החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 3236/14 התאחדות סוכני נסיעות ותיירות בישראל נ. בריטיש איירווייס פי.א

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · תמציתיות כתב הערעור ומחיקתובקשה למחיקת הודעת ערעור או להחזרתה לתיקון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה למחיקת הודעת ערעור בת 32 עמודים או להחזירה לתיקון, בטענה שאינה תמציתית כנדרש בתקנה 414. נקבע כי בית המשפט אינו עורך-על של כתבי הטענות וכי התערבות תיעשה רק בחריגה בולטת הפוגעת באינטרס מוגן. האיזון הדיוני הושג באמצעות הגבלת היקף הסיכומים, ללא צו הוצאות.

העובדות

המשיבה טענה כי הודעת הערעור, שאורכה 32 עמודים, אינה עולה בקנה אחד עם הוראת תקנה 414 לתקנות. הערעור נסב על שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי, והנוגע לתיאור השתלשלות הרקע ונימוקי הערעור תופס כ-26 עמודים. הבקשה נדחתה והסיכומים יוגבלו בהיקף שנקבע בצו הסיכומים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש למחוק את הודעת הערעור או להחזירה לתיקון בשל אורכה והפרת דרישת התמציתיות שבתקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי?

הלכות

  1. 1

    ככלל בית המשפט אינו משמש עורך-על של כתבי הטענות, וזכות הטיעון של בעל הדין כוללת את הזכות לנסח את כתב הערעור, אך זכות זו מוגבלת ויש לאזנה מול אינטרסים אחרים.

    ״ככלל בית המשפט אינו משמש עורך-על של כתבי-הטענות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    התערבות בית המשפט בניסוח כתב הערעור תיעשה בזהירות, ובמקרה של חריגה בולטת מדרישת התמציתיות, כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעל דין אחר או בתפקוד המערכת השיפוטית.

    ״השאלה היא אם קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעלי דין אחרים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • כתב ערעור
  • תמציתיות
  • מחיקת הודעת ערעור
  • זכות הטיעון
  • עורך-על של כתבי הטענות
  • תקנה 414
  • צו הסיכומים
  • טענות חדשות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

3236/14 - ב'

לפני:

כבוד הרשם גיא שני

המערערת:

התאחדות סוכני נסיעות ותיירות בישראל

נ ג ד

המשיבה:

בריטיש איירווייס פי.אל.סי

בקשה למחיקת הודעת הערעור

החלטה

לפניי בקשה להורות על מחיקת הודעת-הערעור או לחילופין על החזרתה למערערת לצורך תיקונה. לטענת המשיבה, הודעת הערעור – שאורכה 32 עמודים – אינה עולה בקנה אחד עם הוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר לפיה "כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור, ויציין כל נימוק במספר סידורי".

בנסיבות העניין לא ראיתי להיעתר לבקשה.

המסגרת הנורמטיבית בסוגיה הנדונה הותוותה בע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב (8.5.2005), שם נפסק כי ככלל בית המשפט אינו משמש "עורך-על" של כתבי-הטענות. לבעל-הדין עומדת זכות הטיעון; בידו לקבוע את מסגרת הטיעון, ובידו לנסח ולערוך כרצונו את כתב-הערעור. עם זאת, זכות הטיעון של בעלי-הדין אינה בלתי-מוגבלת, ויש לאזנה אל-מול אינטרסים חשובים אחרים ובהם: זכותו של בעל-הדין שכנגד להבין את גדר המחלוקת ואת הטיעונים שמפניהם עליו להתגונן; האינטרס בקיום שוויון דיוני ומהותי בין בעלי-הדין; והאינטרס בדבר ניהולו היעיל של ההליך המשפטי, לטובת בעלי-הדין והתפקוד התקין של מערכת השפיטה בכלל.

