן לצרף רק את המסמכים הנקובים בתקנה 419 לתקנות, דהיינו החלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו עניין. מרבית הנספחים שצירפה המערערת להודעת הערעור אינם נמנים על מסמכים אלה. בין אם מדובר במסמכים המצויים בתיק בית המשפט קמא ובין אם מדובר באסמכתאות משפטיות, השלב המקובל לצירוף חומרים אלה הוא שלב הגשת הסיכומים בכתב, במסגרת כרך מוצגים (תקנה 438(2) לתקנות) וכרך אסמכתאות. מכל מקום, לא ניתן לצרף מסמכים אלה להודעת הערעור. כבר מטעם זה דין הבקשה להוצאת נספחים מתיק בית המשפט להתקבל. בשולי הדברים אוסיף כי ככל שהמערערת חפצה להציג בפני ערכאת הערעור מסמכים שלא היו בפני בית המשפט קמא, אם המדובר במסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה עליה לפעול על-פי סדרי הדין המסדירים הגשת ראיות חדשות בערעור (תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). ללא החלטה המתירה הבאת הראיות הנוספות, אין להביאן במסגרת תיק המוצגים שיצורף לסיכומים ואין להתייחס אליהן במסגרת הסיכומים.

סיכומו של דבר, המערערת תגיש הודעת ערעור מתוקנת ממנה יוצאו הנספחים שאינם מנויים בתקנה 419 לתקנות. הודעת הערעור המתוקנת תוגש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין). אין צו להוצאות.