אף שבית המשפט אינו נרתע מלהורות על תיקון הודעת הערעור במקום שבו ניכרת חריגה בולטת מדרישת התמציתיות, הרי שהשימוש בסמכות צריך להיעשות בזהירות ראויה, זאת בשים לב לחשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי-הדין ו"ריבונותם" על כתבי טענותיהם. בסופו של יום, השאלה היא אם קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעלי דין אחרים או בתפקוד המערכת השיפוטית (עע"מ 4573/08 איזוטופ בע"מ נ' עיריית אשדוד (16.7.2008)).

בענייננו, נכון הדבר שהודעת הערעור אינה קצרה. עם זאת, יש לציין כי מתוך 32 העמודים שעליהם מתפרסת הודעת הערעור, שישה מוקדשים לציון שמות הצדדים ולמבוא טכני. כלומר, הודעת הערעור "נטו" היא באורך של כ- 26 עמודים, המוקדשים לתיאור של השתלשלות הרקע ולהצגת נימוקי הערעור (החל מעמוד 18). ראוי להבהיר, כי הודעת הערעור נסבה הן על פסק-דין של בית המשפט המחוזי שניתן ביום 23.2.2010, הן על פסק-דין משלים שניתן ביום 20.2.2014. אורכם של שני פסקי-הדין יחד הוא כ- 32 עמודים (כולל שמות הצדדים). עוד אציין, כי בדיקה במערכת "ניהול תיקים" מעלה כי במסגרת הגלגול הקודם בבית משפט זה (ע"א 2728/10), שנסב על פסק-הדין המקורי בלבד, הוגשו בקשות להגדלת היקף הסיכומים, שבית המשפט נעתר להן באופן חלקי.

בסופו של יום, ולאחר עיון בתיק, מצאתי כי אף שהודעת-הערעור יכולה הייתה להיות מנוסחת באופן תמציתי יותר, הרי שאין מדובר בחריגה המצדיקה לסווג את המקרה דנן כאחד מאותם מקרים שבהם נדרשת התערבותו של בית-המשפט באופן ניסוחו ועריכתו של כתב-הערעור. יובהר, כי שני הצדדים יידרשו לערוך את סיכומיהם בהיקף שנקבע בצו הסיכומים, ובנסיבות העניין סבורני כי יש בכך כדי ליתן מענה הולם לצורך באיזון דיוני.

אציין, כי המשיבה טוענת שהמערערים מעלים בערעורם טענות חדשות שלא נזכרו בהליך לפני בית המשפט קמא. טענה זו שמורה למשיבה, והיא רשאית להעלותה בסיכומיה.

הבקשה נדחית, אפוא. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט באייר תשע"ד (29.5.2014).

גיא שני, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (8 מסמכים)

  • ע"א 3890/20רמזי לחאם נ. אלביר לחאםהחלטה
  • ע"א 3117/20רות אגם נ. BNP PARIBAS SAהחלטה
  • ע"א 4259/20מאיר שרבט נ. בנק לאומי לישראלהחלטה
  • עע"מ 2648/20עיריית אשקלון נ. קו צינור אילת אשקלוןהחלטה
  • ע"א 8211/19קר שירותי רפואה בע"מ נ. פרופורציה פי.אם.סי בע"מהחלטה
  • עע"מ 8006/19שאול באטה נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכזהחלטה
  • ע"א 619/19עמותת שלומית נ. פלוניהחלטה
  • דנ"א 3016/14לופטהנזה נתיבי אוויר גרמניים נ. התאחדות סוכני נסיעות ותיירותהחלטה

הלכות

  1. 1ככלל בית המשפט אינו משמש עורך-על של כתבי הטענות, וזכות הטיעון של בעל הדין כוללת את הזכות לנסח את כתב הערעור, אך זכות זו מוגבלת ויש לאזנה מול אינטרסים אחרים.
  2. 2התערבות בית המשפט בניסוח כתב הערעור תיעשה בזהירות, ובמקרה של חריגה בולטת מדרישת התמציתיות, כאשר קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעל דין אחר או בתפקוד המערכת השיפוטית.